שאל את הרב

יחס המשפחה לחזרה בתשובה....

חדשות כיפה חברים מקשיבים 18/11/06 19:01 כז בחשון התשסז

שאלה

שלום רב!

אולי זה לא המקום לשאול את זה אז אני מתנצלת מראש אבל בכל זאת אולי תתנו לי כיוון...

הבית שלי חילוני אבל אני תמיד רציתי לחזור בתשובה מאז שאני ילדה קטנה. בעשרת ימי תשובה השנה תוך מחשבה על כל המעשים הרעים שעשיתי ודרכי כפרה עליהם החלטתי שאני מתחילה לשמור גם שבת כמו שתמיד רציתי אבל ההורים שלי מתנגדים לכך ולא מוכנים לקבל את זה בכלל.

הם כל הזמן צוחקים עלי וכשאני הולכת ברגל לסבתא למשל ודודים שלי שם נהיית ממש חפלה עלי. וזו המשפחה שלי וזה ממש מעליב. ולעומת זאת כשסבתא השנייה באה אלינו שבת והיא דתיה אז פתאום אמא שלי מתגאה בפניה על זה שאני שומרת שבת. אני ממש נפגעת מהיחס הזה שלהם ואז אני נהיית לא נעימה כלפיהם. מה לעשות כדי לגרום לזה להפסיק? הם ההורים שלי למה הם לא תומכים בי?

אם תצליחו לעזור לי בזה אני אודה לכם מאוד מאוד. תבורכו.

תשובה

שלום לכותבת היקרה,
ראשית,תרגישי בנוח-זה המקום בהחלט. אנו כאן לשאלות מסוג זה. התפעלתי מאוד מדברייך. קודם כל-מדהים שנערה (בת כמה?) מחליטה לעשות תפנית כל כך משמעותית בחיים. הרקע בו גדלת אינו של בית שומר תורה ומצוות, ולסלול דרך חדשה,שלך,זהו דבר שדורש אומץ וגדלות נפש. יישר כוח. שנית,את אינך לבד בסיטואציה הזו. ברוך ה' ישנה חזרה בתשובה גדולה ואנשים רבים מתמודדים עם קושי והתנגדות מצד הקרובים ביותר אליהם. ייתכן שכשתביני אותם יהיה לך קל יותר. חשבי על כך שהורייך חינכו בדרך מסויימת ובכיוון אותו הם חיים ועצם ההתחזקות מראה שלכאורה אינך מעריכה את דרכם. דבר זה גורם מצבים בהם הם יכולים לנסות ולמנוע ממך לבחור בדרך זו. בנוסף,כל דבר זר ולא מוכר יכול להרתיע אחרים. הם אינם יודעים מה ההשלכות של התהליך שאת עוברת מה זה אומר כלפיהם? אולי הם חוששים מריחוק שלך מהם... הרבה נקודות יכולות להיות במצב כזה. התהליך עצמו חיובי וטוב,אך יש קצת 'צירי לידה' בדרך. ואולי...טמון כאן גם נסיון עבורך,עד כמה חשוב לך לעשות את השינוי. יש קצת 'מניעות' בדרך.... כתבת ש"הם ההורים שלי ,למה הם לא תומכים בי??" אני בטוחה כי הורייך אוהבים אותך יותר מכל ורוצים בטוב לך ביותר. אך הקושי הוא בלראות את הילד שלך מתבגר,תופס עמדה וכיוון בחיים. את תראי כי אם תלכי בדרך שלך באמת ובשמחה במה שאת בוחרת ומצליחה לקיים ולשמור, לאט לאט הם ישמחו גם כן בדרכך. כשהורים רואים שלילדם טוב והוא מקרין זאת,גם להם טוב. נראה לי לא נכון להטיף מוסר או לנסות לשכנע מישהו בצדקת דרכך,כי דבר זה יוצר ריחוק ומזמין הרבה עימותים,אך בשקט ובעצם הטוב שאת בוחרת בו,הם ירגישו את השינוי לטובה. וישמחו בכך. עובדה שכבר כעת הם מתגאים בכך בפני הסבתא.... להיות ראשון בתהליך,זה דבר שגורר אחריו תגובות רבות,לא נעימות, מצד הקרובים וגם הרחוקים יותר-חברים וכו', אך בסופו של דבר הצחוק יכול להפוך להערכה וכבוד לדרך ולאדם הצועד בה. באופן כללי-אני ממליצה לך להיות בקשר עם מישהי שאת מכירה ונמצאת בתוך העולם הדתי שתכוון ותהיה לך למקור תמיכה וכוח כשאת מרגישה צורך בכך. את תראי שה' יכוון אותך למקומות הנכונים. אומרים שכשאדם רוצה לשפר מעשיו ולהתקדם,מספיק שיעשה צעד אחד-יפתח פתח קטן שבקטנים,וריבונו של עולם פותח לו פתח גדול ומסייע בעדו בדרך. המון הצלחה בדרך החדשה, הרבה כוחות ושמחה. תבורכי בכל הטוב.ובכל שאלה/תגובה/הערה/הארה... תוכלי לפנות למייל שלי בשמחה. (כעת ובכלל-בהמשך) שבת של שלום ושלוה, עדי Adigut7@gmail.com

כתבות נוספות