האם יש מקום לרב הומוסקסואל אורתודוקס?

שאלה שאני מרגיש שנוטים לטאטא ולהתעלם ממנה.

בתודה מראש.

תוכן התשובה:

שלום וברכה!

כדי לענות על שאלתך צריך להבין מיהו רב ומה תפקידו ואילו סוגי הומוסקסואלים קיימים.

נתחיל מההגדרה של האחרון.

כאן עלינו להתייחס לאדם המממש את הנטייה ואדם העומד מול יצרו ולא מממשו. הראשון עבריין הפועל בניגוד לציווי התורה הנצחיים. אך זה שרק בעל הנטייה ולא מממש אותה בפועל, בין אם הוא מתנזר מיחסי אישות לגמרי בין אם הוא חי עם אישה, מקים משפחה ומתייסר, אינו עבריין כי התורה לא אסרה נטייה, היא אסרה ממוש של הנטייה. חלוקה זו תשמש אותנו בהמשך.

עתה נעבור להגדרת הרב ותפקידו. מקובל להבין שרב זה מעביר שיעורים, יודע הרבה מקורות ויודע לפסוק הלכה. אך זו ראיה מצומצמת ביותר של הגדרת רב ותפקידו. רב בראש ובראשונה הינו מדריך רוחני של עם ישראל, אדם הנותן בהליכותיו, בקיום ההלכה, בחינוך בתוך ביתו, בזוגיות, ברוחניות, ביושר וכו' דוגמה אישית לקהילתו, שכונתו, עירו וכן הלאה ע"פ התפקיד המוטל על כתפי הרב. רב הוא "רועה" של עם, דואג לו, מנהיג אותו במעלות הקדושה והטהרה מתוך אהבת הבריות וקבלת כל אחד ואחד בסבר פנים יפות. רב נותן לאנשים מענה רוחני בכל סיטואציות של החיים.

אדם שמעביר שיעורים ויודע הרבה תורה עדיין לא נקרא רב, אלא הגדרתו היא תלמיד חכם ואין זה משנה מה רמת גדולתו. ברם , גם מעביר שיעורים צריך להעביר תוכן תורני טהור ונקי ולא לחיות בסתירה עמו, כל שכן לא בהתנהגות פומבית מוצהרת.

תפקיד נוסף של רב הוא פסקי הלכה. ברם, מלבד ידע תורני רחב הרב חייב סיעתא דשמיא כדי להורות הלכה ולא לטעות .ובשביל זה הרב צריך להיות בראש ובראשונה אדם שכל הזמן מזכך את עצמו מבחינה רוחנית ושואף כל הזמן להעלות במעלות הקדושה ולהתרחק מן העברות, לתקן מידותיו וגם להיות רב של קהילה המקובל עליהם.

מכאן אנו מגיעים למסקנה יש מקום להומוסקסואל תלמיד חכם בעל ידע תורני רחב אם ילמד מספיק, אך לא רב. הרי אם הוא מממש את הנטייה, אז הוא עבריין ואפילו אם יהיה בקי בכל הש"ס ופוסקים יישאר רק בגדר של חמור נושא ספרים כי התורה לא נכנסה אל לבו פנימה ולא משפיעה עליו וכל הידע שלו רק ידע אקדמי ותו לא. אם הוא אדם שלא מממש את הנטייה ולא נותן לה לכפות עליו לעבור על איסורי תורה ועומד בניסיון הקשה הזה, הוא יכול להיות תלמיד חכם גדול ואפילו להעביר שיעורים במידה והוא לא מראה בהתנהגותו את נטייתו (אחרת יש בעיה חינוכית בסתירה בין בן אדם המדבר לבין תפיסתו המנוגדת לרוח התורה ולדברים שהוא מעביר), אך גם במקרה זה לא יכל להיות רב כי חסרה דוגמה אישית לכל הפחות בהתנהלות בזוגיות ובמשפחה, בחינוך ילדים וכד'. וזה בלי לדבר על תפקודו כמורה רוחני של הקהילה בכל הנושאים ע"פ דרכי התורה. הרי האיך אדם כזה יוכל לייעץ למישהו משהו בעניין הזוגיות, שלום בית, יחסי הורים וילדים וכד' בלי לחוות באמת את כל הנ"ל וכל שכן כאשר יש ל"רב" תפיסה הפוכה,בעקבות נטייתו, מאשר תפיסתם של רוב בני אדם.

מקווה שסיפקתי תשובה לשאלתך. במידה ותרצה לשאול עוד, אתה מוזמן תמיד.

בברכה,

חיים בריסק

התשובה התקבלה מהרב חיים בריסק,
כו בחשון התשעא
,
03 בנובמבר, 2010
לקריאה נוספת
06.12.2010

1. תהיות (חמי)

קצת קשה לי להבין את תשובת הרב.

הרי לכל אחד מאיתנו יש נטייה. נטייה לכעס, נטייה ללשון הרע, נטייה לפחדנות וכו´. כמובן שאף-אחד לא יחשוב לומר שכל אדם פסול מלכהן כרב עד שיבטל לגמרי את נטייתו(דבר שעל פי רבים הוא בלתי אפשרי(כל נטייה שהיא)). על כן נראה לי לומר שביטול הנטייה איננו תנאי או מונע מאדם להפוך להיות דמות רבנית. אין זה מתאים, אין זה ראוי, וגם בפועל לכל אדם(גם אם הוא רב) יש נטייה(או יצה"ר, אם תרצה) למידה מסויימת(או עבירה מסויימת).
גם על הצד השני, שאדם חוטא בעבירה, לענ"ד, אין להגיע למסקנות ברורות כ"כ שאינו יכול לכהן(או חמור מכך כמו שעלה מדברך). הרי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. כמובן שגם את מה שאמרתי עכשיו צריך לסייג ולומר שזה רק במקרה בו האדם נופל ולא במקרה בו הוא מממש את נטיותיו בלי מאבק ביצרו וחי ככה את חייו, אז ודאי שאינו יכול להיות מורה הוראה בישראל.
בנוגע לקביעה כי אדם עם נטייות שחי עם אישה וילדים לא יכול להורות כי חסרה לו דוגמא אישית בהתנהלות במשפחה וזוגיות. אני מניח שאני לא מחדש דבר, אבל לכל אורך התנ"ך אנחנו מוצאים משפחות שאינן מופת ודוגמא להתנהגות למופת בתחום המשפחתי. רק השבוע קראנו על יוסף ואחיו. בנוסף לכך יעקב אינו אבא למופת ואינו בעל מושלם, ועוד ועוד לאורך תקופת האבות(פירוש הרש"ר ל´ויגדלו הנערים´ בתחילת פרשת תולדות), וכן בשאר התנ"ך. ואף על פי כן, אין זה מונע מאיתנו לראותם כגדולים שבגדולים וכאבות המייסדים של אומתנו. לכן אני לא מוצא סיבה לקשור בין התנהלותו המשפחתית של אדם מסויים לבין יכולתו לכהן כרב.
אין נטייה כזאת או אחרת מונעת מאדם לנסות ולתקן את עצמו כמה שיותר. לענ"ד, ההפך הוא הנכון, כאשר אדם מודע לנטייותיו הוא כבר בדרך הנכונה לכבוש את יצרו.

לכן אינני מוצא את נטיותיו של אדם מסוים, שנמצאות בו מטבעו, מונעות ממנו להתקדם לדרגת רב.
נכון, המחשבה הזאת יכולה לגרום לזעזוע לאדם שהולך להתיעצות אצל רב(וכן, גם למוסד הרבני), אבל היא גם יכולה לעודד אותו. במקום לחשוב שהאדם שעומד מולי הוא משהו אחר, נפרד מן העולם, שלעולם לא אוכל להגיע אליו. האדם חש כי הרב מבין את צרותיו וההתלבטויות שהוא נתון בתוכן. וכן, גם הרב שיושב מולו חש את יצרו מתגבר עליו, אבל בכל זאת הוא כופה את יצרו וממשיך קדימה. לא מדובר כאן במלאך שאינו מבין לצרותיי, מדובר באדם, שכמו כל אדם, גם לו יש יצה"ר והוא כמוני אך בכל זאת הוא יודע להתגבר על יצרו ולהורות לי לעשות כך גם כן.

שנזכה.
תגובת הרב
לכאורה אתה צודק, אך תרשה לי לחלוק עליך במספר נקודות. לאדם מן השורה יש פחות דרישות מאשר מרב, בין אם מדובר בדרישות של קהל בין אם מדובר בדרישות עצמיות של הרב מעצמו. הרי תלמיד חכם שיש על בגדו רבב חייב מיתה ואין הלכה כזאת כלפי כל אחד. מה הכוונה - רב בעל תפקיד מאד גבוה ולכן טעות או נפילה שלו חמורה פי כמה מאשר אותה נפילה של אדם מן השורה כי בשונה מאדם מהשורה אנשים מסתכלים אל הרב ובהתנהגותו הוא יכול לקדש יותר שם שמים או ח"ו לחללו. משה רבינו נענש כ"כ חמור על עברה כ"כ קלה לכאורה רק בגלל שבעברה שלו היה חילול ה´ כפי שמשתקף מדברי הקב"ה בעצמו ובכבודו בעקבות הכאה על הסלע. האשמה שמשה רבינו פספס את ההזדמנות של קידוש שם שמים. לכן אדם בעל נטייה הפוכה באופן מוצהר גם אם הוא לא עובר עברות וכש"כ אם הוא עובר את העברה גם אם ז באקראי אינו ראוי מבחינה חינוכית ומבחינת המעמד והשדר שצריך לשדר רב, לכהן בתפקיד הרבנות. הרי כבר הסברתי רב זה לא רק מורה הוראה. תחשוב עכשיו על אדם שנפל ועבר עברה של ביאת אשת איש והוא רב - מה תהיה התגובה של הקהילה? התגובה ברורה. לכן רב צריך להקפיד על עצמו ולהלחם ביצרו ביתר שאת מאשר כל אחד אחר.
אכן היו בעיות במשפחות של אבות, אך עדיין היה מדובר במשפחות נורמטיביות, כאשר האב יודע לתקן את הדברים בתוך המשפחה בסופו של דבר ומבין היטב מה זה משפחה. עשה ניסוי האם אדם רווק יוכל לייעץ דבר או חצי דבר לאדם בעל משפחה וילדים? האם הוא יוכל להבין את מרכם היחסים שיש בין בני זוג? גם אצל רבנים לא הכל חלק בזוגיות, אך הם מנסים לתקן, לשפר מתוך הבנה מה זה נישואים ומה זה להיות עם אישה. אדם שאין לו אפילו את התחושה של להימשך לאישה ולבנות את הזוגיות לא יבין על מה הוא מדבר גם אם הוא ילמד את זה בצורה קוגניטיבית. הרי אומרת ההלכה שאסור לאדם זקן להיות דיין. ומה הסיבה לכך? אין לאדם זה ילדים צעירים ולכן לבו אכזר ודינו אינו דין של רחמים. כלומר אדם חייב להיות מעורב רגשית במובן מסוים עם הנועץ, להבין אותו לגמרי כדי לייעץ ולעזור. אדם שזה מחוץ לטבע שלו לא יוכל לעשות זאת.

כמובן אם אדם חזר בתשובה, תיקן מעשיו, נלחם ביצרו בשיא כוחו ולא מרפה כלל, מראה שהוא כמו כולם ולא מבליט בפומבי את הבעיה שלו (הרי יש בזה גם בעיה חינוכית) אז יש לו מקום להיות רב בישראל עם מגבלות מסוימות. אך קשה לתאר מציאות כזו שאדם מוצהר כבעל נטיות הפוכות יתנהג כך.

דווח על תגובה לא ראויה
10.12.2010

2. הרב כתב (שואל השאלה )

"וכאן לבעל נטיות הפוכות יש בעיה - הוא מנוע מלהבין חלק נכבד של סיטואציות חבריות הקיימות בכל קהילה וקהילה. גם אם הוא ילמד את הדברים, הוא לא יחוש אותם באופן חוויתי"

הרב שכח שחלק מהותי מהסיטואציות החברתיות הקיימות בכל קהילה הן של הומוסקסואלים המתמודדים עם נטייתם. במקרה הזה דווקא הרב ההטרוסקסואל הוא שיהיה מנוע מהזדהות עם הניצב בפניו והוא זה שיהיה בעל חסרון כלשהו במתן ייעוץ לשואל.
מדברים על 10% של הומוסקסואלים (כולל לסביות). אז למה שלא יהיה אדם שיוכל "לחוש באופן חוויתי" את אותן סיטואציות שמתמודדות מולן הומוסקסואלים רבים.

המחשבה של נער הומוסקסואל שהוא תמיד יישאר בגדר סוג ב´ בקהילה הדתית היא שגורמת ליציאה בשאלה בכמות מסיבית בקרב דתיים הומוסקסואלים.

אולי הגיע הזמן להבהיר שאין ההומוסקסואל נגרע מההטרוסקסואל במאום?

בגלל שה´ ברא את האדם עם נטייה להמשך אל בני מינו, הוא לא יוכל להיות רב קהילה?!
האם תשובת הרב תשתנה במידה והאדם ימונה כרב לקהילה של הומוסקסואלים?

תודה.
תגובת הרב
נכון. לכן הרב שאינו בקיא בדברים הקשורים לבעיית הנטיות ההפוכות לא ידריך כיצד להתמודד עם הבעיה, אלא ישלח לאיש מקצוע. כך גם רב לא יטפל בבעיות רפואיות, פסיכולוגיות, פסיכיאטריות וכו´.

לגבי האחוז של הומוסקסואלים בחברה. הגזמת במספרים, הם נמוכים יותר ובהרבה. כמו כן נא לא לשכוח שלא כל בעלי הנטייה נולדו כך, אלא רבים מהם עברו התעללות מינית ברמה כזאת או אחרת או נפלו קורבן להשפעת הסביבה. יש אכן כאלה שנולדו כך ואחוז שלהם קטן מאד.

האם הומוסקסואל גרוע יותר מהטרוסקסואל. מבחינה תורנית, אמונית וכלל אנושית הוא בעל נכות כמו כל אדם אחר בעל נכות. מבחינת צלם אלוקים וכבוד האדם הוא שווה בין השווים. אך אם נכה שאין לו רגליים אינו יכול להיות ספורטאי בתחום הריצה, כך הומוסקסואל לא יכול להיות רב. אין כאן שאלה של טוב יותר או גרוע יותר, אלא שאלה של מתאים ולא מתאים. הרי איש לא יאמר שנכה ללא רגליים גרוע יותר מאדם שאין לא נכות כלל. כך צריך לתפוס את הדבר ולהבין את זה. אדם בעל נטייה הפוכה שמקים משפחה נלחם ביצרו, חי חיים תורניים והלכתיים ולא מגדרי את עצמו כבעל נטייה, אע"פ שבפנים הוא חש משיכה לבני מינו, עדיין מתאים לכהן כרב אם אינו נופל. אדם שמגדיר את עצמו סופית כבעל נטייה ורק לא עובר על האיסור, אינו מתאים לכהן ברבנות כמו אדם חסר רגליים לא מתאים לתפקד ככדורגלן.

דווח על תגובה לא ראויה
12.12.2010

3. תגובה לרב (ל. כהן)

ב"ה
שלום לרב
אם שוללים את התפקיד בשל התנהגות אנטי הלכתית יש לנו רשימה קצת יותר ארוכה מזו שהרב מתייחס אליה
דבר נוסף
האם הרב חושב אם כך שיש לשלול את תואר הרב מרבנים שהורשעו בדין? או כאלו שסרחו?
ומה לגבי הרב אלון שהואשם בביצוע מעשים ע"י פורום תקנה?
תגובת הרב
שאלה היא מה זה תואר רב? הרי בהסמכה לרבנות לא כתוב "רב", אלא "ראוי לסומכו בסמיכת חכמים יורה יורה (=מורה הוראה)". כלומר תלמיד חכם שיודע דיני תורה ויודע לפסוק, אך לא מה שמייחסים לרב בד"כ שהכוונה לתפקיד. את גדולה תורנית אי אפשר לקחת מאדם ואפילו ר´ מאיר המשיך ללמוד תורה מאלישע בן אבויה גם לאחר הפיכתו ל"אחר" כי ידע כיצד לקחת את התורה ולא להיפגע מכפרנותו, למרות האיסור של לימוד תורה מאדם שפניו אינם כפני מלאך כדברי הגמרא. אך אם מדובר על תפקיד המעניק תואר, אז בודאי שניתן וראוי להרחיק אנשים מכהונה ברבנות במידה והם עבריינים או סרחו. ברם, לכל אדם יש אפשרות לשוב בתשובה ולתקן מעשיו ואז לקבל את מעמדו חזרה. מכאן, אני מקווה שאתה מבין מה התשובה על שאלתך.

דווח על תגובה לא ראויה
12.12.2010

4. בנוגע לתשובת הרב (אפי)

לכבוד הרב בריסק
כתבת בתשובה לתגובה
"ב. אדם שיש לו הסמכה לרבנות עדיין אינו רב, אלא תלמיד חכם הראוי לשמש ברבנות בגלל ידיעותיו. ברם יש גם חלק השני של כשרות האדם לכהן ברבנות - המלצות של ת"ח על יראת שמים שלו, על היותו אדם ישר, המקיים קלה כחמורה והשקפותיו תואמות השקפתה של תורתנו הקדושה. כמו כן רב חייב לשלוט בחלק החמישי של שו"ע - להיות בקיא ביחסי בני אדם ולדעת כיצד לפעות במערכת מסובכת זו. ורק לאחר מכן כאשר קהל מקבל אותו כרבם ת"ח הופך לרב מכהן. וכאן לבעל נטיות הפוכות יש בעיה - הוא מנוע מלהבין חלק נכבד של סיטואציות חבריות הקיימות בכל קהילה וקהילה. גם אם הוא ילמד את הדברים, הוא לא יחוש אותם באופן חוויתי"
ואני מבקש לשאול
מה קורה עם אותו אדם שהוסמך לרבנות ומתפקד ומכהן כרב קהילה אורתודוקסית
שיודעת על נטייתו ובכל זאת מקבלת אותו?
הרי שודאי קיימת להם הזכות לכך
ויש כאן ענין של מרא דאתרא
ואין לאף רב אחר את הסמכות למנוע זאת.
ומה תגיד גם לגבי רב הטרוסקסואל שהוא
"מנוע מלהבין חלק נכבד של סיטואציות" בל הקשור לבעל הנטייה ההומוסקסואלית?
הרי הוא לא עומד במקום הזה ואינו יכול לדעת או להרגיש את מה שעובר על אדם שכזה, לא כל שכן לטיף לו או לקבוע דברים ולדרוש ממנו דרישות כלשהן.
ד"א
כיון שההלכה לא אוסרת את הנטיה וכל עוד האדם אינו עובר על האיסורים, הרי שאם הוא ת"ח וראוי לשמש כרב, צריכים הרבנים לתמוך באדם כזה שמשמש כרב ויכול רק לחזק את המתמודדים ע נטיה זאת לחיות ע"פ התורה וההלכה.
תגובת הרב
שאלה מעניינת שאלת. לגבי סיטואציות חברתיות בנוגע לאדם הומוסקסואל. כידוע רב לא סומך רק על הידע שלו במיוחד כאשר מדובר בשאלות טיפוליות ורפואיות. הוא לומד את הדברים מאנשי מקצוע ואז מלביש על זה חוות דעת תורנית. מצד שני יש רבנים שיש להם השכלה טיפולית, רפואית, פסיכולוגית וכו´ והם יודעים לשלב בין הדברים. לכן ברוב המקרים רב בתפקידו נפגש בסיטואציות חברתיות סטנדרטיות ולא משנה עד כמה הן קשות ולזה מופנה כוחו ותכונות אישיותו. במקרים של סטייה שמחוץ להבנתו של הרב הוא פונה לאנשי מקצוע או מפנה את האדם הפונה לאנשי מקצוע יראי שמים או בקיאים מאד בתחום עיסוקם ועובדים יחד עם הרב. נכון, הרב לא עבר על בשרו מחלות פסיכיאטריות, לפעמים לא עבר על בשרו בעיות פוריות, בעיות של רווקות מאוחרת וכו´. לכן מה שרב עושה הוא לומד תחום הבעיה עם איש מקצוע או מפנה לאיש מקצוע ואין כל צורך ברב בעל נטיות הפוכות או רב רווק זקן וכו´. כי זו סטייה ולא נורמה ורוב עיסוקו של הרב בנורמה. כמו כן אצל כל המגיבים יש בעיה של הדבקות בנקודה מסוימת מכל המכלול של תפקיד הרב ורק על זה הם מדברים. גם אצלך יש אותה בעיה - נתפסת בפרט אחד מהמכלול שלם. אי אפשר לנתק את המכלול. לכן לא ממנים רב בעל סטייה כדי לטפל בסטייה . הוא יכול להיות איש מקצוע ירא שמים שיעזור לאנשים אחרים בהתמודדות וזה מבורך, כי רב כללי לכל עם ישראל לא יוכל להיות ולא תקום לעולם קהילה של בעלי נטייה הפוכה בעם ישראל ע"פ תורתנו הקדושה (את הרפורמים וקונסרבטיבים אני לא מונה כאן כי ידוע שהם משנים את התורה בניגוד לכללי שינוי ההלכה שנמסרו בדורי דורות מאת חכמינו ז"ל).

לגבי מרא דאתרא. ואם קהילה תרצה רב רפורמי? או רב פדופיל? או רב על כל בעיה אחרת המנוגדת לתורה או למוסר? אז גם יש לקבל אותו כרב אם הציבור קיבל? התשובה היא - פורמלית אי אפשר להוריד אותו, אך ניתן למנוע מאנשים לבוא אל הקהילה שבה הוא מכהן ויש בהלכה כלים רבים כדי לעשות זאת כולל הכלי הלא רצוי ביותר, אך נחוץ לפעמים כאשר אין ברירה אחרת, והוא חרם על הרב ועל קהילתו. איש לא רוצה להשתמש בחרם, לכן משתמשים בכלים של הסבר ושכנוע.

דווח על תגובה לא ראויה
12.12.2010

5. הרב ענה לתגובתי ש: (שואל השאלה)

"לא תקום לעולם קהילה של בעלי נטייה הפוכה בעם ישראל ע"פ תורתנו הקדושה"

מדוע?
במידה והקהילה מחזיקה ומצהירה נאמנות למסמך עקרונות בהתאם להלכה, בנוגע להתמודדות של נטייה הומוסקסואלית לצד החובות כיהודי, איזה פסול יש בקהילה כזו? קהילה שבה שיעורים ייעסקו בנושא הדרכה לאנשים במצב רגיש זה? קהילה שבה יוכלו האנשים להתייעץ זה עם זה ולחיות לצד אנשים נוספים החווים את אותו ניסיון קשה ולשאוב מהם חיזוקים?
בית כנסת בו יוכלו להתקין מושבים (יחסית) מבודדים, כך שדעתו של המתפלל לא תהיה מוסחת על ידי נוכחות של בן מינו לצידו?
תגובת הרב
מה הקהילה לא תקום? התשובה היא פשוטה ומקורה בפרשת אחרי מות. שם נאמר "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו". מה הכוונה? בספרי מבואר שאיש נושא איש ואישה נושאת אישה. כלומר מדובר על יחסים הומוסקסואליים האסורים. אך ישאל השואל הרי האיסור הוא רק על המעשה? התשובה היא לא! יש איסור נפרד על המעשה לכל הפחות של זכר, כאן מדובר על איסור אישה וגם על עצם איסור לקבלת הנטייה כנורמה מקובלת ומאושרת בחברה. לכן יש איסור להקים קהילה מסוג זה כדי לא לאשר את הדבר הבעייתי כנורמה. כמו כן כפי שאין קהילות לבעלי חיבה לחיות, בעלי נטייה כזאת או אחרת, אלא כל עם ישראל עם כל התמודדויות שיש לכל אדם ואדם מתפלל וחי באותה קהילה, כאשר לא נותנים לגיטימציה לשום סטייה אפילו ברוח את תורתנו הקדושה. אני מקדיש שוב - הנטייה אינה אסורה ע"פ התורה, אך לגיטימציה שלה וקבלתה כנורמה אסורה.

כמובן יש מקום ואפילו יותר מזה - חשיבות רבה - לקבוצות תמיכה, לימוד וכו´ לאנשים הנאמנים לתורתנו הקדושה ובעלי נטייה ההפוכה, אך אין מקום למתן לגיטימציה חברתית וקיום קהילה בפני עצמה לאנשים כאלה

דווח על תגובה לא ראויה
03.01.2011

6. תגובה לרב (אילן ת"א)

אין זה חטא להיות הומוסקסואל. מכך נובע שהחטא היחיד שההלכה יכולה לטעון נגדו הוא החטא המשוער של משכב זכור (שהוא איסור ברור). מה קרה להנחת החפות משפע? מה קרה להנחה שכל יהודי בחזקת כשר? [טור יורה דעה קי"ט, משנה ברורה סימן קל"ו ס"ק ט´]? האם זה הולם לשער באופן אוטומטי שכל הומוסקסואל אשם במשכב זכור?
אולי בעצם נתפס הומוסקסואל מוצהר כדמות רעה לחיקוי בגלל שאינו מקים משפחה "רגילה"? כי כאן אשאל האם דבריו של הנביא ישעיה "ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם, טוב מבנים ומבנות, שם עולם אתן לו אשר לא ייכרת" הוא לא מסר מספיק חשוב בעולם היהודי? ומה עם בן עזאי ואחרים?
בגמרא [חולין ו´] כתוב שפעם רבי מאיר אכל ירק שגדל בבית שאן במהלך שנת השמיטה ושרבי יהודה הנשיא ניצל תקדים זה כדי להצהיר שבית שאן משוחררת לצמיתות ממגבלות שנת השמיטה, אף על פי שהיא בתוך גבולות ארץ ישראל. ההתנגדות לצעד הזה הייתה קולנית: "איך תוכל להתיר דבר שהיה אסור בהחלט בעיני כל קודמיך?" רבי שאל את מבקריו איך יסבירו את העובדה שמלכים צדיקים שקדמו לחזקיה, כמו אסא ויהושפט, לא הרסו את העצם למרות שהיו נחרצים בהסרת עבודה זרה. "מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו; אף אני מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו." על המקרה הזה מעיר רש"י: "כשיבאו בנינו אחרינו אם לא ימצאו מה לתקן במה יגדל שמם?"
אף אחד לא מבקש לגיטימציה לאיסורי תורה אבל מכאן ועד לבוא לכתוב דברים כמו שהרב כותב יש פער גגול.
ההלכה לא מתעסקת בזהויות מיניות.
תגובת הרב
אינני מבין מה הקשר בין המקורות שהבאת לבין הטענה שאתה מנסה לטעון. חפות מפשע וחזקת כשרות קיימים כל עוד אדם לא מכריז על עצמו כעבריין. אדם שמכריז על עצמו שהוא הומוסקסואל באופן מוצהר מערר חזקת הכשרות שלו כי רובם עבריינים (כמובן שיש עומדים איתן נגד יצרם ויברכו על כך מן השמים ויש בהתמודדות שלהם גבורה אדירה, אך הם, לצערי, המיעוט) וזה נקרא בהלכה רגליים לדבר. כמו כן אין קשר בין חזקת כשרות לבין ענייננו - אנחנו לא מדברים על כן עבריין או לא עבריין, אלא על עצם מתן לגיטימציה לחיים מסוג זה הנוגדים לערכי הקודש של היהדות - משפחה שיש בה שני בני זוג- אב ואם היא ערך מקודש.
מה קשר בין דברי ישעיה לבין הומוסקסואל מוצהר או למי שלא מקים משפחה? האם על זה מדבר ישעיה? עיין שם בפשט ובהקשר בפרשנים טוב טוב ותראה שאין כל קשר בין דבריו לבין מה שכתבת או מה מה שהשגת בצורה מעוותת מדבריו.

מה קשר לבן עזאי? ומי הם האחרים, הרי בן עזאי היה יחיד במינו? כמו כן עיין ביבמות סג:- סד. מה אמר בן עזאי בעצמו ובכבודו לגבי מי שלא עוסק בפו"ר - "כאילו שופך דמים וממעט הדמות". בנוסף לכך בן עזאי יכל להתבטל מנישואין רק בגלל שהוא חשק בתורה ולא היה אצלו יצר כלל לשום כיוון וגם כאן רק אומרים שאין בידו עוון ולכתחילה ישא אישה אם בא להישאל (עיין ט"ז אבה"ע ס´ א סק"ד, נחלת צבי אבה"ע ס´ סק"ז. אמנם שיש דעות שאינו חייב כלל). בנוסף לכך יש מחלוקת ראשונים (בין הרא"ש לבין הרמב"ם) האם ההיתר ניתן רק לבן עזאי או הוא כללי לכל הדומים לו לגמרי וגם האם ההיתר הוא לכל החיים או הוא מוגבל. בכל אופן גם אם נלך לשיטת הרמב"ם שהיתר ניתן לכל הדומים לבן עזאי וגם הוא לכל החיים אין כל השלכה ממנו על בעלי נטיה חד מינית. הרי בן עזאי היה מנוטרל יצרים לגמרי, דבר היחיד שעניין אותו בעולם הוא תורה ואפילו כשנשא אישה (לפי אחת מהגרסאות במסכת סוטה) למד כל הלילה תורה ולא בא עליה. מצד שני הרמב"ם אומר שאם יש לאדם יצר אסור לא להתבטל מנישואין גם בשביל התורה. מכאן אנו לומדים דוגמה של בן עזאי לא רלוונטית לגבי הומוסקסואלים ובנוסף לזה אפילו בן עזאי בכבודו ובעצמו מתנגד לביטול הנישואין וביטול פריה ורביה ואומר דברים חריפים נגד מי שעושה זאת. ניחא אדם אנוס שלא מוצא כלה או נלחם ביצריו ולא מצליח כ"כ, אך אדם שמכריז בראש גלי שהוא בעל נטיה הפוכה ולא מתכוון בגלל זה לשאת אישה ורואה בזה צד לגיטימי, בוודאי אין לו על מי לסמוך וכל המקורות נגדו.

הדוגמה של ר´ מאיר ורבי ודין "מקום הניחו להתגדר בו" לא רלוונטיים לענייננו כלל וכלל. אתה יכול להתגדר רק בדברים שלא נוגדים עקרונות וערכים של היהדות וההלכה ולא להמציא חוקים משלך ללא כללים ולמשוך באוזניים מקור אחד לשני כדי לבנות בניין קלפים.

דווח על תגובה לא ראויה
03.01.2011

7. מבקשת להבהיר לרב (שמחה)

בסוף דבריו הרב כתב
"אין מקום למתן לגיטימציה חברתית וקיום קהילה בפני עצמה לאנשים כאלה"
כאן בדיוק נעוץ ההבדל כב הרב בין ארגון הו"ד שמתנגד לקיום קהילה דתית נפרדת להומואים ולסביות ותומך בהישארותם בקהילותיהם כשווים בין שווים
לגבי לגיטימציה אני חושבת שזה חשוב ואפילו מהותי שיהיה ארגון כמו הו"ד שמספק תמיכה למי שמתמודד ומבקש לקיים אורח חיים דתי על פי ההלכה כפי שהם עושים
שמחה
תגובת הרב
אינני מבין במה שומנה מה שכתבת ממה שהבאתי בתוך דבריי. הרי מה שכתבת זה בדיוק מה שאמרתי - עזרה, תמיכה, ליווי מקצועי של האנשים המבינים צרת נפשם של האנשים הללו - כן. קהילה מוצהרת ומתן לגיטימציה חברתית לקהילה שכזו - לא.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרבנות הראשית צילום: פלאש 90

למה הישראלים הפסיקו להינשא ברבנות?

קרא עוד