סגור

ברכת המזון מספק.

שלום ברצונית לקבל הסבר איך קשור משקה לדין ברכת המזון?

הלכה מקיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף:

מי שאכל ושבע ולא שתה,והוא תאב לשתות,יש מי שאומר שאינו חייב בברכת המזון,אלא מדרבנן,ולכן אם נסתפק לא מברך.אולם לעניין הלכה דעת מרן הבית יוסף,שאם אכל כדי שביעה אף על פי שלא שתה,והוא תאב לשתות,חייב בברכת המזון מן התורה,ולכן אם אכל ולא שתה,ולאחר מכן נסתפק אם בירך ברכת המזון חוזר ומברך,דסיפקא דאורייתא לחומרא.ויש לו תקנה לכולי עלמא לצאת לידי הכל שישתה מים בלא ברכה ואז יברך ברכת המזון מספק.

תוכן התשובה:

שלום.

בגמרא במסכת ברכות דף מט ע"ב הגמ' דנה לגבי חיוב ברכת המזון האם הוא מכזית או מכביצה, שלר' מאיר ואכלת זה אכילה ואכילה בכזית ושבעת זה לשתות לעומתו סובר ר' יהודה שואכלת ושבעת מתייחס לאותה דבר וצריך שיהיה אכילה בשיעור של כביצה.

בדיון שהובא ראינו שלדעת ר"מ הפסוק ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך, שמלמד את החובה של ברכת המזון, מתייחס גם לשתיה.

המרדכי, מגדולי וראשוני פוסקי אשכנז (חי בשנת 1240 ונהרג על קידוש ה'), למד מהגמ' שהובאה ופסק בסימן קעז כר"מ:

"כתב בס"י אחרי דקיימא לן כרבי מאיר דאמר כזית דאורייתא כדפסיק רבא הלכתא א"כ קי"ל ושבעת זו שתיה א"כ לא מיחייב מדאורייתא אא"כ שתה אם הוא צריך לשתות אבל אם אינו צריך לא אמרה תורה שישתה"

המרדכי מסביר שאם רוצה לשתות בסעודה מדאורייתא לא יהיה בברכת המזון אם לא שתה אך אם לא רוצה לשתות יהיה חייב מדאורייתא בברכת המזון גם אם לא שתה.

הבית יוסף הביא את דברי המרדכי בסוף סימן קצז ולא קיבל אותם להלכה. הוא הביא את התוספות שהסבירו שכל דברי ר' מאיר הם אסמכתא בעלמא ואינה דרשה של פשט הפסוק ומכאן שככל אסמכתא מקור הדברים הוא בדרבנן שצריך גם לברך רק אם שתה, אם היה צמא, והם מצאו לזה רמזים בתורה. עוד כותב הבית יוסף, בניגוד למרדכי, שגם אם נגיד שדרשת ר' מאיר היא פשט הפסוק ייתכן שדברי המרדכי אינם נכונים כי התורה אמרה כשתאכל או תשתה תברך את ה' אלוקיך ולאו דווקא שיש קשר בניהם לאכילה שבאה עם שתיה.

בשולחן ערוך סימן קצז,ד לא פסק את דברי המרדכי אך הרמ"א הביאם וכתב שטוב להחמיר.

הילקוט יוסף הביא את שני הדעות וכתב שעיקר כדעת השולחן ערוך וגם באכילה שרוצה לשתות ולא שתה, יהיה חייב מדאורייתא בביהמ"ז.

ע"כ.

טיפ להבא:

כדי לענות לתשובתך פתחתי את הילקוט יוסף בחלק ברכות (ולא הקיצור), ובהערות למטה קראתי את המקור שלו. בהמשך פתחתי את ההפניה של הילקוט יוסף בבית יוסף ובשולחן ערוך ובגמ'.

בדרך הזו תוכל לענות על כל שאלה שתעלה בעתיד לגבי מקור הפסיקה.

בברכה,

חיים.

התשובה התקבלה מצוות שות ישיבת מעלות,
טו באדר א'
,
20 בפברואר, 2019
לקריאה נוספת
30.12.2010

1. תודה רבה (אומרי)

דווח על תגובה לא ראויה
30.12.2010

2. תודה רבה ()

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

כסף לכולם? צילום: פלאש 90

כסף להמונים: נתניהו וכ"ץ מתכננים חלוקת מענקים לכלל האוכלוסייה

קרא עוד