הדרכה ודיבור עם בנות.

שלום לכבוד הרב.

שתי שאלות לי אלייך:

1)אני חניך/עוד מעט מדריך בתנועת בנ"ע. רבים מהמדריכים אצלנו נוהגים לדבר די הרבה עם צוות ההדרכה שאיתם וגם עם חניכות בשבטים שקטנים מהם (לא דיבורים ברומו של עולם, סתם שטויות) בשנה שנתיים ואפילו שלוש שנים, לא באחד על אחד אלא סתם בקבוצה.בין הפעולה לערבית או בחודש ארגון בערבים. הבנות הקטנות מהם מאוד נהנות מזה וחושבות על זה די הרבה. נראלי.

האם זה רע? ואם כן למה? האם יש חשיבות לעניין שהם מדריכים? ואם זה סתם שבט שמדבר עם שבט אחר?

2) בן ובת (מדריכים או לא מדריכים,זה לא משנה) שכן מדברים על עניניים 'גבוהים וקדושים' האם יש עם זה בעיה?

תוכן התשובה:

ב"ה

שלום

העקרון צריך להיות - שיחה מתאימה הנצרכת לצורך חינוך. לפעמים - חלק מהמהלך החינוכי הוא לשוחח גם שיחות "סתמיות". וכן, החיים בנויים מנורמאליות, וכל עוד נשמר האיזון ביחס שבין קלות ראש ורצינות, וכן ככל שנשמרים גבולות בנושאי השיחה ותכניה, הרי שאין איסור בדבר.
ובודאי שביחס למדריכים שכל מה שקשור בחינוך אינו בגדרי איסור.

כל טוב,

שי

התשובה התקבלה מהרב שי פירון,
ה בכסלו התשסז
,
26 בנובמבר, 2006
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

יועז הנדל צילום: פלאש 90. גרשון אלינסטון

זה היה מהר: יועז הנדל מתחיל לזגזג

קרא עוד