סגור

הדרך האמיתית בעבודת ה'

שלום רב כבוד הרב,

דבר ראשון רציתי לומר שהספרים שלך מאוד מחזקים אותי במיחד האור הפנימי וכל פעם אני נהנת לקרוא והתחזק בהם מחדש.

יש לי מספר שאלות אשמח אם תחזיר לי תשובה בהקדם,

אני מאוד מתעניינת בחסידות, אני לומדת ליקוטי מוהרן בחברותות וכו.

ישנם הרבה רבים שמתנגדים הנסיעה לאומן בטענה שרבי נחמן התכוון שביקור קברו היא כל עוד עם ישראל נמצא בגולה אך משום שעמ"י בארצו אין טעם בנסיעה לאומן.מה היא הסיבה שבכל זאת נוסעים ומתארגנים קבוצות?

בנוסף רציתי לשאול מהי הדרך היחודית של ברסלב בעבודת ה' ובדבקות בו? ולמי הדרך מיועדת? הרי יש כ"כ הרבה גישות לעבודת ה' איך יודעים שזו הדרך הנכונה האמיתית?

ומדוע גישת ברסלב כ"כ מדגישה את ערך השמחה? מה טמון בשמחה שהיא כל כך חשובה בעבודת ה'?

תודה רבה שיהיה חודש טוב :)

תוכן התשובה:

הילה יקרה,
תודה על המילים הטובות.

לגבי הנסיעה לאומן, זה לא מדוייק לומר שיש הרבה שמתנגדים לנסיעה מן הסיבה שהזכרת. רוב חסידי ומקורבי ברסלב מתייחסים להוראתו להגיע לציונו באומן כרלוונטית גם היום. (חומר נוסף בנושא תוכלי למצוא באלות שנשאלתי ב"כיפה" בנוגע לנסיעה לאומן.

לגבי שאלתך בחשובה מהי הייחודיות של חסידות ברסלב, קשה לענות על כך על רגל אחת. אני מצרף לך כאן קטע מתוך ספרי "היכל הגוונים המשתנים", שעוסק במהות חסידות ברסלב. חומר נוסף ומגוון בנוגע לברסלב תוכלי למצוא באתר האינטרנט שלנו:www.levhadvarim.com

בהצלחה רבה,
ארז



כידוע בדברי הזוהר והמקובלים, שמו של האדם מרמז על תפקידו ויעודו וכן כתב רבי נחמן: "דע, שהשם שנותנין לו לאדם הוא לפי הפעולה שיש לו לאדם לעשות בעולם" (שיחות הר"ן צ"ה).

על סיבת ביאתו לעולם הזה אמר: "אני אין לי מה לעשות בזה העולם כלל. כי בשבילי איני צריך לעשות כלל. רק באתי לעולם לקרב נפשות ישראל להשם יתברך" (חיי מוהר"ן ש"ז), ואם כן, בהכרח מרומז תפקיד זה בשמו.

בטעם שמו של נח כותבת התורה: "ויקרא שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו" (בראשית ה' כ"ט), ומקשה המדרש (בראשית רבה פרשה כ"ה סעיף ב'): "רבי יוחנן אמר: לא המדרש הוא השם ולא השם הוא המדרש. לא הוה צריך קרא למימר (לא היה צריך הפסוק לאמר) אלא "נח - זה יניחנו" או "נחמן - זה ינחמנו", ומתרץ, שהיו לנח בעצם שני שמות, אחד גלוי ואחד נסתר וכו'.
מתוך דבריו למדנו שהשם נחמן פירושו - נחמה.

על מה בא נח לנחם את בני דורו ועשרה דורות שקדמו לו, עד אדם הראשון? וכיצד היא נחמתו?
"זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו, מן האדמה אשר אררה ה'" כותב הפסוק, ומבאר רש"י: "עד שלא בא נח לעולם לא היה להם כלי מחרישה והוא הכין להם, (ועניין נוסף הוא ש) והייתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים חיטים מקללתו של אדם הראשון, ובימי נח נחה".
אדם הראשון בחטאו איבד את גן עדנו וגורש ממנו. קין בנו וכן רבים בדורות שאחריו - חטאו והחטיאו. והיו בני האדם הולכים ויורדים, הולכים ומושפלים, ומשפילים עימם תבל ומלואה. גם האדמה, בגלל פגמי האדם, לא מילאה את תפקידה, וקללות של קושי ומרירות, יגון ואנחה, ניתכו על כיתפי האנושות.
אך מסורת הייתה ביד אדם הראשון והוא מסרה בחרדת קודש לבניו - עתיד להיוולד מושיע! בבואו - יאיר עולם ומלואו באור חדש.
משנולד נח חלה מהפכה בעולם. דואג היה לתקנתם של בני האדם, ואפילו בגשמיות באה ברכה על ידו. לא עוד קוצים ודרדרים, לא עוד עבודה שחורה ומפרכת. "כלים התקין להם" בגשמיות, וגם ברוחניות - לישועתם ולתיקון עולמם, ובמשך שנים רבות דיבר על ליבם שייטיבו דרכיהם הרעות.
אבל משהו, מהותי ושורשי, היה חסר למושיעה של האנושות. איזה כלי היה בידו - ולא השתמש בו. לכן, תחת פריחה ותיקון, שקעה האנושות במים האדירים של חטאיה, ומי המבול מחו את החוטאים והחריבו את עולמם עד היסוד.

מאז חלפו אלפי שנים, והקדוש ברוך הוא הבטיח שלא יחריב את עולמו שנית. נתון יתן לבני האדם ארכה, נסיון נוסף משופע ברחמים ומתמשך לאורך ימים, לשוב ולתקן את עצמם ואת עולמם.
אולם מגרעותיו של המין האנושי לא חדלו מלמשול בכיפה. להיפך. רצחנות ותאוות כיבוש נעזרות עתה באמצעים להשמדה המונית. תאוות הבצע התלבשה במינוחים חדשים של אילוצים כלכליים ושוק עולמי, אך המונים רעבים ומושפלים לא פסו מן העולם כלל ועיקר.
בודד יותר, מבולבל יותר, חסר אונים לאין שיעור, ניצב האדם מול חידות חייו ומשווע למוצא.

רוצים להתחרט, רוצים מעשים אחרים ותוכן אחר, אבל כדי לגייס את האומץ להודות בריקנות צריך, מן הצד השני, עידוד. שיבוא אי מי ויאמר: לא הכל היה לשווא. הרע יכול להתהפך לטוב ומן השגיאות הגורליות ביותר יכולה לצמוח ישועה נפלאה.

כשעמדה האנושות, לפני 4,200 שנה, על סף תהום מוסרית, מולידה במו ידיה את השואה שתכלה את עצמה על תרבותה הקלוקלת, שלח ה' מושיע ומנחם. "זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו".
וכאז כן היום, על סף אובדן דומה של כל ערך אנושי יקר ותחת איום מוחשי ומתמיד על החיים עצמם, שב והופיע מנחם חדש, וגם בפיו בשורת הנחמה והעצה לתיקון. "זה ינחמנו - נחמן".

"טוב ה' - לכל"

חסרונו של המושיע הראשון היה, כדברי חז"ל, חסרון אחד בלבד - תפילה. "כי אותך ראיתי צדיק לפני" (בראשית ז' א') מבאר הזוהר הקדוש (חלק א' רנ"ג) " א ם ה י י ת מ ת פ ל ל ע ל י ה ם ה י ו נ י צ ו ל י ם " וכן מובא בזוהר (מדרש הנעלם פרשת נח), שכשיצא נח מן התיבה וראה עולם חרב בכה, ואמר לו הקדוש ברוך הוא "רועה שוטה, היה לך להתפלל עליהם"!

וכן מבאר הבעל שם טוב באריכות (בעל שם טוב על התורה פרשת נח סעיף ט"ו) שענין התיבה שנח נצטוה לבנות היה עניין התפילה שהוטל עליו להתפלל עבור בני דורו ("תיבה" פירושה בלשון הקודש גם מילה). וכלשונו: "צוהר תעשה לתיבה - שתהיה התיבה שאדם מדבר בתורה ובתפילה מצהירה (מאירה), כי יש בכל אות עולמות ונשמות ואלוקות"... וכן כתב "בוא אתה וכל ביתך אל התיבה" - היינו בכל גופך וכוחותיך תבוא אל התיבה" (של תפילתך, כאמור).

ולימודו של המושיע השני - תפילה. רבי נחמן מדגיש את ההתאמצות וההתחזקות בתפילה ותחנונים על כל דבר וענין, וזו בשורתו המנחמת - על הכל ממש יש אוזן שומעת. יש אהבה במרומים למי שנושא תפילה, יש סליחה לחוטאים ותיקון גם לנורא שבקלקולים. וכן כתב (ליקוטי מוהר"ן י"ד סעיף י"א) "טוב ה' לכל" (תהילים קמ"ה) זה בחינת תפילה, שמאמין בה', שהקדוש ברוך הוא טוב לכל (דהיינו לכל דבר)".

אדם החש, כי כלתה אליו הרעה ואין עוד תקנה לפשעיו, ירצה, מתוך תחושת יאוש וחוסר ברירה, להתמסר לרע. אולם אם ידע שגם אם הרשיע הרבה יש לו תיקוה, יוכל לאזור עוז ולהתחיל הכל מחדש.

נחמה וחרטה - אחת הן, שכן שורש "נחם" בלשון הקודש משמעו גם חרטה, וכמו שכתוב בפרשת נח "כי ניחמתי כי עשיתים" (בראשית א' ד') וכדומה. להתחרט, לחזור משגיאות העבר, אפשר רק כשיש תקוה לעתיד.

כשיש נחמה יש גם חרטה. הן מצד האדם - על רוע מעשיו, והן, כביכול, מצד שמיים, על מחשבת הדין והאבדן, ככתוב "וינחם ה' אל הרעה אשר דיבר עליכם" (ירמיהו כ"ו י"ג).

משנתו של רבי נחמן ובשורתו לעולם כולו, בפרט לדורנו אנו, מורכבת משני קוי יסוד אלו.
האחד - נחמה גדולה למי שלא יהיה, שגם לו יש תקוה ותיקון.
זוהי תורת "אזמרה", תורת ההתחזקות והנקודות הטובות, הלא היא עמוד השידרה המרכזי של תורתו.
והשני - חרטה. ללמוד איך להתחרט באמת ואיך לתקן באמת, איך להשיב את הדברים כולם, המחשבות, הדיבורים והמעשים - אל שורשם הקדוש, העליון.
תורת הנחמה ותורת החרטה מלמדות אותנו איך לחזור אל מקור הכוחות והשמחות כולם - אלוקים חיים ומלך עולם. ואיך, איתו ובעזרתו - להתחיל הכל מחדש. כמו נח, שיצא מן התיבה אל עולם חרב, לבנותו ולהפריחו, אנו מקבלים כח להתחיל לבנות את עולמנו ואת כל העולמות מבראשית.

גם רבי נחמן בונה לנו תיבה. תיבות ומילים ודיבורים של תפילה אישית של כל אדם אל בוראו ואלוקיו, הלא היא העצה המכונה בלשון רבי נחמן - "התבודדות". לשם - צריך להכניס הכל. אפילו אם העולם חרב, אפילו אם "מלאה הארץ חמס" (בראשית ו' י"ג) ואפילו אם החמס הזה היכה שורשים בלב ובמוח, גם על זה העצה היעוצה - "בוא אתה וכל ביתך אל התיבה"! (בראשית ז' א'). אם תכניס הכל לתוך תיבות ומילים קדושות של תפילה, ותספר לפניו יתברך את הכל, תיזכה להינצל ממבול הבלבול והמבוכה השוטף עתה ארץ ומלואה, ואינו פוסח על איש. "וכן אמר (רבי נחמן) לאחד, ששאל אותו בענין התקרבות להשם יתברך וציוה לו ללמוד. ושאל אותו: הלא איני יכול ללמוד. השיב לו: ע ל
י ד י ת פ י ל ה י כ ו ל י ן ל ב ו א ל כ ל ט ו ב. ל ת ו ר ה
ו ע ב ו ד ה ו ל כ ל ה ק ד ו ש ו ת ו כ ל ה ע ב ו ד ו ת ו ל כ ל
ה ט ו ב ו ת ש ב כ ל ה ע ו ל מ ו ת " (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה קי"א) וכן אמר (שיחות הר"ן ער"ה) " ה ת ב ו ד ד ו ת ע ו ל ה ע ל ה כ ל , ש ה י א י ס ו ד ש ו ר ש ה ק ד ו ש ה ו ה ט ה ר ה ו ה ת ש ו ב ה ".

כל הדרכים שיש בתפילה, דרגות ומעלות, כוחות וסגולות, מרומזות כולן באופן מופלא בהוראות לבניית תיבתו של נח. כלשון רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן קי"ב) "ופתח התיבה בצידה תשים" - וצידה הוא מלשון "ציד בפיו" (בראשית כ"ה) והיינו שתזכה לעשות (על ידי תפילתך) פתח בהסטרא אחרא והחושך (שאתה "ניצוד" בו) המסבבין מכל צד". ועוד מבואר שם איך בתפילה זוכים לאור ה' שישרה על האדם ויאיר דרכו, ומרגישים חיות אמיתית וקדושה, ומחיים כל העולמות, ומאירים דרך גם לאחרים. הכל על ידי "תיבת" התפילה וסגולותיה, שהיא הדרך היחידה להינצל ממבול הבילבול השוטף אותנו ומאיים להטביענו.

התשובה התקבלה מהרב ארז משה דורון,
א בטבת התשסו
,
01 בינואר, 2006
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ליברמן ונתניהו צילום: Yonatan Sindel/Flash90

ליברמן: "צריך לעשות הכל כדי למנוע בחירות נוספות"

קרא עוד