סגור

הוספת פסוקים לחג ושאלות

שלום וברכת שנה טובה!

1. בתפילת העמידה של הימים הטובים יש את הפסקה הבאה:

"וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה מועֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂון אֶת יום ** בְּאַהֲבָה מִקְרָא קדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם".

לאחר עיון בגניזת קהיר, גיליתי כי להרבה מהנוסחים מוצמד המשפט הבא : "ככתוב בתורתך:" ואז פסוקים של החג.

שריד לכך נשאר בתפילת שחרית של שבת ששם נאמר: "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת.....". שהרי בתפילות העמידה של שבת, הפסוק הזה היה בכל תפילה.

ברצוני לצרף לתפילת העמידה שלי את הפסוקים המדברים על יום הזיכרון. אתפלל עמידה כרגיל ואז ב"זכר ליציאת מצרים" אוסיף את "ככתוב בתורתך:" ואת הפסוקים כפי שאלו רשומים בגניזת קהיר. זה מחבר אותי לחג ונותן נופח לתפילה, והבדל בין חג לחג.

האם הדבר מותר בעיניי הרב או שמא מדובר בהפסק? (מזכיר, אלו לא פסוקים שליקטתי בעצמי, כי אם מצאתי בגניזה וכולם לקוחים מהתורה, ונראה שזה היה המנהג הרווח בארץ ישראל ואולי אף באשכנז). אם לא ניתן להגיד אותם, באיזה שלב כן אפשרי?

2. אם ניתן לקרוא את הפיוטים בתפילה בהזזת שפתיים בלבד, ללא הוצאת קול (הפיוטים בשחרית לפני קריאת התורה).

3. מה קודם למה: הברכות על התמר\לובייה (כמובן תוך ברכות הנהין) וכ'ו ואז קידוש על יין ולחם. או קודם קידוש ואז הברכות.

תודה רבה וברכת חג שמח!

תוכן התשובה:

בס"ד

שלום וברכה

1. שורש האמונה היהודית הוא זכר ליציאת מצרים, ולכן הכל הוצמד ליציאת מצרים, כל החגים לא נעשים בגלל שהם חגים אלא כזכר ליציאת מצרים. אמנם כפי שכתבת בשבת השאירו מכיוון ששם הזכר הוא לבריאת העולם וששת הימים, ועל כן הבדילו והדגישו "כי ששת ימים עשה" אבל בכל החגים העיקר הוא "זכר ליציאת מצרים". חכמים בתפילה ובקידוש הזכירו את החג רק בשם הכללי, "זמן חרותנו" "מתן תורתנו" "שמחתנו" אבל לא רצו את הפירוט של כל חג, כאשר המטרה בתפילה איננה סיפור המעשה או מה היה בחג הפסח, שבועות וסוכות, על כן השאירו רק "זכר ליציאת מצרים" שהוא משרשי האמונה היהודית. לכן נראה שלחזור לתקופות קדומות זה לא שייך ולא נכון, אפשר ורצוי ללמוד על החגים, כל חג בזמנו ולכן תקנו קריאת התורה בכל חג שבו מספרים על החג, וקריאת התורה הוא כעין מקרא קודש של החג, ועיין בדבריו המופלאים של הרב סולובייצ'יק זצ"ל (שעורים לזכרו של אבא מארי) על מהות קריאת התורה. לכן יש לנו כל דבר בעתו מה טוב, ולא לערבב בין תפילה וקריאת התורה. לכן מבחינה עקרונית אין להוסיף פסוקים של החג בתפילה אלא לשומעם בקריאת התורה, ואפשר במשך היום ללמוד בהם. מכיוון שלדעתי היסוד לא ראוי על כן אינני נכנס כלל לשאלה ההלכתית של ההפסק.

2. אפשר לומר פיוטים אפילו ללא השמעת קול ובלבד שתהא תנועת שפתים.

3. קידוש והמוציא קודם לכל הסימנים.

כתיבה וחתימה טובה

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ

התשובה התקבלה מרבני מכון התורה והארץ, שאלות בנושאי מצוות התלויות בארץ
כז באלול התשפ
,
16 בספטמבר, 2020
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

חוזרים ללימודים. ההורים ישלמו פחות? צילום: shutterstock

גלנט: נפחית את תשלומי ההורים, חיסכון של מאות שקלים בשנה

קרא עוד