אפשר להיות עבדים שמחים?

שלום, יש לי שאלה שקשורה לפסח ולעניין העבדות.

כידוע, המילה "עבדות" מסמלת סבל, קושי, צער, עבודה קשה. בחג הפסח אנו חוגגים את יציאתנו מעבדות לחרות, ומזכירים כמעט בכל הזדמנות "זכר ליציאת מצרים". אז אני לא מבינה כיצד ניתן לשיר בשמחה בהלל "הללו עבדי ה' "?! אנחנו עבדים של הקב"ה?? "עבדו את ה' בשמחה" - איך אפשר לעבוד בשמחה?

תודה מראש - ענת...

תוכן התשובה:

שלום ענת!
האמת שהשאלה שלך היא [ה]שאלה בה´ הידיעה של ליל הסדר! זכית לכוון לדעת כל גדולי ישראל שהתעסקו בשאלה זו. אפשר להפנות לכל מיני שיחות רבנים האינטרנט ולמאמרים שנכתבו בעניין, אבל את זה אני אשאיר לך לעשות בעצמך...
ר´ יהודה הלוי בכוזרי אומר לנו "עבדי זמן עבדי עבדים הם. עבד ה´ הוא לבד חופשי". מה זה עבדי עבדים? למה ´זמן´ זה עבד של הקב"ה?
כי עבד הוא מלשון לעבוד, לעשות. אם כן הזמן הוא פרי עשייתו של הקב"ה. אדם שעובד את הזמן - הוא רודף אחרי הזמן להספיק הכל - כל ההנאות שאפשר, בטרם ימות. הוא עבד לזמן שהזמן הוא עבד של ה´ - ה´ עשה אותו. אבל עבד ה´ הוא חופשי כי שום דבר לא מגביל אותו, הוא לא רודף אחרי שום דבר מלבד מהקב"ה,כלומר שהוא בעצם עושה את רצון קונו - בוראו.
עבדות שמסמלת קושי וסבל וצער ועבודה קשה, הוא באמת עבדות שבה אנו עובדים את השקר. פרעה סימל בעולם את הרע, את "תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר", והוא מצליח לגרום לעם ישראל לא להרים את הראש, לא לחלום, לא לצפות לכלום "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה". לצאת מעבדות מצרים היא לצאת לא רק מהעבדות הפיזית אלא בעיקר מהעבדות הרוחנית, מהיכולת לחשוב בעצמך ולהחליט החלטות לבד בלי שום כפייה מבחוץ.
ידוע שמצרים זה מלשון מיצרים, היינו שכל המבט נהיה צר וקטן - לא מסתכלים קדימה, לא חושבים אל מה שמעבר, עבדים לזמן. העולם מלא באנשים שעובדים כדי להרוויח אוכל כדי לעבדו כדי לאכול כדי לעבוד כדי לאכול... ובאנשים שעבדים לכסף, להנאות, לתאוות וליצרים ולמיצרים.
עבדות ה´ איננה כך.
א. אדם יכול ברגע אחד לבחור בבחירתו החופשית לא לשמור שבת אבל הוא מקבל את המרות בבחירתו החופשית. לכן אין כאן כפייה.
ב. מעבד לזה, הרי שכיון שאנו מאמינים שהקב"ה הוא אדון העולם, להיות עבד שלו זה לעשות מה שהכי טוב בשבילנו, מה שהכי מתאים לנו, להיות נאמן לפנימיות שלנו שהרי "הוא עשנו ולו אנחנו"!
ג. במבט ´פשוט´ להיות חופשי הוא לעשות מה שבא לי. אבל אנו יודעים מה קורה שאנשי "מה שבא לי". אנשי ´מה שבא להם´ הם אנשים שלא באמת חופשיים. שמעתי על בחור שהיה מציק לחבר שלו שחזר בתשובה במילואים על הכפייה שבדת. יום אחד הם ירדו לשטח ולאט לאט נגמרו הסיגריות. אחרי כמה ימים הוא נשדאר בלי כלום וחיפש בכל מקום סיגריה. ברור שהוא ידע שזה לא טוב לו ושזה הורג וממכר וכו´ ובכל זאת הוא לא יכל בלי עד שהוא מצא בדל סיגריה קטנה על האדמה.
אז חברו שחזר בתשובה אמר לו: "אני עבד? תראה עד כמה את ה עבד לסיגריה הזו? מי יודע איזה פה נגע הסיגריה הזו ובמה הוא היה חולה, ואיזה חיה עשתה את צרכיה על הסיגריה הזו, ואתה בכל זאת מרים אותה רק בשביל עוד שחטה. אז מי העבד פה?"...
ממילא אשפר לעבוד את ה´ בשמחה כי זה עבדות מתוך רצון, עבדות למי שהוא המעביד שלנו ויותר מזה - היוצר שלנו והבורא שלנו. האם כשאנו עושים את מה שההורים בקשו זה עבדות? לא, זה הכרת הטוב וקיום מצווה.
האם יש סתירה בין חירות לעבד ה´? לא. החירות שאנו מדברים עליה היא חירות ממשעבדים חיצוניים, מכל מיני רשעים שמשעבדים אותנו ומכל מיני דברים חומריים שמעבידים אותנו - היצר, התאווה וכו´. חירות הוא
"מכל שעבוד זר הכופה את צלם אלוקים שבאדם להיות משועבד לכל כח אשר הוא מוריד את ערכו, את תפארת גדולתו והדרת קדשו, והחירות הזאת אינה נקנית כי אם על ידי חירותה של הנשמה... ההבדל שבין העבד לבן-החורין איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר וזה הוא בלתי-משועבד. אנו יכולים למצא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפך בן-חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החירות...היא...שהאדם וכן העם בכלל מתרומם על ידה להיות נאמן לעצמיות הפנימית שלו, לתכונה הנפשית של צלם אלהים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים, שהם שוים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית העצמית, כי-אם במה שהוא טוב ויפה אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, - במה שהאחר מוצא שהוא יפה וטוב..." - דברי הרב קוק זצ"ל.
כוונת דבריו שכשיש משהו חיצוני שמשעבד אותנו וזה גורם לנו לירידה בפוטנציאל שלנו, לא להיות מי שאנחנו באמת, זו עבדות, שממנה יצאנו וממנה אנו "חירותיים". עבד יכול להיות חופשי לחלוטין אם רוחו חופשית כדוגמת נתן שרנסקי שנלחם נגד כל הק.ג.ב. בהיותו ´עבד´ שלהם, ורוחו לא נפלה. אם אנו עבדי ה´, וזה מרומם אותנו להיות קשובים לפנימיות שלנו אז זה עבדות טובה, זה חירות אמיתית.
אם את מעונינת בעוד הסברים מומלץ שתחפשי בספרים או באינטרנט. יש ב"ה מגוון רחב מאד של הסתכלויות על "עבדות ה´" ועל משמעויותיה.
חג כשר ושמח!
יקיר
yockir@smile.net.il

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
ד בניסן התשסז
,
23 במרץ, 2007
לקריאה נוספת
02.04.2007

1. וואו (אני)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ליצמן צילום: פלאש 90

ליצמן: לא חרגתי כהוא זה מהנחיות משרד הבריאות

קרא עוד