יציאה להפגנה נגד סגירת בית ספר חילוני

בשכונתנו ישנו בית ספר יחיד חילוני שרוצים להעביר אותו למקום אחר (ושיהיה שם בית ספר חרדי במקום). הנוער וההורים (החילונים והדתיים לאומיים) של השכונה החליטו לעשות הפגנה נגד הסגירה מתוך אידיאל של שמירה על *כל* המגזרים בשכונה (על הסטטוס קוו של השכונה שמקבלת את כולם). מתוך רעיון של אחדות עמ"י. האם יש מקום לאידיאל הנ"ל? האם יש מקום לצאת להפגנה הנ"ל בתור בני עקיבא ? האם יש מקום לצאת נגד ההפגנה? ( אני שואל זאת מכיוון שאני מדריך בסניף בני עקיבא והחליטו לעשות את ההפגנה בשותף עם בני עקיבא)

תוכן התשובה:

שלום לך,

את שאלתך צריך להפנות לרב השכונה או רב העיר שלו יש ראיה רחבה יותר למקרה שלכם.

ככלל -

1. אין להפגין באופן שימעיט תורה בישראל אלא תפקידנו להרבות תורה.

2. כמה שפחות להפגין נגד. דרכנו להפגין בעד.

אני משער שהעיריה אינה עושה זאת כדי להתנכל למשפחות ששולחות את ילדיהם לבית הספר החילוני, אלא בעיקר משיקולים מספריים.

לכן אם היו שואלים אותי הייתי מציע לאותם הורים -

או להגביר את הילודה כך שבכל משפחה יהיו לפחות 8 ילדים ואז העיריה לא תסגור את בית הספר.

או לשלוח את ילדיהם לבית ספר דתי. אף אחד לא ניזוק מכך שלמד יותר תורה. הבחירה שלו בחיים נשארה חופשית.

הידע התורני מחבר אותנו למורשת ממנה צמחו גם ההורים השולחים לבית הספר החילוני. ללא התורה הם היו מתבוללים במאות שנות הגלות - אלא שהתורה החזיקה אותם ובזכותה הם כאן היום.

אמנם אולי היא נראית בעיניהם כישנה ולא רלוונטית אבל לפחות מבחינת הכרת הטוב - יכירו אותה לילדיהם.

ואם סגנון בית ספר אחד אינו תואם להם - הרי יש בודאי מגוון בתי ספר תורניים בסביבה.

בברכה ובהצלחה

דוד לוי

098987548

התשובה התקבלה מהרב דוד לוי, רב הישוב אבני חפץ
ה בשבט התשעח
,
21 בינואר, 2018
לקריאה נוספת
10.09.2019

1. תמיד מחמם את הלב לראות סובלנות, התחשבות ואחדות בעם ישראל (חילוני)

אני מציע למי שמתלונן (בצדק) על שנאה כלפיו - לבדוק אם הוא עצמו נוהג בסובלנות ובהגינות ואינו מעודד שנאה.
אני מציע שנתאחד סביב העיקרון הבסיסי: "חיה ותן לחיות", וכל אחד יכול לחיות את חייו כפי הבנתו, תוך התחשבות וסובלנות כלפי האחר. אם לא נסכים על שום דבר אחר, לפחות נוכל להסכים על העיקרון הבסיסי הזה וניאבק ביחד נגד תופעות של שנאה ואי-סובלנות מכל הצדדים.
תגובת הרב:
שנאה היא איסור מוחלט, אפילו בלב. אבל העקרון של 'חיה ותן לחיות' אינו תופס לגבי עם ישראל. עם ישראל, לפני כניסתם לארץ התחייבו ב'ערבות הדדית'. המשמעות של כך שאם יהודי נוסע בשבת - אתה בעצם נוסע בשבת, חלק ממך, ולכן חובת הצלת היהודי האחר היא גם למענו אבל גם למענך. ערבות פירושה שכולם מעורבים כאחד. כך ביום הכיפורים הקרוב אתה תתפלל ותתוודה על כל יהודי שילדיו לא לומדים תורה - זו אחריותך וחובתך לעשות הכל, מאהבתך אותו, להצילו. להרגיש ממש כאילו הוא אחיך שמזיק לעצמו ואם אתה יכול , בודאי שתציל אותו. בהצלחה

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

עמית סגל. ברכות? צילום: גילי יערי, פלאש 90

סמוטריץ', עמית סגל ויונתן אוריך: הסרוגים המשפיעים ברשימת דה מרקר

קרא עוד