מה לעשות כשחברה חוזרת בשאלה?

יש לי חברה טובה שגדלה לתפארת ב"ה ביישוב דתי לכל דבר.

בזמן האחרון היא ממש מרוחקת ולא מגיבה להודעות. כשראיתי אותה - שמתי לב שהחצאית עלתה, השרוול התקצר ואפילו הדיבור קצת נגוע.

שוחחנו המון עם עוד חברה משותפת והיא אמרה שהיא מרגישה כ"כ לא שייכת. היא אמרה שהכי קשה לה צניעות ושמירת שבת.

ניסינו להציע לה המון דברים ושום דבר לא עזר. אני ממש מפחדת שזה ירחיק ביננו. מה עוד אני יכולה לעשות?

תוכן התשובה:

עדי יקרה.

תודה לך שפנית אלינו.

אני מעריכה את היכולת לשאול שאלות, ומקווה שאצליח לעזור לך להגיע למסקנות שאת מחפשת. מאוד בולטת מהשאלה האכפתיות שלך מחברה שלך, נשמע שאת אוהבת אותה ובאמת רוצה שיהיה לה טוב. לכולם יש משברים ואתגרים עם חברים, זה כמובן לא פשוט ועלול לעורר שאלות, אבל אני מאמינה שהאכפתיות שלך תוביל אותך למקום טוב באופן כללי, וגם בעזרת ה' ספציפית הפעם, מול החברה.

יש לנו פה סיפור על חברה שהחליטה קצת להתרחק מהעולם הדתי המוכר והטוב. בגלל המצב שהיא נמצאת בו עולה חשש בשבילה, כי אנחנו מאמינים באמת בטוב שבדרך התורה. במקביל יש פה חשש על ההשפעה של המצב הזה על הקשר שלכן. אני מניחה שהחברה הזאת גם פתחה סוגיה חדשה. בפעם האולי ראשונה אתן פוגשות מישהו קרוב שמחליט לשבור את הדרך ולבדוק דרך אחרת. יכול להיות שעד עכשיו הדתלשי"ם היו אנשים רחוקים מהעין ומהלב, והייתה תחושה שאתגרים אמיתיים עם הדת יכולים לקרות רק לאנשים שגדלו במקומות לא חזקים דתית, או לאנשים שלא מבינים עניין. תופעה שהאמנו שלא יכולה להתקרב אלינו פתאום מתקרבת ממש קרוב אלי, לחברה טובה אהובה ומוצלחת. איך זה יכול להיות?

עם כמה שקשה לנו לשחרר ו"להיות בסדר" עם חברה שעושה משהו שאנחנו שחושבים שמזיק לה, בסוף זה החלטה שלה מול עצמה, מול ההורים שלה ומול הקב"ה. אנחנו יכולים בעיקר להתפלל עליה, להיות שם לצידה בקושי, ולהאמין בה. במקרה הצורך ורק כשמרגישים שהיא פתוחה לשמוע אז מומלץ להציע את דעתנו. העולם מציב לנו כל מיני אתגרים בעבודת ה'. עולם נקרא עולם מלשון "העלם", כי הקב"ה מוסתר בתוך העולם, ואם אנחנו לא בוחרים לחפש ולראות אז הוא עלול חס וחלילה להעלם לנו. ככה הקב"ה ברא את העולם, מכל מיני סיבות, והדבר המעודד הוא שגם כשנדמה לנו שהוא לא נמצא, זה לא אומר שהוא לא נוכח. להפך.

קורה שאנשים מתבלבלים, זה יכול לקרות בכל מקום, אפילו במקום עם חינוך דתי נהדר, כי דווקא יכולת הבחירה שלנו בדרך התורה היא זאת שהופכת אותה למשמעותית ואישית ואמיתית. אז בעצם אנחנו לא רוצים "לשכנע" את חברתך לחזור לדרך של התורה, כי אפילו שצניעות ושבת הם דברים הכי חשובים וקדושים שיש! הקשר שלה עם הקב"ה יהיה משמעותי רק אם היא תרצה בו. באופן כללי אני מניחה שאת יודעת ששכנוע לא עוזר, מה שכן עוזר זה להראות לאדם את הטוב שקיים ויכול להיות שלו, וזה לא קורה על ידי דיבורים אלא רק על ידי זה שאת והחברות שלך תהיו כל כך שמחות ובטוחות בדרך שלכן, בלי קשר אליה, פשוט כי זאת האמת – אז זה יכול להשפיע.

אנסה לתת לך כמה טיפים שאני מקווה שיועילו. חשבתי שבגלל שבתקופה הזאת של ספירת העומר אנחנו לומדים בשבתות פרקי אבות, יהיה רלוונטי להיעזר בפשט של אחת המשניות:

"אָמַר לָהֶם: (ר' יוחנן בן זכאי) צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם." (אבות ב ט)

עין טובה – להשתדל להימנע מלשפוט. כל אחד מתמודד עם אתגרים בתחום אחר. אפילו שאת לא מסכימה עם הדרך שהיא בוחרת ללכת בה כרגע, צריך לזכור כל הזמן (ביחס שלנו לכל אדם) שהמכלול הוא מה שחשוב, שהפנים של האדם זה העיקר. אם תצליחי לראות אותה לא כחברה שנפלה בדרך, אלא בעיקר כחברה טובה, זאת כבר דרך מעולה לשמור על קשר. בנוסף, מסתבר שלעיניים שלנו יש כוח. כשאת מסתכלת על מישהו בעין טובה זה כמובן משפיע עלייך ועל דרך ההתנהגות שלך כלפיו, אבל חכמים מלמדים אותנו שיש כוח רוחני שהוא כמעט כמו קסם, את יכולה להשפיע על בן אדם, ולגרום לו לבטא את הטוב שבו, בזכות הכוח שבעיניים שלך. מדהים.

חבר טוב – זה בעצם מה שאנחנו מבקשים להיות. חברים טובים. חברה שלך עוברת מן הסתם תקופה לא פשוטה. היא מרגישה קושי גדול מול דברים שהיו לה מובנים מאליהם. היא מרגישה לא שייכת. הרצון שלך להיות שם בשבילה ולדבר איתה ולתמוך בה בשעת קושי זה ממש מה שחבר טוב רוצה לעשות. כי חברות אמיתית זה לרצות בטוב אחד בשביל השני ולעזור אחד לשני להתרומם. אז את לגמרי כבר על הדרך הנכונה.

שכן טוב – שכן זה מישהו שחי לידי. יש משהו בקרבה פיזית שמייצרת המון הזדמנויות למפגש, ולעזרה הדדית פשוט כי נמצאים כבר אחד ליד השני. כדי להיות "שכנה טובה" גם בלי לגור ממש ליד החברה כל מה שצריך לעשות זה לדאוג ליצור איתה קשר ולהיפגש איתה. (כמובן שאני לא מתכוונת שתקחי אותה עכשיו כפרוייקט ותשלחי לה עשרים הודעות כל יום, רק מציינת שעוזר לשים לב שקשר רציף קליל לפעמים יכול להיות מקרב יותר אפילו משחנ"ש פעם בחודש)

הרואה את הנולד – לדעת לחזות את העתיד זה משהו שאי אפשר באמת לעשות, אבל אפשר להסיק מסקנות ולהתנהל בחכמה. במקרה הזה הייתי ממליצה לחשוב קדימה, איך את דואגת לחזק את עצמך באמונה כדי שחס וחלילה הקשר בניכן לא יחליש אותך. אפשרות נוספת, לחשוב קדימה את מי אפשר לערב ולשתף בסיפור הזה כדי שידאג לך וייעץ לך.

לב טוב – המנוע שנותן כוח לכל המעשים הטובים האחרים ואת המחשבות הטובות. בסוף העבודה האמיתית שלנו היא מול עצמנו. לנסות לשנות את עצמנו לטובה במקום לנסות לשנות אחרים. הזכרתי קצת בהתחלה את הנושא של דוגמא אישית. דוגמא אישית עובדת לא כשמנסים להשפיע על בן אדם, אלא רק כשעושים את הדברים באמת באמת מכל הלב בשביל עצמך.

בכל מקרה אני ממליצה לך בחום להתייעץ עם אחד ההורים, או עם היועצת של בית הספר, או עם מדריכה כי כמו שכבר הזכרתי את לא צריכה להיות לבד בזה. זה חשוב להתייעץ ושמישהו בוגר שאת סומכת עליו יוכל לייעץ לך וללוות אותך ולדאוג לך.

מאחלת לך שתתמידי באמונה שלך בקב"ה ובאנשים, שתתמידי בחברויות שמרוממות אותך, ושיהיה המון בהצלחה!

נעמה

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
כט באייר התשפ
,
23 במאי, 2020
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הקפאת בנייה. קרני שומרון, אילוסטרציה צילום: שריה דיאמנט, פלאש 90

הקפאת הישובים המבודדים כבר החלה?

קרא עוד