הכנת תה בשבת - בדיעבד

שלום וברכה!

בבית הורי אשתי מכינים תה בשקיות תה (ויסוצקי) כאשר שופכים עליהם מים ישירות מהמיחם.

האם יש מי שמתיר זאת?

והאם זה אומר שיש בעיה לשתות בכוסות אלו?

אם זכרוני אינו מטעה אותי נדמה לי ששמעתי פעם רב שאומר כי שקיות התה המוכרות לנו היום בושלו במהלך ייצורם ולכן נחשבות למבושלות...

תודה מראש

תוכן התשובה:

שלום רב,
מתוך בירור שערכתי מול חברת ויסוצקי, הם ענו שהתה השחור והרגיל שלהם, עובר תהליך שמבחינת ההלכה יכול להחשב כתהליך של אפייה! (שים לב, לא בישול, אפייה!)וכן תה ללא תוספות כמו נענע לימון לואיזה ומרווה, אבל התה הירוק שלהם לא עובר תהליך של אפייה, וכן תה עם תוספות.
לכן, בתה שעובר תהליך של אפייה, למרות שלכתחילה אסור לשים אותו בכלי ראשון, וגם עדיף להחמיר בכלי שני, אבל בדיעבד אם שמו אותו אינו נאסר גם לשיטת הרמ"א (משנה ברורה שיח סקמ"ו),
לשיטת השו"ע יש הסוברים שגם לכתחילה מותר לערות עליו מכלי ראשון (הרב עובדיה - יביע אומר ח אורח חיים לה) ואילו הרב משאש סובר שאסור לערות עליה מכלי ראשון, ורק בכלי שני מותר (כפשט לשון השו"ע) וכהבנת הרמ"א בשו"ע.
למעשה אין כדאי להקל בזה, אלא בתה שחור, כיון שיש תוספות שמוסיפים לתה בטעמים, שהם לא אפויים)

מסקנה:
תה שחור וכדומה, (לא תה ירוק, ותה עם תוספות) מחברת ויסוצקי, ומחברות נוספות שעובר תהליך של קלייה ואפייה לפני השיווק לפוסקים כרמ"א אסור לערות עליו מכלי ראשון, אבל אם עירו עליו מכלי ראשון, אינו נאסר, וגם התה עצמו מותר בשתייה.
לדעת הפוסקים כרב עובדיה, ניתן לכתחילה לעשות תה שחור על ידי עירוי מכלי ראשון, ולדעת הפוסקים כרב משאש וכפשט לשון השו"ע לכתחילה מותר רק בכלי שני, ואילו בדיעבד גם בכלי ראשון מותר בשתייה.
בהצלחה רבה

עקיבא כהנא
akiva.ka@gmail.com

(לא נכנסתי כאן לדיון על הכוסות, כיון שהוא לא רלוונטי, אם הדיון יהיה רלוונטי, ניתן לשלוח שאלה ספציפית לגבי הכוס במייל האישי)

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
טו באב התשע
,
26 ביולי, 2010
02.08.2010

1. וכדאי להרתיח את המים בקומקום ()

ואז להעביר למיחם, ואז הכוס היא כלי שלישי
תגובת הרב
שבו אין גוף חימום.
מים שנכנסים למיחם לא משנה מהיכן נהיים כלי ראשון! ואם שופכים אותם לכוס הם נהיים כלי שני.
בכל מקרה התשובה נכתבה על מקרה נתון, ולא על לכתחילה, לכתחילה עדיף להכין תמצית.

דווח על תגובה לא ראויה
02.08.2010

2. מה לגבי הכוסות? (אמתי)

תודה לרב על התשובה ועל העבודת תחקיר שעשה. ברצוני לחזור ולעמוד על השאלה לגבי הכוסות האם בבית שהו מערים מכלי ראשון על כל סוגי שקיות התה ללא אבחנה, האם הכוסות נטרפות?
תגובת הרב
א. המקור לאסור כלי שהתבשל בו בשבת מאכל באיסור הוא רשב"א (תשובה קעה) הוא לא אוסר לעולם את הכלי בשימוש, אלא לאותו אדם שבישל לעצמו במזיד שהדין הוא שלמבשל עצמו אסור לאכול זאת עולמית, ולאחרים מותר במוצ"ש, כיון שלהלכה (שו"ע ועוד, ויש שחולקים) בשוגג מותר לאחרים וגם למבשל לאכול רק במוצ"ש נמצא שגם אם הכלי נאסר כדין כלי טרף, זה רק באותה שבת שבו השתמשו בו, (גם במזיד) ולא במוצ"ש.
ב. במקרה דנן יש מקום גדול להקל גם בשבת, וזאת בגלל שלמעשה הכלי אינו כלי שבישלו בו, ככלי ראשון אלא עירו עליו מכלי ראשון, והבישול נוצר רק אחרי העירוי בתוך הכלי השני, לכן ברור שהכלי לא בלע איסור מכלי ראשון וגם לא מעירוי מכלי ראשון אלא רק מכלי שני, שכן רק לאחר הבישול נוצרה בליעה לכלי.
ג. אם הכלי עשוי מדורלקס או פיירקס, יש מקום נוסף להקל, כיון שיש לו את התכונות של זכוכית, שלדעת השו"ע אינו בולע, ויש שמחמירים, אבל זאת חומרא, ומעיקר הדין זכוכית אינה בולעת איסור, ולכן אין איסור בבליעת הכלי.

מסקנה: ניתן להקל במקרה שלנו כיון שהבליעה היא רק מכלי שני, שלא מבליע, לפי הרבה דעות, וכן אם הכלי הוא דורלקס ניתן בוודאי להקל.

דווח על תגובה לא ראויה
03.08.2010

3. ואוו (שדה)

דווח על תגובה לא ראויה
03.08.2010

4. (משה.)

"פשט השו"ע"
א. נראה לי לא מדויק, יש שם שתי דעות (ראבי"ה וטור) ונראה שהשו"ע נוטה לראבי"ה כך נראה מהסעיפים הבאים (לגבי צליה אחר בישול). כ"כ עיין במנוחת אהבה שמוכיח זאת.
ב. הרמ"א לא מסביר את השו"ע אלא מוסיף עליו.עיין באר הגולה.
יישר כח!
תגובת הרב
לי היה נראה מסתימת לשונו מכך שדיבר בהתחלה על כלי שני, גם כשהקל היה נראה שהקל בכלי שני.
וגם בהמשך, כוונתו להקל למעשה רק בכלי שני, ואילו הרמ"א מחמיר בכלי שני, וזה מה שהתכוונתי שהרמ"א כך הבין אותו,
אני מקבל דעות אחרות, אבל כוונתי היתה שכך לי היה נראה מהשו"ע.
ישר כח

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

עומר אדם צילום: פלאש 90

קידוש השם של עומר אדם: 50 אלף איש עונים אמן

קרא עוד