איזהו תלמיד חכם?

לכבוד הרב שלום וברכה

בהרבה מקומות בש"ס עולה השאלה "איזהו תלמיד חכם?" ובכל מקום מופיעה תשובה אחרת.

שאלתי היא מיהו תלמיד חכם הלכה למעשה? מי שעומד בכל הקריטריונים או שמספיק שהוא עומד בקריטריון אחד? (ואולי יש עוד קריטריונים שלא מופיעים בגמרא...)

תוכן התשובה:

ב"ה


ברכה ושלום.

ראשית עיין בתשובתי " תפקידו וסמכותו ועיסוקיו של רב בימינו" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=22513

הגדרת תלמיד חכם המופיעה במקורותינו לדוגמה בתלמוד בבלי מסכת שבת דף קיד עמוד א

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו - חייב מיתה, שנאמר משלי ח כל משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא משניאי. רבינא אמר: רבד איתמר. ולא פליגי, הא - בגלימא, הא – בלבושא


. ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור - זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר, ואפילו במסכת כלה. ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו - זה שמניח חפצו ועוסק בחפצי שמים, והני מילי - למיטרח בריפתיה. ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם - כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה. למאי נפקא מינה - למנוייה פרנס על הציבור. אי בחדא מסכתא - באתריה, אי בכוליה תנויה - בריש מתיבתא. "

תלמיד הוא ששואלין אותו דבר אחד בתלמודו ואומרו ואפילו במסכת כלה.
וחכם, הוא ששואלין דבר חכמה בכל מקום ואומרה.

על ההבדל בין תלמיד לחכם ועל הגדרת חכם או פוסק עיין בספר כפתור ופרח פרק מד בגדר החכם

בגדר החכם
האדם אינו נקרא תלמיד חכם אלא עם ידיעה גדולה ומפורסמת באמתת חכמת התורה השלימה ובתלמודה, וכדאמרינן פרק אלו קשרים (שבת קיד, א) איזהו תלמיד חכם כל ששואלין לו דבר הלכה ואומרה. למאי הלכתא למנוייה, אי במסכתא באתריה, אי בכולא תלמודא בריש מתיבתא. מסכת משקין פרק קמא (ו, א) אמר אביי ש"מ צורבא מרבנן דאיתיה במתא כל מילי דמתא עלויה רמיין. פרק האיש מקדש (קידושין מט, א) על מנת שאני שונה, מהלכות קאמר. תנא, דתני משנה ספרא וספרי ותופסתא וכולא תלמודא. תלמיד, כל ששואלין אותו דבר אחד בתלמודו ואומרו ואפילו במסכת כלה. חכם, כל ששואלין דבר חכמה בכל מקום ואומרה. ומסתברא לפרש שהתלמיד חכם יחוייב להשיב על פסק הלכה וזהו דבר הלכה, אבל התלמיד אינו מחוייב בזה, אלא שהוא חייב אם שואלין לו אנה מקום מימרא פלונית ופלונית בתלמודך או איך פירושה שישיב. ומה שאמר דבר אחד לאו דוקא, כמו דבר הלכה או דבר חכמה. ובעלי התוספות כתבו ואפי´ במסכת כלה כלומר אפי´ לא למד כי אם מסכת כלה והיא סדורה בפיו מיקרי תלמיד. והא דאמרינן (שבת קיד, א) איזהו תלמיד חכם הראוי למנותו פרנס על הצבור כל ששואלין אותו בכל מקום ואפי´ במסכת כלה, היינו משום דלא רגילי בה אינשי, ומ"מ אין בה עומק כל כך, פרש"י מסכת כלה, ובריתא היא כלה בלא ברכה וכו´. ורת"ם פי´ מסכת כלה היינו אותן דרשות שרגילין לדרוש ל´ יום קודם הפסח וכדאמרינן בעלמא (ב"מ צז, א) יומא דכלה כלומר של דרשה. ובספר האורה הביא רש"י ז"ל איזהו תלמיד חכם זה הרואה טרפה לעצמו, פירוש איזהו תלמיד חכם שיודע לתרץ טעמי משנה ומשניות הסותרות זו את זו היינו תלמיד חכם.
ירושלמי (מו"ק פ"ג ה"ז) כשם שקורעין על החכמים כך קורעין על תלמידי חכמים. איזהו תלמיד חכם חזקיה אמר כל ששנה הלכות ועד תורה. אמר ליה רב יוסף הדא דתימר בראשונה אבל עכשיו אפילו הלכות. רבי אבהו בשם ר´ יוחנן אמר כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו. תני כל ששואלין אותו והוא משיב, אמר ר´ אבא בר ממל שהוא יודע לבאר משנתו. ואנן אפילו רבנין לא חכמין מבארה מתניתין.
ונמצא בתשובות אמר רב משה איזהו תלמיד חכם שאין מועד בפניו כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר ואפילו במסכת כלה. ולזה הוא שאמרו פרק היו בודקין (סנהדרין מב, א) כי בתחבולות תעשה לך מלחמה (משלי כד, ו) במי אתה מוצא מלחמתה של תורה במי שיש בידו חבילות חבילות של משנה. קרי רב יוסף אנפשיה (שם יד, ד) ורב תבואות בכח שור. וכן בעובדא דרבי מאיר ורבי נתן על רשב"ג מי ראוי למלל גבורות יי מי שיכול להשמיע כל תהלתו, וכדאיתא סוף מסכת הוריות (יג, ב).
והבקיאות אינו מצוי בכל עת ובכל זמן וכדאמר פרק ארבע מיתות (סנהדרן נב, א) אמר רבי אלעזר בר´ צדוק מעשה בבת כהן שזנתה והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה, אמרו לו מפני שלא היה בית דין של אותה שעה בקי. אמר רב יוסף בית דין של צדוקי היה, ופי´ רש"י כותיים היו שאין להם גזרה שזה אלא קרא כמשמעו. מסכת הוריות ברישא (ב, ב) ראוי להוראה גמיר וסביר משמע. פרק אלו קשרים (שבת קיד, א) אמר ר´ יוחנן איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הצבור זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה אפילו במסכת כלה. ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו זה שמניח עסקיו ועוסק בחפצי שמים, למאי נפקא מינה למטרח ליה ברפתיה.

2)רמב"ם הלכות דעות פרק ב הלכה ג

ודרך הצדיקים הן עלובין ואינן עולבין שומעים חרפתם ואינם משיבין עושין מאהבה ושמחים ביסורים, ועליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.

ועיין גם בתשובתי " הסמכת חכמים וסמיכת חכמים" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=51191


בברכה,

עוזיאל

התשובה התקבלה מהרב עוזיאל אליהו, רב המועצה האזורית משגב
ט בטבת התשסה
,
21 בדצמבר, 2004
לקריאה נוספת
19.04.2016

1. ללא נושא ()

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בנט וליברמן בימים יפים יותר צילום: Hadas Parush/Flash 90

ממשיכים להתקוטט: בנט תוקף את ליברמן, שתוקף בחזרה

קרא עוד