חוק משאל עם

שלום לרב!

בעקבות הסערה שיש באחרונה בעקבות משאל עם, הייתי רוצה לשאול את הרב מה התורה אומרת על כך.

האם ראוי לעשות משאל עם בנושאים קרדינליים? מחד אנו רוצים שהעם יכריע בנוגע לעתידו ולא יווצר קרע בעם, אולם מאידך גיסא אולי העם לא מספיק מוכן ויכול להכריע בשיקולים כאלו. השאלה שלי מכוונת גם לסוגיות הרוחניות.. לכאורה בנושאים רוחניים לא היה אף פעם דמוקרטיה, תמיד היתה שכבה של חכמים שהכריעו בנושא, או שמא ניתן להשתמש בדברי הנצי"ב על פרשת שופטים בעניין שלטון. אשמח לשמוע את דעת הרב...

תודה

תוכן התשובה:

שלום וברכה

הדיון בין רבנים בנושא זה מלמד כי תשובת התורה ביחס לשאלה זו נתונה במחלוקת בין רבנים. על כן, התשובה לשאלה "מה התורה אומרת" תלויה כפי שאתה רואה בשאלה את מי אתה שואל. רבנים רבים כבר ענו על שאלה זו, ואתה יכול לקרוא את דבריהם. רק בשל העובדה שבקשת לשמוע את דבריי – אני כותב.
יש צדדים לכאן ולכאן בדיון זה. הצד השולל משאל עם מעלה נימוקים כבדים משקל. משאל עם הוא בעייתי מבחינת דרך הארץ – המשילות – ויש נגדו הרבה טיעונים דמוקרטיים (שכדרכם של דברים – חלקם נכונים וחלקם לא נכונים); מבחינה תורנית הוא נראה כאילו שואלים את עם ישראל בעניינים הנוגעים להלכה, והלוא ההלכה אינה נפסקת על ידי העם. לא זו בלבד, אלא שמשאל העם נותן כוח עצום ביד מנסחי שאלת המשאל, אולם תשובתי מתייחסת כעת למצב בו השאלה נקייה, ואין אנו עוסקים בטכסיסים פוליטיים.
מהצד השני, גם כאן יש טיעונים כבדי משקל – במישור הדמוקרטי נראה כי אכן בשאלות מאוד משמעותיות זהו הכלי הנכון להכרעה בו. גם מבחינה תורנית, יש לזכור כי לשאלה זו אין עמדה תורנית חד משמעית, ורבים רבים סוברים כי מותר מבחינה תורנית, ויש סוברים אפילו שחובה מבחינה תורנית, לעשות את הדבר הטוב ביותר לעם ישראל, ואם הדבר הטוב ביותר לעם ישראל הוא לבצר את הגבולות בדרך של הכרה בינלאומית בהם – יש לעשות זאת; לא זו בלבד, אלא שהשאלה אינה מה ההלכה אומרת, אלא האם העם מקבל על עצמו את ההלכה בהקשר הזה; ומעל לכל – משאל העם עשוי להיות שירכך את ההכרעה – לכאן ולכאן, וימנע שיקולים פוליטיים לא ענייניים, כגון שיחוד שרים (מיצובישי), פיטורי שרים וכדו'.
קודם שאכתוב לך את עמדתי (שכאמור, זו רק אחת העמדות האפשריות) אדגיש כי העמדה צריכה להיות נקייה משיקולים לא-ענייניים. לאמור: מי שתומך במשאל עם בגלל שהוא סובר שזה מה שימנע נסיגה – עושה שתי טעויות. טעות ראשונה היא ההנחה שבמשאל עם ה"ימין" ינצח. אני חושב שזו הערכה מוטעית, ואם תובא למדינת ישראל הצעה הוגנת – יש אפשרות שרבים רבים יצביעו עבורה; טעות שניה היא גיוס משאל העם כמניפולציה.
אני נוטה להעדיף את משאל העם. אני עושה זאת בשל העובדה שזו נראית בעיני האמת הפשוטה: עומדת שאלה רבת משמעות לעם ישראל, חשובה במידה מכרעת, ועל כן ראוי לשאול את העם איזו עמדה הוא מקבל על עצמו. הדבר נכון מצד האמת, והדבר נכון גם מצד העובדה שזה הכלי העיקרי (לא היחידי ולא המכריע) שיאפשר לשני הצדדים לחוש כי הם עשו את כל מה שניתן לעשות וההכרעה לא התקבלה בטכסיסים פוליטיים. אחדות עם ישראל, והתחושה כי נעשה הדבר הנכון – היא הערך היותר חשוב והיותר גדול, לפי מה שלימדו אותנו חכמים בדרשות רבות של דבריהם.


האם קבלת תשובה לשאלתך ?

כל טוב

התשובה התקבלה מהרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אורות שאול
כד באב התשעג
,
31 ביולי, 2013
לקריאה נוספת
31.07.2013

1. לכבוד הרב. (אבי .ק.)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

רוני גמזו בבית הכנסת בבני ברק צילום: נתן ווייל

רוני גמזו סייר בבתי הכנסת: "בוחנים את ההגבלות"

קרא עוד