כדורגל הזהב

תגובות המחנכים בעניין המונדיאל עלולות לבלבל אותנו. האם אנחנו אמורים להרגיש אשמים בצפייתנו במשחקים? האם עדיף לא לצפות? מה אנחנו אמורים להרגיש ביחס למשחק ולטירוף שאופף אותו?

יואל פרנקנבורג
טו בסיון התשעד
,
13 ביוני, 2014 12:55

צילום:

והנה נפתח לו המונדיאל. חודש של טירוף כדורגל, למאוהבים. כי כדורגל זו אהבה, וכל מי שיגיד אחרת- לא מבין משהו בסיסי במשחק.

ובכל זאת, תגובות המחנכים לעניין עלולות לבלבל אותנו. האם אנחנו אמורים להרגיש אשמים בצפייתנו במשחקים? האם עדיף לא לצפות? מה אנחנו אמורים להרגיש ביחס למשחק ולטירוף שאופף אותו?

(צילום: Shutterstock)

*

אחד המסרים המשמעותיים שהתורה ברבדיה ובדרכיה השונים מנסה להעביר לנו הוא המסר שלכל דרך נכונה יש שוליים. שבהתייחסותנו לכל דבר- יש שני דרכים- דרך האמצע ודרך השוליים. את המסר הזה ניתן לפגוש בתורה עצמה וכן בדברי חז"ל. ראש וראשון למובילים דרך זו במסורת ישראל הוא כמובן הרמב"ם שהרים על נס את 'דרך האמצע' (הלכות דעות, שמונה פרקים).

בקצה האחד של השוליים- ניתן למצוא את אותם הרוקדים מסביב למונדיאל כריקודו של עגל הזהב. מקריבים לו קרבנות, מצלמים בהערצה, לא ישנים בשבילו לילות שלמים, ומכריזים עליו כעל חג לה'.

אך בקצה האחר של השוליים, קצה שאותי מפחיד לא פחות- ניתן למצוא את אותם המתייחסים לעולם הכדורגל ולמשחקים בו כאל שרץ, פסול מכל וכל. התייחסות שטחית, לרוב- המייחסת לכל העניין זלזול תהומי, במקרה הטוב. במקרה הרע- המחנכים פשוט מתעלמים מהמשחק, משל היה אוויר.

בדבריו על הפרשה, בעל ה'עקידת יצחק' (ר' יצחק עראמה) מתייחס לעניין הזה ממש, וכך הוא כותב:

"כשיטילו פתיל תכלת בין חוטי הלבן, העין מעצמו יברח מהבין בלבן מפני שמזיקו ויסתכל בתכלת לפי שמחזיקו ועל ידי כן יתבונן שהמיצוע בכל הדברים הוא הטוב והנאות"

בדבריו, ר' יצחק עראמה ממשיך את דברי הרמב"ם גם על התכלת, ואני רוצה למשוך אותם גם ביחס למונדיאל-

מצד אחד, חברים, אל לנו לרקוד מסביב לעגל המונדיאל כריקוד המחולות שמסביב לעגל הזהב. פלחן הכדורגל שמתרחש לעיתים הוא פסול, מכיוון שהוא הופך משחק שמהותו הוא כיף- לתוכן מהותי. אין זו דרכנו היהודית! אל לנו להפוך את המשחק לאלוהים. כפי שהעגל הוא עגל, המשחק הוא משחק. וככזה- כדאי שיישאר.

אך מצד שני- אל לנו להפוך את המונדיאל לשרץ, פסול. המונדיאל הוא בסך הכל חגיגה עולמית גדולה וחיובית. אם לומר את האמת אין שום פסול במשחק הכדורגל עצמו, וכן בצפייה בו. אל לנו להפוך את הצפייה במשחק הכדורגל לשאלה של שחור ולבן, שהרי בין השחור ללבן יש את התכלת.

והתכלת- דומה לים, וים דומה לרקיע. ורקיע דומה לכסא הכבוד.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה