איך באמת משלבים את הקודש והחול ביומיום?

דבר ראשון תודה רבה על האתר!! אתם עושים עבודה מדהימה ממש!!

יש לי שאלה בקשר לשילוב בין הקודש והחול.

למדתי שלפני כל דבר שרוצים לעשות צריך לבדוק ולברר האם זה יעזור לי ויקדם אותי מבחינה רוחנית? ובעצם האם זה יקרב או ירחק אותי מה'.

עכשיו השאלה שלי לגבי דברים גשמיים,

הרי ללמוד למבחן או בכללי ללמוד לימוד חול בראייה שלי זה נראה שלא יקדם אותי בעבודת ה', במיוחד אם אין לי שום רצון להמשיך עם זה בחיים (אם מישהו רוצה להיות ולהגדיל את הלימודי חול למקצוע או למשהו שיכול ממש לעזור אני מבינה) אבל אם סתם אני לומדת כדי לסיים תעודת בגרות בצורה הכי טובה שאני יכולה להוציא מהכוחות שה' נתן לי ולבטא את זה בציון, איך זה מקדם אותי בעבודת ה'??

יכול להיות שאם הייתי משקיעה בלימודים יותר לנשמה הייתי מגיעה למעלה רוחנית גבוהה יותר ותורמת יותר לי ולעולם.

אותו דבר גם בהרבה דברים אחרים, לאכול- אני מבינה זה צריכה בסיסית בשביל הגוף, בשביל שנוכל לחיות, כנל לגבי שינה ועוד המון דברים.

אבל יש דברים שנראים כ"כ מנותקים שקשה להבין איך זה מקדם אותי...וברור לי שהכל זה במינון נכון ולא בהקצנה ותלוי איך משתמשים אבל בסופו של דבר הגבולות מאד דקים מתי זה בשביל צורך בסיסי של אדם ומתי זה כבר מגיע למקום לא נכון שכנראה שלא מקדם אותי או לפעמיים אפילו להפך.

איך אפשר לשלב בין הדברים לגמרי? איך מצליחים לחיות פה בעולם חומרי עם כל מה שהחול מביא איתו ולהעלות את החול לקודש?

תודה רבה רבה!!

תוכן התשובה:

שלום לך!

וואו, מדהים לראות את השאיפה והרצון לחיים משמעותיים ועמוקים, בעידן שבו לא פעם נופלים להסתכלות דווקא חומרית – כמה כסף יהיה לי? כמה טוב אראה? את בוחרת להתבוננות עומק על החיים וזה מדהים. כל הכבוד!

נגעת בקשרים העדינים שבין הקודש לבין החול וכן התייחסת לנושא השליחות של האדם בעולם. הייתי שמח שננסה להבין יחד במספר נקודות מה רעיןו הקודש והחול ודרכם גם להבין את נושא השליחות של האדם בעולם.

החול – מלא בקודש

כל הבריאה כולה נבראה על ידי הקב"ה, זה כולל את העצים והפריחה, תקופות השנה, חוקי הפיזיקה – הכל נברא. יותר מכך גם ה"הלך האנושי", אפילו דרכו הקב"ה מדבר אלינו. עד כדי כך שהרב קוק הגדיר את ההיסטוריה כ: "הסתר יה" הקב"ה מלוא כל הארץ כבודו – נמצא בכל.

למה חשובה לנו נקודת המוצא הזו? כי כשאנו אומרים "חול" הוא הרבה פעמים תלוי בתפיסה, במי שלומד אותו, במי שמתבונן בו. נוכל לראות אנשי אקדמיה ש"לומדים" הרבה תנ"ך, הם יכולים להגיע למחקר מעמיק – אך באותה מידה יכולים "לחלל את הקודש" להפוך את המילים האלוקיות – למילים פשוטות ואנושיות. ולכן נקודת המוצא שלנו שיש קודש ב"טהרתו" – ימים קדושים, מילים קדושות מחשבות טהורות. אך הן באותה מידה יכולים להיות חול – שבת יכולה להיות מחוללת, מחשבות יכולות להחלל וכן על זאת הדרך. כדי קצת יותר להבהיר הייתי רוצה להראות את הצד השני דרך גדולי ישראל אז והיום.

גדולי ישראל רואים קודש במה שנראה כחול

הרמב"ם עצמו למד פילוסופיה יוונית וערבית והשתמש בחכמה הזו כדי להגיע לעומק התורה ואף היה לרופא וראה בכח הרפואה מתנות שהקב"ה שתל בעולמו, עד כדי שאמר שבשביל להגיע לאהבת ה' צריך להתבונן בבריאה (ככל שתגדל הידיעה כן תגדל האהבה). רמח"ל כתב מחזות כדי להביע את מחשבות הקודש שלו דווקא דרך חכמת הספרות, וכך גם רבי יהודה הלוי ורבי שלום שבזי בכתיבת השירה. הגר"א שיבח את חכמת המתמטיקה, אפילו בימינו הרב ליכטנשטיין התפרסם באמירתו כי למידת הספרות היא חלק מעבודת ה' שלו, הרב שבתי סבתו התפרסם באמירתו כי כשלמד פיזיקה נגלו לו ביתר שאת מרזי הקבלה וכן על זאת הדרך.

ובמילים אחרות כל החכמות הנלמדות יכולות להיות הכי חול ויכולות להיות כלים לקודש.

אם כך אנו רואים שהחול והקודש מאד תלויים זה בזה, ומאד קשורים באיך האדם ניגש אליהם. ובכל זאת עדיין נותרת השאלה איך אני יודע שזו חכמה שתתאים לי? שהיא חלק מעבודת ה' שלי?

איך אני אדע מה הכלים שלי להתקרבות לה'

כאן מגיע שלב חשוב בהתפתחות שלנו, בתי הספר והתיכונים מפגישים את הלומדים בכמה שיותר חכמה, ובמגוון רחב זאת לשתי מטרות – הראשונה, ידע בסיסי רחב שיהיה לכלל האוכלוסיה. ואילו השניה היא היכרות עם מגוון רחב של חכמות בכדי שיהווה מקפצה לפיתוח מקצועי מגוון בעתיד, כל אחד על פי אהבתו.

כפי שציינת כדי להתקרב לה' ודאי שזה קריטי ללמוד את הקודש "בטהרתו" – לימודי משנה, תנ"ך אמונה וכד'.

אך חשובה גם למידה מהחכמות הכלליות. וכפי שאמרנו לעיל, הן יכולות להיות קביים לעבודת ה', בהן גם כמוס חכמת העולם של הקב"ה.

אם כך, הבנו שחשוב לימודי החול אך עדיין לא הבנו – איך יודעים מה השליחות שלי?

שליחות של האדם

מהי שליחותו של האדם בעולם? זו שאלה קיומית חזקה וחשובה מאד. בצורה הכי פשוטה – השליחות של האדם היא לגלות את עצמו, להביא את עצמו כמה שיותר לפועל. זאת, לטובת הסביבה, העם והעולם. ככל שאנחנו יותר מוציאים מהכוחות שלנו לעולם, החלק שלנו, התפקיד שלנו – מתגשם במציאות, המטרה שלשמה באנו – מתממשת, כל פעם יותר ויותר!

השליחות הזו מתבטאת בקשרים שלנו עם האנשים שסביבנו, במקצוע שאנו בוחרים ובעבודה שלנו על המידות עד שאנו ממצים את כל הפוטנציאל שלנו, את כל הכוחות שלנו אנו מעבירים – מהכח אל הפועל – זה מלאכת חיים לא פשוטה, אבל מדהימה, כי היא תמיד בהתפתחות, בגילוי ובאמון של ה' באדם ושל האדם בעצמו ובחייו!

אם כך, נאמר עכשיו משהו מעט מרחיק לכת, כשאני לומד אפילו למקצוע שאיני מתחבר אליו, הרי שפיתחתי אצלי את היכולת ללמוד, להשקיע, להתמיד – אלו כוחות נפש שאלמלא הקושי הזה, לא הייתי מגלה בי, ולכן הקושי, היה למתנה מופלאה! עוד צד שבי יצא לאור!

אם הייתי מתכחש ל"ניסיון" הזה, הכוחות האלו היו נשארים טמונים עמוק עמוק בפנים. ולכן חשוב לסגל לעצמנו הסתכלות אופטימית על החיים שבהם אני כל הזמן מגלה בעצמי עוד ועוד כוחות. אנו צריכים להרחיב את משמעות המושג שליחות – היא כאמור מלאת פנים.

ולכן אם נסכם ונאמר:

א. עבודת ה' היא רבת פנים, היא נמצאת בכל מרחב החיים של אדם – במידות, במעשים, בבחירת העבודה ובנכונות לאתגרים

ב. התקדמות בעבודת ה', אינה תלויה בסיטואציה – היא תלויה בהסתכלות שלי ובלמידה שלי מהסיטואציה! מה למדתי מזה, איך התקדמתי, איזה שיעור ה' העביר לי ומה היה הניסיון שלי?

ג. ככל שאכניס יותר את ה' למרחבי החיים – בין בעבודת המידות, בין בלימודים – כך אוסיף להתקדם ולעלות בקשר ובחיבור!

ד. אסור לשכוח, שוודאי חשובה הלמידה והנגיעה בקודש כל הזמן! בספרים וברעיונות ובלימודים שאני אוהב!

ה. במקביל חשוב לזכור שהחול יכול לשמש את הקודש – אם רק ניטיב לזהות זאת, במרחב החיים שלנו ובמה שאנו אוהבים(זה יכול להיות בכל החכמות).

בהצלחה בכל!

ובהערכה ענקית!

חנן

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
ט בתשרי התשפ
,
08 באוקטובר, 2019
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

פגישת גנץ ונתניהו אצל הנשיא ריבלין צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

סקר: רוב הציבור בעד רוטציה בין נתניהו לגנץ

קרא עוד