שאל את הרב

איך יכול להיות שמה שהראשונים אכלו אנחנו לא יכולים לאכול

הרב יובל שרלו 21/06/07 21:40 ה בתמוז התשסז

שאלה

שלום הרב.

נראה לי שבימינו אנחנו מחמירים יותר מדי בענייני כשרות.

אסביר את דבריי. כידוע, כמעט כל הציבור מקפיד לאכול ירקות חסלט, למשל, ולעומת זאת לא נראה לי שבתקופת הראשונים הייתה הקפדה על כך. אמנם אפשר להסביר שזוהי עלייה ביראת שמיים המתבטאת גם ברמת הכשרות שלנו, אך אני חש שהתופעה מבטאת יותר חוסר נורמליות ואולי אף הוצאת לעז על הראשונים.

האם אנחנו יותר טובים מהם?

תשובה

שלום וברכה
לשאלה זו יש כנראה שלוש תשובות, שיש סתירה ביניהן, אך כל אחת מהן נכונה בחלק מהמקרים:
א. חומרי הריסוס ועמידות החרקים השתנו בוודאי במשך מאות השנים (למעשה זה קורה במשך עשרות שנים). איני יודע מה היה מצב החרקים אז, אולם בוודאי שישנה אפשרות של ממש שהיה קל יותר לזהות חרקים (אולי הם היו גדולים יותר) ולהתמודד איתם.
ב. אנחנו עצבניים יותר מבחינה הלכתית. הראשונים פסקו בהרבה חששות שמותר, ואילו אנחנו סוברים שכל מה שקשור למילה "חשש" הוא כבר אסור. זו תופעה כללית בהלכה. פעמים רבות אנו לומדים בישיבה דיונים מורכבים האם יש לגזור במצב מסוים או אין לגזור, אך כשאנו מגיעים לנוהג ההלכתי נראה כי גוזרים אין ספור גזירות.
ג. ישנה התקדמות מתמדת באיכות בעולם, וחלק מהתקדמות זו היא גם שאיפה לגיטימית לעולם הלכתי באיכות גדולה יותר. כשיש אפשרות להגיע לאיכות הלכתית טובה יותר – יש לעשות זאת.

קשה אפוא לקבוע מדיניות לאור שלוש הקביעות, שכאמור יש בהן סתירות מסוימות. צריך לדעת להתנהל, ולנסות באופן אישי להגביר את הכשרות, יחד עם הזהירות שלא לפסול אפשרויות אחרות, ולשקלל גם את המחיר. גם מחמירים במקום שיש להחמיר אך לא הופכים את ההלכה כולה למחמירה.


כל טוב

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר