איך מנתקים את הילדים מניידים ומסכים?

בס"ד

שלום לרב לביא!

זכיתי להיות אמא לשישה ובתוכם תאומים בני כ-19, חלק ממניין תלמידי ישיבת הסדר. מתוקים מדבש, ובאופן לא מפתיע בוסריים משהו. מה בכל זאת הבעיה? שקועים בעצמם ובנייד, הייתי אומרת ברמה התמכרותית. טוענים "מה כבר יש לעשות", אבל אם ישאלו כבר אמציא להם תעסוקה (כשהם בחופשות שונות). הבעיה שגם כשהם במסגרת הם עדיין מבלים חלק ניכר מול המסך. אז נכון, שהנייד מוגן בחברת נטספארק, אך עדיין זה אסון. צמודים אליו גם עד השעות הקטנות של הלילה. לכאורה "רק" משחקים במשחקים שונים "להעביר את הזמן". יהודי לא צריך נייד להעביר זמן, ובוודאי לא בהבלים מעין אלו. העיניים רואות והלב דואג ונקרע. נכון שאין לי מנוי כמשגיחת כשרות, אך אלו ילדיי שילדתי וקשה לי עם כך. "ניעורים" ודיבורים כאלו או אחרים, העלו חרס בידי. אי-לכך, הרמתי את רמת החסימה, וכמובן, שמיד כתבו הודעת תרעומת (לא, חלילה, בחוצפה וזאת יאמר לשבחם). נסיונותיהם לגרום לי לבטל את החסימה הגבוהה גם העלתה חרס בידיהם. התניתי הקטנת שעות נייד בתמורה להחזרת המצב לקדמותו מבחינת רמת הסינון. המצב כך יום שני, וברור לי שהכעס שם שריר וקיים. לא מבהיל אותי כלל וכלל שהם כועסים.

השאלה שלי לאור כך: האם נוהגת נכון, האם להמשיך בכך עד לקבלת הבטחת שימוש מוגבל לזמן מסויים, להגביל את הסינון רק לשעות מסויימות, או להשאיר בידיהם את האחריות לשימוש במכשיר (כמובן, בלי לוותר על המנוי בנטספארק, אך להוריד את הרמה כבתחילה)? מתפללת, כמובן, על כך!

מהמצפה לישועה אלוקית ואנושית

אמא אוהבת ודואגת

תוכן התשובה:

שלום לך.

ראשית, הרב יוני לביא משמש כרב המוקד אך לא משיב בעצמו על שאלות. אם תרצי תוכלי לפנות אליו ישירות באמצעות האתר שלו "מילה טובה".

אכן זכית לגדל ילדים נפלאים, ויש לך עוד זכות גדולה מאוד: הם מדברים איתך! גם על נושאים רגישים! זה נשמע אולי שגרתי עבורך, אבל אנחנו יודעים שבמשפחות לא מעטות יש הרבה ויכוחים ו"ברוגז", או סתם אדישות בין ילדים להורים, וזה מהווה מחסום משמעותי לפתרון בעיות. ולכן עצם המצב שבו יש שיח, יש דיון, יש דיבור - הוא מופלא. וזה אומר שאת כנראה עושה הרבה דברים בצורה נכונה, ושהילדים מרגישים את האכפתיות והאהבה שלך כלפיהם.

עוד דבר נפלא הוא התשובה שלהם: "מה כבר יש לעשות?". זו שאלה מצוינת!!! האם יש לנו תשובות עבורם? או יותר נכון: האם יש לנו את היכולת לסייע להם למצוא תשובות לשאלה? חשוב שתהיה לנו, כי זה אחד התפקידים שלנו המבוגרים: לא רק להנחית הוראות לילדים אלא להעצים אותם באופן שמאפשר להם לנווט את עצמם ולקבל החלטות.

אז זו הזדמנות מצוינת לשבת ערב אחד עם בלוק גדול וטושים, ולחשוב יחד: מה כבר יש לעשות בעולם הזה, מלבד לשחק מדי פעם בטלפון (שגם את זה אפשר, אבל לא רק). כאן המקום שלך לגרות את המחשבה שלהם ולבדוק מה עושה להם טוב, או מה נראה להם מספיק מעניין לנסות: ספורט מסוגים שונים, נגינה, בישול, לשמוע מוסיקה מסוגים שונים, לקרוא, לגלף בעץ, לעשות איזה פרויקט חברתי או להתנדב באחד מהמוני הפרויקטים שכבר קיימים (זו גם הזדמנות טובה להכיר חברים חדשים). לטייל, לרכוב על אופניים, לפגוש חברים, ועוד המון המון אפשרויות מעניינות.

בסופו של דבר בטבע אין ואקום. ילדים לא יכולים לעשות רק דבר אחד או שניים כל היום, במיוחד אם מדובר בלימוד תורני שהוא מאתגר כשלעצמו. יש באדם כל כך הרבה נטיות וכישרונות שהוא רוצה לבטא, וזה חייב לצאת איכשהו. בטח בגיל 19, שבו הילדים נמצאים בשיא כוחם. יחד עם זאת, בגיל הנעורים יש גם לפעמים נטייה ל"סתלבט": לנוח, להרהר, להתבטל קצת. וגם זה בסדר. העיקר הוא לשמור על איזון. וכאן את מאוד יכולה לעזור. לא באופן שיפוטי ועוין, אלא מתוך הבנה ואמפתיה לרצונות שלהם.

אז אפשר לנסות למלא את הזמן שלהם בדברים שהם נהנים לעשות, ואז לבחון שוב את שאלת הסינון והגבלת הזמן בנייד. כשלוקחים צעצוע מילד (או את המפתחות של האוטו שהוא לקח והכניס לפה), תמיד מושיטים לו ביד השניה צעצוע אחר, אחרת הוא מתעצבן ובצדק מבחינתו. אז דבר ראשון מציעים תחליף, ואז לוקחים את החפץ או העיסוק שפחות מוצאים חן בעינינו.

מוזמנת לעדכן איך הולך.

בהצלחה רבה,

אוהד

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
טו בחשון התשפ
,
13 בנובמבר, 2019
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מי יעמוד בראש? צילום: יח"צ

סקר בחירות: מי הייתם רוצים שיעמוד בראש מפלגה דתית מאוחדת?

קרא עוד