ביקורת המקרא ודברי אבן עזרא

בעזה"י

שלום,

ביקורת המקרא הינה השיטה המובילה בעולם האקדמאי כיום, צמיחתה ופריחתה בעולם השכלתני והמחקרי נובעים ומשותתים על הנחה בסיסית אחת:
אין אלוהים!
ומכיוון שכך יש לדון מה מקור התורה, מאין התפתחה, מי חיבר אותה וכו'.
"הפלונטר" שלפיו האקדמיה והעולם המדעי לעולם אבל לעולם לא יוכלו להודות בתורה מן השמיים (לפחות לא בגילגולם הנוכחי...) ולעולם לא יוכלו להודות כי התורה מקורה בקב"ה (מכיוון שאינם מסוגלים להודות בקיומו של אל...) הביאה את החוקרים ליצירת מספר שיטות הבנה של התנ"ך והמקרא שנקראו באופן כללי ביקורת המקרא.
לימוד לא חנפני ולא מתרפס אלא ביקורתי של רוב שיטות ביקורת המקרא מגלה חורים עצומים בכל השיטות והתזות.
כך למשל "תורת התעודות" המקובלת ביותר כיום בין השיטות ומנסה לטעון כי התורה נכתבה ע"י מספר אנשים שונים בתקופות שונות ולאחר מכן נערכה בתקופה מאורחת יותר.
אם אכן כך הדבר הרי שמה"בלאגן" לכאורה בתורה, מסדר הפרשיות והתעודות המבולבל, מהחלפת שמות האל וכו' עולה כי העורך לא סיים אפילו כיתה א' בהצלחה יתירה...

אינני חושב שהתעקשותו של העולם האקדמאי לדבוק בביקרות המקרא נובע דווקא מרישעה וכפירה להכעיס (אם כי אין ספק שיש לא מעט חוקרים ומרצים שנגועים בכך...) אלא מכשל לוגי ברור: כאמור, האקדמיה לא יכולה להכיר בדברים שמחוץ לגבולות ההגיון ותפיסת השכל- קרי 'אלוקים' ובלי אלוקים אין גם תורה מן השמים. לעולם המחקרי מדעי פשוט אין כלים להתמודד עם תופעות רוחניות שפורצות את גבולות השכל האלוקי זוהי נקות "הנכות" שלו וחסרונו הגדול (אם כי בשנים האחרונות יש פיתוח גדול בתחום ה"פרה-" כלומר מחקרים בדברים שמעבר ועוד חזון למועד)

לעניינו:
אנו מאמינים ויודעים שהתורה ניתנה לנו כמקשה אחת מה' יתברך ומי שאומר שאפילו פסוק אחד או אות אחת לא ניתן מהקב"ה הרי הוא כופר (רמב"ם הלכות תשובה ג, יז ע"פ סנהדרין צ"ט).
שיטתו הנפלאה של הרב ברויאר מיישבת באופן מעורר הערצה ומעמיק את השאלות (הטובות והנכונות) ששואלים חוקרי ביקורת המקרא אך כמובן שמגיעה לתשובות עמוקות ומורכבות יותר ובנאליות פחות מאלו שניסו לתת להם חוקרי המקרא.

דבר ידוע ונפלא הוא כי עם ישראל שומר על דיוק מירבי בספרי התורה שלו. ואכן בכל הגלויות ובכל הפזורות מחזיקים אלפי שנים באותה מסורת בדיוק.
בספרי התורה התימניים יש מספר שינויים לעומת ספרי התורה האשכנזים והספרדיים אך אדרבה, המינורייות והצימצום של ההבדלים האלה (כתיב מלא-חסר, "י" במקום "ו" וכו' וגם זה במקומות ספורים ביותר) מוכיח כי המסורת נשמרת באדיקות אלפים בשנים- למי היכולת להוסיף או לשנות פסוקים בכתובים שנשמרים בכזאת קנאות???

השיטה האקדמאית המנסה ל'הסית' את האבן עזרא לביקורת המקרא שורשה בשפינוזה לפני כמה מאות שנים והוכחותיהם וראיותיהם מוכרות לי היטב.
כך כותב רבי אברהם בן עזרא:
"ואלה המלכים- יש האומרים כי בדרך נבואה נכתבה זאת, ויצחקי אמר בספרו כי בימי יהושפט נכתבה זאת הפרשה (כלומר ביקרות המקרא הרבה לפני זאת המודרנית...) ופירש המקרא כרצונו- הכי קרא שמו יצחקי כל השומע יצחק לו! כי אמר כי הדד הוא הדד האדומי ואמר כי מהטיבאל אחות תחפנס. וחלילה חלילה שהדבר כמו שדיבר על ימי יהושפט וספרו ראוי להשרף ..." (בראשית לו,לא)
כלומר ראב"ע יוצא נגד ביקורת המקרא בגלוי ובברור לעומת שאר המקומות העמומים והלא ברורים אליהם התייחסו חסידי ביקורת המקרא.
אמנם באקדמיה כבר רקחו קונספירציות ועלילות להסביר מדוע האבן עזרא בעצם לא מתכווין למה שהוא אומר בפירוש וכו'- אבל בינינו...

בעניין רבי יהודה החסיד ראה עוד:
שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ג סימן קיד
שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ג סימן קטו

אני ממליץ לך, אם הדבר מעניין ומאתגר אותך, להמשיך לעיין וללמוד את הנושא לעומק.
אזהיר רק זאת:
אנו, אנשי האמונה אכן משוחדים- לא נקבל את ההנחה או המסקנה כי התורה לא ניתנה לנו מה' יתברך.
אנשי האקדמיה והחוקרים לא יקבלו את המסקנה שהתורה אכן ניתנה לנו מהאל-
אז מה ההבדל בינינו לבינם?
אנחנו מודים כי אנו מחויבים ו"מוגבלים" ע"י אמונתינו
אנשי האקדמיה טוענים לאוביקטיביות וניטרליות ובכך שיקרם הופך להיות מסוכן יותר...

אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף
בברכה
אור
צוות ישיבת צפת