הקשר איתו נעים לי, אז למה לא?

לפני כשנה הדרכתי בקייטנה מעורבת, שם הכרתי משהו ממש נחמד ודיי נקשרנו. במהלך החופש התחזקתי יותר והתחלתי לחשוב ברצינות מה אני עושה עם החיים שלי. האם זה נכון להיות בקשר בגיל כזה. ומה המטרה שלו בכלל.

והחלטתי לחתוך דיי בחדות את הקשר. קצר ולעניין.

ואני חייב להגיד שזה נורא קשה! קשה לעצור קשר פשוט כך. לעצור הכל. פתאום לא לדבר. ברור לי שזה לא חייב להיות חד וחותך. אבל במקרה שלי אני אוהבת להיות חותכת וישרה עם דברים. פשוט לעשות את הדבר הנכון כאן ועכשיו. עם הזמן הבנתי שזה לא הדבר הנכון. והמשכתי לחזור ולדבר עם אותו בחור. גם כי רציתי את הקשר ,והבנתי שהיה לי מאוד קשה לחתוך את הקשר בכזאת קלות. וגם לא האמנתי שזה הדבר הנכון.

עכשיו אני באמת נמצאת מול פיצול ואי הבנה. אני לא יודעת אם לחתוך בזהירות ואם אני רוצה את הקשר הזה מעבר. ואם בכלל נכון להתחיל קשר עכשיו? למרות שאני רוצה להתחתן מוקדם ומאמינה שזה אפשרי.

ובכל מקרה- אני כן אוהבת אותו.. אוהבת את האישיות ולא רוצה לוותר על חברות עם כזה בן אדם. למה זה כל כך קשה? למה זה חייב להסתיים ולמה קשר לא יכול להיות פשוט קשר חברי וזהו-הרי הוא גם לא כל כך מראה שהוא רוצה מעבר.

ואני, אני פשוט לא יודעת .רק רוצה את הקשר הזה. הוא עושה לי טוב. גם אם זה יהיה מעבר, אני נותנת לזה סיכוי. וגם אם לא..

מקווה שהצלחתי להסביר את החששות שלי והקושי שלי.

בעצם מה שאני שואלת פה זה למה אין דבר כזה קשר חברי, והאם זה באמת הדבר הנכון להיפרד ?הרי זה באמת עושה לי טוב ואני רואה בקשר הזה אפילו פוטנציאל להמשך.

תודה רבה!

תוכן התשובה:

שלום לך יקרה!

קשה! את באמת צודקת! מהדברים שאת מתארת אני מבינה שהקשר הזה נעים לך, עושה לך טוב, אני יכולה מאוד להבין אותך. מצד שני דיברת על האם זה הדבר הנכון. זה לא נראה לך הדבר הנכון, אבל לא יודעת בדיוק להסביר לעצמך למה. את עומדת בפני דילמה וצריך להבין את הצדדים השונים בה.

אז קודם כל אני רוצה לחזק אותך בהתמודדות שלך, זה באמת לא פשוט! כל הכבוד לך שאת מתאמצת לברר ולהבין למרות שהכי נעים היה לך להמשיך עם הקשר בלי לשאול שאלות. אני מקווה שבזכות המאמצים שלך לברר, תצליחי להגיע למקום הבריא והנכון בשבילך.

בתשובתי אתייחס לשתי נקודות בעז"ה. באחת נדבר על העניין שקשר עם בני המין השני נעים לנו ועושה לנו טוב. בשנייה נדבר על למה להגביל את עצמינו במקום הזה.

קשר עם בן המין השני- הדבר הכי טוב בעולם!

אנחנו חיים בעולם קצת מבלבל. אנחנו שומעים מהאנשים הבוגרים שסביבנו, שומעים את הדרכתה של התורה על כמה אנחנו צריכים להיזהר מקשר עם בני המין השני, לשמור את עצמינו, כמה זה לא מתאים. כמה לא טוב לצפות בתכנים מיניים באינטרנט וכמה אנחנו צריכים להתרחק מזה בפועל ביום יום שלנו, בקשרים עם חבר'ה בגילנו. מצד שני בפנים, זה לא מסתדר לנו, אנחנו נמשכים לזה באופן טבעי, ודווקא נעים וכיף לנו, גם לא מתוך מקום של יצירת קשר זוגי, אלא סתם בתור חברים, הרי זה ברור שיותר מעניין, יותר מצחיק, יותר מתחשק לשבת לאיזה פק"ל (או כל דבר אחר שעושים אצלכם :) ) כשיש שם גם את בני המין השני. אז איך שני הדברים האלו מסתדרים יחד? איך התורה סותרת את הטבע העמוק שיש בתוכי?

התורה לא סותרת את הטבע העמוק שיש בתוכי. גם אותי, עם הרגשות שיש בתוכי וגם את התורה הקב"ה ברא, יצר. הטבע הנפשי שלנו והתורה שניהם יצירות של הקב"ה והוא לא יצר שני דברים שסותרים זה לזה. אז איך בכל זאת זה מסתדר?

התורה לא סותרת את הצורך העמוק והפנימי שלי לקשר עם בני המין השני! היא מעודדת את זה. התורה מדריכה אותנו שזה הדבר הכי טוב וקדוש שיש בעולם. בנוסף לזה היא מסבירה לנו איך לעבוד. היא מסבירה לנו שיש דרכים איך להוציא לפועל את הקשר הזה שיהיה קדוש ועמוק ולא להפך.

גבולות ששומרים על הטוהר

יש בעולם כלל מאוד חשוב, שרלוונטי בכל מיני הקשרים. יש בעולם כוחות רבים, והאדם צריך ללמוד איך להשתמש בהם ולהפעיל אותם. אם משתמשים בכוחות האלו בלי לשים לב, בלי לתת עליהם את הדעת הם משתוללים, מאבדים כיוון ויוצרים רע. אבל מנגד, אותם הכוחות בדיוק, אם משתמשים בהם בצורה ראויה, נכונה, שמתאימה להם, לאדם ולעולם הם מדהימים, מצמיחים, עושים המון טוב.

כוח האהבה הוא כוח כזה.

זה כוח מדהים, מצמיח המון טוב בעולם! אהבה מביאה להקשבה, לקבלה, לחמלה, ליצירה. אהבה משמחת, עושה נעים ונותנת כוחות. כל זה קורה כשלומדים איך להשתמש בה בצורה הראויה. אם לא שמים לב, לא מייחסים חשיבות רבה למחשבה ולמבט הביקורתי, אותו הכוח שיכול לעשות את כל הטוב

הזה, משבש את מה שהיה נכון להיות, מפנה אותנו למקומות שליליים.

התורה מדריכה אותנו להתאפק

בהקשר של האהבה והקשר עם בני המין השני יש לנו הסברים מאוד ברורים בשביל שנצליח להוציא ממנה את הטוב כמו שתיארנו קודם. התורה מסבירה לנו- האהבה זקוקה לגבולות ברורים. הקשר שלי עם בני המין השני יהיה הקשר שלי עם בעלי. יש הדרכות איך לשמור על עצמינו לפני הנישואים ואיך לשמור על עצמי בתור אישה נשואה, הן בקשר שלי עם גברים אחרים והן בקשר שלי עם בעלי. יש הדרכות ברורות שמצד אחד מגבילות מאוד וזה נראה כ"כ קשה כי אמרנו שאהבה זה דבר כ"כ טבעי לנפש שלנו, וההגבלה פוגעת בטבעיות, אבל בצורה שאולי מופלאה בעינינו דווקא ההגבלות מעצימות ומחזקות את הכוח של האהבה, כי בעזרת ההגבלות הברורות כוח האהבה יוצא בדיוק במקום הנכון, בזמן הנכון, בצורה הנכונה. ההגבלות גורמות לי להוציא לפועל את האהבה בצורה הכי קדושה, הכי אמתית והכי מתאימה לנפש שלי באמת, לרגשות הטבעיים שלה באמת..

זה נשמע קשה, רע, לא נעים, אנחנו צריכים לעצור את עצמינו מכל מיני דברים. באמת זה טוב, נעים והכי בריא שיש. זה קשה לחתוך כזה דבר, אבל קשר נפשי זה לא דבר שכדאי לשחק איתו, קשר עם בן זוג משפיע על הנפש שלנו מאוד ואנחנו צריכים לראות שאנחנו מוצאים אותו לפועל במקומות נכונים וטובים לנו באמת.

ואני רוצה לדבר על גבולות

בדור שלנו, במציאות חיים בה אנו חיים קשה מאוד לשים גבולות, לקבל גבולות. המון דברים היום תלויים בבחירה שלנו, אם נרצה נעשה ואם לא נרצה לא נעשה. המון דברים תלויים בהחלטה שלי. המציאות כבר לא נכפת עלינו, אנחנו בוחרים מה לעשות בכמויות הזמן הפנוי שיש לנו. (זה תהליך מעניין וארוך, שהולך ונוצר כבר במשך שנים). בדור שיש לו את היכולת להבין כ"כ הרבה, ורק רוצים להוסיף ולדעת עוד ועוד. קשה לעשות משהו בלי להבין למה עושים, קשה שמישהו יחליט עלי ויבחר בשבילי.

כמו שדיברנו קודם גבולות בתחום הזה של אהבה הם טובים עבורנו, לטובתנו. גם כשזה לא הכי ברור ולא הכי נעים, כדאי לנסות להתחבר אליהם, לחשוב איך אני מתחברת לגבולות? איך אני אקבל על עצמי את הגבולות? גם כשאני לא מבינה אותם באופן ברור. וכמובן שזו עבודה. לא פשוטה בכלל. באופן הטבעי זה לא מתאים לי. אבל לטבע של נשמה שלי זה דווקא מתאים, גם אם אני לא בדיוק מבינה למה..

ובפועל

ניסיתי לתת לך כיוון למחשבה, העבודה שייכת אלייך. תחשבי עם עצמך 'בתוך תוכי אני יודעת מה אני רוצה לעשות? אני יודעת מה נכון? אני יודעת מה טוב? אני שלמה עם מה שאני בוחרת? אני צריכה להמשיך ולהעמיק בבירור הנושא? ללמוד איזה ספר שקשור יחד עם חברה? או לבד? אני רוצה לשתף מבוגר בסביבתי הקרובה? אמא? אחות גדולה? מורה?'

ברור לי שגם אם תגידי לעצמך שאת שלמה עם זה, עדיין היתרונות והדברים הטובים שעומדים בצד השני יישארו טובים, עדיין תרגישי סוג של ויתור, אבל הבחירה כן שלמה כי את מאמינה בה. גם אם בחרנו במשהו, הגיוני מאוד שיהיה לנו קשה ללכת בדרך הזו, הדרך שאחרי הבחירה לא תמיד קלה אבל זה לא אומר שטעינו. כשקושי מופיע לאחר שבחרנו הוא מערער מחדש את ההחלטה שקיבלנו על עצמינו. לדוגמא החלטתי לבחור בתזונה בריאה. וקניתי הביתה ירקות וקטניות. יומיים אח"כ חברה הגיעה אלי עם עוגת שוקולד, אני אתחיל לשאול את עצמי זה נכון בכלל להפסיק לאכול עוגות? אבל כן, זה נכון! ועדיין פשוט קשה ודורש כוחות נפש. זה לא סותר. קושי הוא קשה באמת! אבל הוא גם יכול להיות יותר מזה, הוא יכול לאתגר אותנו ולעזור לנו לצמוח ולהתרחב.

שיהיה לך בהצלחה רבה! מחזקת אותך ומקווה שתשמחי במעשים ובהחלטות שלך!

אם משהו לא ברור, או שאת רוצה להרחיב מוזמנת לפנות אלי למייל.

אילת-חן.

Ayehen70@gmail.com

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
יט באלול התשעח
,
30 באוגוסט, 2018
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ח"כ מוטי יוגב צילום: הדס פרוש/פלאש 90

האם ח"כ מוטי יוגב בדרך לראשות בנימין?

קרא עוד