אין אדם יוצא מן העולם וחי

לשואל שלום רב.
משמעות המשפט הזה היא, שהאדם באופיו לעולם אינו מסתפק במה שיש לו. ואם הוא מתרגל ללכת אחרי תאוותיו הוא לעולם לא ימלא אותן. כאשר הוא מתאווה למאה, נראה לו שאם יהיה לו מאה, לא יהיה מאושר ממנו. אבל כשהוא כמעט מגיע למאה, הוא מרגיש תאווה בלתי נשלטת למאתיים. ולכן לעולם לא ימלא את תאוותו, ותמיד כשיבוא זמנו להפטר מן העולם, ירגיש שעוד לא הגיע לחצי ממה שהוא צריך. הניגוד לזה הוא "איזה הוא עשיר, השמח בחלקו". אדם זה יש לו כמה שהוא צריך ולכן הוא מרגיש עצמו עשיר ומאושר.
בברכה
אפי קיציס