יום העגונה הבינלאומי| בעיית סרבנות הגט: התאהבו מתוך בגרות, אל תברחו מהנישואים היהודיים

אסור שתהליך ההתבגרות של החברה תוביל להתנערות ובריחה מנישואין יהודיים. אדרבא, התבגרות החברה חייבת להשפיע כה חזק על היחידים בתוכה להתייחס לבעיה בבגרות ולפתור אותה

חדשות כיפה ד"ר רחל לבמור 23/02/21 14:32 יא באדר התשפא

יום העגונה הבינלאומי| בעיית סרבנות הגט: התאהבו מתוך בגרות, אל תברחו מהנישואים היהודיים
הפגנה נגד סרבנות גט, צילום: פלאש 90. מרים אלסטר

היכולת לשלוט על המעמד האישי של עצמך נחשב כחלק מהותי ובסיסי של השקפת העולם הטבעית של האזרח המצוי. השקפה זו מבוססת על האוטונומיה שהחברה בה אנו חיים מאפשרת לנו בכל תחומי החיים כל זמן שאנו לא מזיקים לאחרים או מפירים את החוק. ברם, הבעיה היא ששליטה זו היא אשליה חלקית. כשמדובר בשינוי במעמד האישי - אכן יש לנו שליטה מלאה על שינוי הסטטוס מפנוי או פנויה לנשוי או נשואה. אבל כשמדובר בשינוי המעמד האישי מנשואה או נשוי לגרושה או גרוש מגלים שלהלכה היהודית יחס מאד שונה לגירושין מגישת האוטונומיה המוכרת. דווקא לבן או בת הזוג מוענקת השליטה המלאה על המעמד האישי של הזולת. כלומר, מדין דאורייתא, כלומר על פי התורה, גירושין תקפים רק כאשר הגט ניתן מתוך רצון האיש; ומדין דרבנן לא ניתן לגרש אישה כנגד רצונה. (כיון שלגבי האישה זה דרבנן לפעמים ניתן להתגבר על איסור זה.)

בכל רבדי האוכלוסייה ישנן מקרי גירושין. מתוכם צצה בעיית סירוב הגט, שלגבי ההיכרות עם תופעה זו היום כבר אין תירוצים. אין ספור דיווחים על סרבנות-גט שעולים לכותרות, עדויות אישיות של עגונות, עבודות מחקר ואפילו סרטים כגון הסרט "גט: המשפט של ויויאן אמסלם" -- מאפשרים לכולנו הרבה יותר מהצצה לתוך סיפור של מתגרשת אחת. כולם ביחד מציירים תמונה רחבה של בעיית העגונות. 

הפרסומים הללו הם סימן לכך שהחברה במדינת ישראל מתבגרת. אסור שתהליך ההתבגרות של החברה תוביל להתנערות ובריחה מנישואין יהודיים. אדרבא, התבגרות החברה חייבת להשפיע כה חזק על היחידים בתוכה להתייחס לבעיה בבגרות ולפתור אותה. מתוך הרגשת הכאב התהומי של מסורבת הגט האדם יבין שיש להתנהג באחריות. כל יחיד חייב לדאוג מלכתחילה למזעור נזקים שמא חלילה תקרה תקלה שלא בשליטתו במשך חיי הנישואין, שלו או של חברו. ללא דאגה זו, הקשר האינטימי בנישואין עלול להפוך לכלי מלחמה. 

הסכם קדם נישואין למניעת סירוב-גט כגון ה"הסכם לכבוד הדדי" פותר את הבעייתיות המצויה בעת תביעת גירושין: חוסר התקשורת, הכאב, הנקמה, האין-סופיות שבתהליך; והפיכת האינטימיות והילדים לכלי ניגוח במלחמה עד להרס עצמי. במנגנון פשוט של התחייבות כספית הדדית למזונות בן או בת הזוג כל זמן היות בני הזוג נשואים כדת משה וישראל, נעצרת הנפילה של אנשים טובים לתהום הסירוב. ההתחייבות הזו אינה ממומשת במקרה שהגט סודר. מעבר לכך ב"הסכם לכבוד הדדי" מובנית התחייבות לשיקום הנישואין באם אחד מבני הזוג ידרוש זאת. דרך שני המנגנונים הללו, בני זוג שהגיעו למשבר לא צפוי מוצאים את עצמם מגיעים להידברות. ההכרח להידברות – אם משום ההתחייבות הכספית ואם בתוך שיקום הנישואין -- מעמיד אותם במצב של ניהול משא ומתן שקט, ללא התכתשות נוספת מיותרת. פניהם מופנות לא למלחמה אלא להסכמה – הסכמה לשלום בית או הסכמה לגירושין שקטים ומכובדים. תהליך גירושין כזה שומר על כבודם ועל הבריאות הנפשית שלהם ושל ילדיהם.

הזמן הנכון להתייחס לאפשרות של פירוד הוא דווקא בעת האהבה הגדולה. מתוך אהבה עמוקה חייבים להגיע לבגרות. לפני הנישואין יש לקבוע את הכללים כדי לא להזיק לזולת במידה ויגיעו לקרע עמוק. במידה וחלילה יגיעו לפירוד סופי, אזי הם דאגו מראש למזער נזקים לעצמם ולילדיהם העתידים באמצעות תעודת ביטוח שהיא ההסכם. זאת הפעולה הכי רומנטית שאפשר לנקוט בה – להבטיח לבת או בן הזוג: אני רוצה לשמור עליך במשך כל חיי כך שאף אחד לא יפגע בך; אני שומר עליך אפילו מעצמי!

יתר על כן, בהפגנת בגרות כזאת אותם בני זוג משפיעים על הכלל. במו ידיהם הם דואגים לתיקון עוולה שקיימת בחברה היהודית היום – סירוב-הגט. בלי לחשוש שהם בעצמם יגיעו למצב הלא צפוי של גירושין, הם ידעו שהדוגמה האישית שלהם תביא את מכריהם גם לחתום על ההסכם. כך, בשיטת חבר מביא חבר, הם דואגים ל"ביטוח" של החברה כולה המונע את בעיית המסורבות ומסורבי הגט.

בני זוג שחותמים על ה"הסכם לכבוד הדדי" הם בני זוג היוצאים לדרך חיים משותפת כאשר הם פנויים ליהנות אחד מהשנייה. הם יכולים להיות רומנטיים ביותר כיון שראשם פנוי מדאגות ממה שיכול להתרחש. אדרבא – הם בונים את הזוגיות שלהם על בסיס של אימון מלא כאשר כבר הוכיחו זה לזו ששניהם רוצים לשמור על בן או בת הזוג מכל פגע עתידי. זוהי אהבה מתוך בגרות.

יום העגונה הבינלאומי חל כל שנה בתענית אסתר, י"ג אדר, שנופל השנה ב-25 לפבר' 2021.

ד"ר רחל לבמור היא טוענת רבנית ומנהלת הפרויקט למניעת עגונות וסירוב-גט ב'ישראל הצעיר' בישראל והסוכנות היהודית; חברה בארגון "בית הלל"; אחת ממחברי ה"הסכם לכבוד הדדי" ; הטוענת הרבנית הראשונה לשבת כחברה בוועדה לבחירת דיינים. 


 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן