סגור

הרבה שאלות (:

כבוד הרב \ הרבנים

שלום !

שמי ניצן , אני ילדה דתייה לאומית בת 16 שיש לה המון שאלות , חלקן קצת מטופשות אבל הן חשובות מאוד לחיי היום יום שלי ,

אז לפניכם מכתב , ואשמח מאוד אם תענו לי על כל השאלות (:

יש לי כמה בעיות , אשמח אם תענו לי עליהן (:

1. קשה לי מאוד להתרכז בתפילה .

אני ב''ה מתפללת באופן קבוע 3 תפילות ביום ואני חושבת שזה בגלל שאולי התרגלתי לתפילה , זה כבר לא מיוחד בשבילי להגיד כל הזמן אותו דבר ..

אני מאוד רוצה להבין את התפילה , ולהתרכז באמת , לדבר עם ה' !

אפילו אם יש לי סידור אני אומרת הכל נורא בעל פה , וממש קשה לי להתרכז , אני אפילו מתבלבלת בין ברכות שמתחילות אותו דבר וכאלה .. זה קשה ואני לא רוצה , אני רוצה להתרכז (:

2. יש קטע בתפילה שאומרים 13 עיקרים , אני מאמין ..

אני יכולה לשנות ולהגיד '' אני מאמינה '' ? נראה לי מצחיק שגם נשים צריכות להגיד אני מאמין .

3. בבית ספר , אני מקפידה ליטול ידיים גם לפני האוכל וגם אחרי השירותים , אז אם קורה מצב שאני גם מתפנה , וגם בדיוק אח''כ הולכת לאכול , ואז אני נוטלת ידיים פעם אחת ? פעמיים ? על מה מברכים קודם ? אשר יצר או על נטילת ידיים ?

4. בקריאת שמע שעל המיטה , האם זה נכון שאחרי שאומרים המפיל אסור לדבר , לאכול , לקום מהמיטה ?

5. אם אני בבית , ואני לובשת פיג'מה או משהו כזה , משהו צנוע , סוודר ומכנסיים ארוכות , אם אני שמה מעל חצאית , זה ראוי להתפלל ככה ? אני נגיד , גם שמה סתם נעליים , כדי לא להיות יחפה ..

חחחחח זה טיפה לא מובן , אני לובשת הרבה בגדים לא קשורים , אומנם צנועים אבל לא הייתי יוצאת מהבית ככה .

אני צריכה להתפלל כמו שאני יוצאת החוצה ? ואם כמו שאני בחוץ זה פחות צנוע ?

בלי קשר לצניעות , לבוש מכובד .. כאילו , לא חושבת שזה מעניין אם ה' אם אני לבושה יפה או לא .

לא יודעת , מותר ? P:

6. האם באחרית הימים בעזרת ה' , שיבוא המשיח , האם אישה כוהנת או אישה של כהן יכולה להיות כהן גדול או לעבוד במשכן ? ואם לא , למה ?

7. יש דברים ( תפילות ) שכתוב שיש לאומרם כל יום \ לילה , ואח''כ זוכים לגן עדן , עולם הבא , אריכות ימים וכל זה , אני אומרת אותם כי אני באמת רוצה , חשוב וזה באמת עושה לי טוב להגיד אותם , אז אם החסרתי יום אחד זה לא נחשב ?

8. עד מתי צריך לשמור נגיעה עם בן זוג ?

עד הרגע שאחרי החופה ? אחרי האירוסי

תוכן התשובה:

שלום
1.המתפלל צריך שיכוון, [היינו שישים לב למה שהוא אומר], וכן ישתדל שלא להסיח את דעתו לדברים אחרים בתוך התפילה. אם התפלל ולא כיוון בברכת ´אבות´, מעיקר הדין היה צריך לחזור ולהתפלל, שהכוונה בברכת ´אבות´ מעכבת. אלא שבעקבות ירידת הדורות וטרדות הנפש, נחלשה יכולתנו לכוון, ולכן הורו האחרונים שלא יחזור, מפני שיש לחוש שאף בפעם השנייה ישכח לכוון ב´אבות´ וחזרתו תהיה בחינם (רמ"א קא, א, כה"ח ד).

וכבר היו אמוראים שהתאוננו על הקושי לכוון בתפילה, כמובא בירושלמי (ברכות פ"ב ה"ד), שאמר רבי חייא על עצמו, שמעולם לא הצליח לכוון בכל התפילה. ופעם כשניסה להתרכז בכל התפילה, התחיל להרהר באמצעיתה, מי יותר חשוב לפני המלך, שר פלוני או אלמוני. ושמואל אמר: אני מניתי אפרוחים בתפילה. ורבי בון בר חייא אמר: אני מניתי בתפילה את שורות הבניין. ורבי מתניה אמר: אני מחזיק טובה לראשי, שגם כשאינני שם לב למה שאני אומר, הוא יודע מעצמו לכרוע ב´מודים´. ובפירוש ´פני-משה´ באר, שהיו טרודים בלימוד התורה ולכן התקשו לכוון. מכל מקום למדנו שקשה לכוון מתחילת התפילה ועד סופה, ואף שעלינו להתאמץ לכוון ככל יכולתנו, אל יפול האדם ברוחו, כשרואה שאינו מכוון כראוי. ואף אם חלם ברוב התפילה, לא יתייאש אלא יכוון במה שנותר.
ולא יאמר אדם, אם אינני מכוון מוטב אולי שלא אתפלל. מפני שבעצם זה שבא לעמוד לפני ה´ בתפילה, כבר הביע את הדבר העמוק ביותר, את עצם רצונו להיות קשור לה´, ולהתפלל לפניו.

2. כן.

3.לשטוף בלא כלי, ולברך "אשר יצר" ואחר כך ליטול בכלי, כדין נטילת ידיים לסעודה, ויברך "על נטילת ידיים". וכן נפסק בשולחן ערוך (או"ח קסה, א).
ויש פוסקים שסוברים שאפשר להסתפק בנטילה אחת מכלי, ויברך קודם "על נטילת ידיים" ואחר שינגב את ידיו יברך "אשר יצר" ורק אח"כ יברך על הלחם ויאכל.ומשמע מדעת בעל המשנה ברורה שהרוצה לסמוך על דעתם רשאי (עיין מ"ב קסה, ב).

4. מי שנצרכה אחר שאמרה "שמע" ו"המפיל", לדבר או לאכול או לשתות או לסדר איזה דבר דחוף - רשאית, מפני שאין ברכת "המפיל" כברכת הנהנין שאסור להפסיק בין הברכה להנאה, אלא היא ברכת שבח על שינת הלילה, רק שלכתחילה טוב להצמיד את קריאת שמע שעל המיטה לשינה (ע´ רמ"א רלט, א; ציץ אליעזר ז, כז, יחו"ד ד, ע´ קיח-קכב, פס"ת רלט, ג. אמנם במ"ב רלט, ד, מחמיר אחר "המפיל"). פניני הלכה- תפילת נשים
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=149פ

5.לכתחילה יהדר אדם ללבוש בגדים מכובדים, שלא יהיה כבוד שמים פחות מכבוד בשר ודם, וכמו שאדם מקפיד להתלבש באופן מכובד לפני שהוא נפגש עם אנשים חשובים, כך לפחות עליו להקפיד להתלבש לקראת התפילה.ואמנם אדם שהולך פעם בחייו להקביל את פני המלך - לובש את בגדיו היפים ביותר, ואילו זה שפוגש בכל יום את המלך - מקפיד על בגדים מכובדים לפי תפקידו ומעלתו, אבל אינו מתלבש בכל יום בבגדיו המכובדים ביותר. וכך אנו בתפילה, הרי אנו כמי שבאים לפני המלך בכל יום שלוש פעמים, שלובשים בגדים נאים, אבל לא את המכובדים ביותר, שבהם אנו מתלבשים בחגים ובשבתות ובשמחות של מצווה. והכול לפי מנהג המקום והאדם. אין להתפלל בפיג´מה (מ"ב צא, יא). אבל לחולה מותר להתפלל בפיג´מה, מפני שמקובל שחולה לובש פיג´מה גם בעת שאנשים מכובדים באים לבקרו. אין לעמוד בתפילה במעיל גשם, מגפיים וכפפות, שאין דרך לעמוד בהם לפני אנשים מכובדים (מ"ב צא, יב). אבל בשעה שקר מאוד, מותר להתפלל במעיל גשם וכפפות, שאין בכך פגיעה בכבוד התפילה.

6. לא יודע. רמוז בחכמת הנסתר, שבתחילה מתגלה יותר מעלתו של הגבר, אולם בעתיד תתגלה יותר מעלתה של האישה, כפי שרמוז בפסוק (ירמיהו לא, כא): "כִּי בָרָא ה' חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר". בעולם הזה, מבטנו חיצוני, ולכן מעלתו של האיש הלומד והמנהיג גבוהה ממעלתה של האישה. אולם לעתיד לבא, המבט יהיה יותר עמוק, ואז תתגלה מעלתה של האמונה והקליטה האינטואיטיבית, עד שמעמד האיש והאישה יהיה שווה. ובעולם הבא, תתגלה כל כך מעלתה של האמונה והקליטה האלוקית, עד שמעמד האישה יהיה גבוה ממעמד האיש. ואמנם גם אז יהיה מקום וצורך בלימוד ובהגדרות שכליות, אלא שהקליטה הרגשית, הנשית, תהיה חשובה יותר.

7. נראה לי שהכוונה שזה מועיל אבל לא הכול תלוי בזה ולכן גם אם החסרת זה לא מעכב.

8. אחרי החופה.

9. http://www.yeshiva.org.il/calendar/

10.מידת הכעס מידה רעה מאוד. ואמרו חכמים שהכועס דומה לעובד עבודה זרה. אבל מותר לכעוס על דברים רעים שנעשים ובלבד שתישארי בשליטה על הכעס ולא תיגררי אחריו. שכן המעורבות האישית הרגשית היא דבר חיובי, וכאשר הכעס גורם לעשייה חיובית מתקנת - יש לו ערך. אולם כאשר הכעס גורם לאדם לאבד את שיקול דעתו, עד שהוא עלול לעשות דברים שאח"כ יצטער עליהם מאוד, הרי שנפשו נפלה שבי בכעס. וזוהי בחינה של עבודה זרה, שבאותה שעה רק דבר אחד מעניין ומעסיק אותו, כעובדי עבודה זרה שעובדים לאחד מן הכוחות שבטבע. הבחינה לכך היא, כאשר אדם כועס על דבר שאדם פלוני עשה, היאך יגיב אם בתוך כעסו יאמרו לו, אבל פלוני עשה גם מעשים טובים. אם יודה על האמת, ויאמר אע"פ כן על דבר פלוני אני כועס, הרי שהוא שפוי, אבל אם יכחיש כל דבר טוב שעשה, זהו הכועס שדומה לעובד עבודה זרה. כמו שכתוב בזוהר (ח"א קפד, א, בתרגום): "יש כעס ויש כעס, יש כעס שהוא מבורך מלמעלה ומלמטה, ויש כעס שהוא מקולל מלמעלה ומלמטה".

ולהלן הרחבה ומקור התשובות מספרי פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיינו בספרים באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=515

התשובה התקבלה מצוות ישיבת הר ברכה,
ד בניסן התשעב
,
27 במרץ, 2012
לקריאה נוספת
27.03.2012

1. לשאולת הנחמדה (אני)

דווח על תגובה לא ראויה
29.03.2012

2. תבורכי צדיקה (אור)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

האוטובוס השרוף. אין נפגעות צילום: ללא

צפו: אוטובוס של 'מדרשת הרובע' עלה בלהבות

קרא עוד