עשור לפורום "לא כלה דרכנו": "האינטרנט עשה רק טוב לשידוכים"

אודי מקסימוב, מייסד פורום הרווקים והרווקות המציין השבוע עשור להקמתו, הפסיק לספור אחרי הזוג ה-100 שהכיר דרך כיפה. "משרדי שידוכין מצליחים פחות", הוא אומר. ראיון

אריאל הורוביץ, כיפה 05/07/12 18:22 טו בתמוז התשעב

עשור לפורום "לא כלה דרכנו": "האינטרנט עשה רק טוב לשידוכים"
אודי מקסימוב, צילום: אודי מקסימוב

אומרים שפעם הכל היה הרבה יותר פשוט: בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים, בחור היה פוגש בחורה, שלום שלום, מכירים, מתחתנים, עוד בית נאמן בישראל. היום אנחנו כבר יותר בודקים, יותר מורכבים, יותר מתלבטים. בעשור האחרון הלך עולם הדייטים בציבור הדתי והתפתח לכדי נושא שמפרנס ספרים, עבודות סמינריוניות, ערבי עיון, סדרות טלוויזיה - וכל זה לא מעט בזכות פורום אחד שאוסף אליו את כל השמחה, התסכול, הכאב והגאולה. הערב, באירוע מיוחד וחגיגי, יצוין עשור ל"לא כלה דרכנו", פורום רווקים ורווקות דתיים באתר כיפה, שהוקם בימים שבהם הדיבורים על דייטים הסתכמו בכמה לחשושים במטבח בשבת בבוקר. אודי מקסימוב, מייסד הפורום - שהוליד מתוכו כבר מאה זוגות נשואים, ועוד האצבע-עם-הטבעת נטויה - מביט לאחור בסיפוק, ומודה שממש לא חלם על הצלחה כזו.

אודי מקסימוב, איך הכל התחיל?

לפני עשר שנים ייסדתי טור קטן בנושא דייטים במוסף 'דיוקן' של מקור ראשון. באותם ימים התנגן ברדיו השיר "דרכנו", ואחד מעובדי העיתון הציע לטור את השם 'לא כלה דרכנו'. כתבתי עוד מדור ועוד מדור, ולאט לאט התחלתי לקבל המון תגובות. חיפשתי מקום שיהיה אפשר לרכז בו את התגובות, לשוחח על הנושאים שעלו בטור, לקבל משוב, אבל פשוט לא היה מקום כזה. קשה להאמין, אבל לפני עשר שנים לא היה בציבור הדתי שיח סביב הנושא הזה, ובמובן הזה, 'לא כלה דרכנו' הוא החלוץ בתחום. פניתי לאתר כיפה והצעתי לפתוח פורום, כשהבסיס יהיה דיבורים על המדור. בהתחלה הגולשים לא כל כך ידעו איך לאכול את זה. אם תסתכל על העמוד הראשון של הפורום, תראה שאנשים לא כל כך הבינו במה מדובר, אבל לאט לאט זה התפתח, והתחילו כל מיני דיונים סביב הדייטים, על הפאדיחות שקורות, על התמודדויות, התייעצויות והתלבטויות. אני שימשתי רק כמנהל הפורום, הדברים התפתחו יפה ובאופן די ספונטני לבדם.

מה סוג הדיונים שהתנהלו שם?

פחות או יותר אותם דיונים שמתנהלים שם היום: מישהי שיוצאת עם מישהו כבר חודש אבל לא מרגישה שום דבר כלפיו; אחד שיוצא עם מישהי ונבהל קצת מסיפור החיים שלה; בחורה שמרגישה שהיא לא מסוגלת לשתף את ההורים שלה בזוגיות החדשה; בקיצור - כל דבר שקשור לעולם הדייטים. בעיקר, מה שראיתי שם היה הרבה מאוד שיתוף ותמיכה. מטבע הדברים, העיסוק בנושא הזה קשור מאוד לרגש: אדם מעלה את הכאבים שלו, וכשהוא משתף את האחרים, הוא זוכה לתמיכה ולמשוב, וזה נותן הרגשה טובה מאוד. זה מה שהיה שם - שיתוף ותמיכה, וזה עזר להרבה מאוד אנשים.

מהקמת הפורום ועד היום נולדו מתוכו מאה זוגות. אתה זוכר את האירוסין של הזוג הראשון?

בהחלט. זה קרה כמה חודשים אחרי שהפורום הוקם. יום אחד הם פשוט הודיעו על זה בפורום, וכמובן שזה היה מאוד משמח וכולם איחלו להם מזל טוב. כעבור שנה כבר היו עשרה זוגות נוספים. אני מודה שכשהקמתי את הפורום, בכלל לא חשבתי בכיוון הזה. הכוונה שלי הייתה ליצור פורום שמדברים בו, לא פורום שנולדים מתוכו זוגות, אבל מהר מאוד ראיתי שהייתה תעבורה כל כך רצינית של גולשים שפתאום נתנו להם צינור לדבר בו, התנקזות כל כך גדולה של כאבים ושמחה ורגשות. אני זוכר שכמה חודשים אחרי שהפורום הוקם יזמנו מפגש ראשון, ופתאום שמתי לב שיש כאן אפשרות טובה מאוד ליצירת זוגות. אם אנחנו כבר פה, וכולנו רווקים, בואו נתחיל לדבר בינינו ברצינות. כך שיניתי את המחשבה מפורום שמדברים בו לפורום שגם נפגשים ויוצרים ממנו משהו.

אתה יודע, במבט ראשון זה נשמע מוזר - אנשים שהכירו דרך פורום באינטרנט. עד כמה באמת אפשר להתוודע בצורה כזו לאישיות של מישהו?

כמובן שהפורום הוא צעד ראשון בלבד, אבל הוא צעד מאוד חשוב. יש בפורום אפשרות ללחוץ על הניק של המשתמש ולראות את הפעילות שלו בפורומים השונים, אפשר לראות איך הוא כותב ואיך הוא מתבטא. החיסרון הוא שהרבה פעמים יש שוני בין מה שהאדם משדר ומה שהוא כותב לבין האישיות שלו במפגש פנים אל פנים. אדם יכול לכתוב בצורה נחמדה ולהתבטא בנועם, אבל במציאות מתגלה שהוא ממש לא כזה, וכן להיפך. גם להתרשם חיצונית אי אפשר, כי בדרך כלל אין תמונות. הפורום משמש כשלב התחלתי שדרכו אפשר להרכיב תמונה מסוימת על האדם, וזה חוסך הרבה פעמים את המפגש הראשוני. במקום שמישהו יכיר לך מישהי שאתה לא יודע עליה שום דבר, דרך הפורום אפשר לפחות להתחיל לגשש, לקבל רושם ראשוני, ומשם להמשיך הלאה.

הפורום קם בתקופה שבה לא היו רשתות חברתיות, ודרך ההתבטאות הפופולרית הייתה בפורומים. מה הרלוונטיות של הפורום בעידן הפייסבוק?

אני חושב שהפייסבוק משלים את הפורום, לא מחליף אותו. הפייסבוק ממלא פונקציה אחרת: אפשר לראות קצת יותר רקע על האדם, להתרשם מהמראה שלו, לראות במה הוא עובד, מה מעניין אותו. הפורום, לעומת זאת, ממוקד על נושא אחד, והוא גם מקום שבו אפשר, באנונימיות יחסית, לפתוח את הנושאים האלה ולדון בהם. בפייסבוק הדברים הרבה יותר מפוזרים, ובפורום יש הרבה יותר מקום לדיון ולשיחה. אי אפשר לקיים את אותה שיחה בפייסבוק ובפורום.

היום קשה לנו לדמיין את עולם הדייטים בלי האינטרנט. האם האינטרנט עשה טוב לעולם הדייטים?

לדעתי כן. השבוע דיברתי עם חבר שלי שמכיר מקרוב את אחד מארגוני השידוכים המרכזיים בציבור הדתי, שקיים פחות או יותר אותן שנים כמו הפורום. הארגון הזה הוציא מתוכו כ-150 זוגות, ואילו הפורום הוציא מאה זוגות. זה מדהים: יש כאן פורום שאף אחד לא מתקצב אותו, אין לו תמיכה כלכלית, מי שמפעיל אותו זה האנשים עצמם, והוא מגיע להישג נאה של 100 חתונות בעשר שנים, ולעומת זאת מנגנון חזק, מתוקצב ובעל שדכנים רבים, ההצלחה שלו היא לא הרבה יותר גדולה מזו של הפורום.

אם על כל זוג שאתה משדך אתה זוכה לשליש גן עדן, אפשר לומר שהמקום שלך בגן עדן מובטח.

כולם אומרים לי את זה, אבל אני ממש לא יודע - אני הרי רק ייסדתי את הפורום; תרמתי ליצירת הזוגות רק בעקיפין. האם המקום שלי בגן עדן מובטח? אני לא יודע, אני מאוד מקווה, אבל השורה התחתונה היא שיש מאה זוגות שנוצרו ישירות מתוך הפורום, ועוד הרבה זוגות שנוצרו מתוכו בצורה עקיפה. זה מה שחשוב. אני מקווה שהפורום ימשיך את השליחות שלו ביצירת מקום פעיל ותוסס לשיתוף ולדיון סביב הנושאים האלה, וייצור מתוכו עוד בתים נאמנים בישראל.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר