סרטן צוואר הרחם: האם החיסון מסוכן יותר מהמחלה?

במסמך קשה מתארות עשרים אמהות תופעות לוואי חריגות שחוו בנותיהן לאחר חיסון נגד סרטן צוואר הרחם. למרות זאת, החיסון השנוי במחלוקת יינתן השנה לכל בנות כיתה ח´ ברחבי הארץ. גם לבנות שלכם

הילה מלמד, "משלך" 29/10/13 14:18 כה בחשון התשעד

סרטן צוואר הרחם: האם החיסון מסוכן יותר מהמחלה?
shutterstock, צילום: shutterstock

המהומה סביב מבצע חיסוני הפוליו טרם שכחה לחלוטין, וכבר פורץ לחיינו בסערה חיסון חדש: החיסון נגד וירוס הפפילומה (HPV), או בשם בו הוא משווק לציבור: החיסון נגד סרטן צוואר הרחם. אוכלוסיית היעד היא כ50,000 נערות שהתחילו את שנת הלימודים הנוכחית בכיתה ח', והן יקבלו את שלוש הזריקות בבתי הספר כחלק משגרת החיסונים של המוסדות, וללא תשלום. להן יצטרפו בנות כיתה ט' שיוכלו גם הן לקבל את החיסון בלשכות הבריאות הממשלתיות ברחבי הארץ. עד כה ניתן היה לרכוש את החיסון במאות שקלים וכעת הוא ניתן בחינם על ידי משרד הבריאות, שינוי שלכאורה היה צפוי להתקבל בברכה - אולם עורר סערת התנגדות גדולה.

לכתבות נוספות ב"משלך"

כדי להבין את הסערה הציבורית, ראשית כדאי לדעת כמה עובדות פשוטות על הנגיף. על פי נתוני משרד הבריאות, נגיף ה-HPV פוגע בכ-180 נשים בשנה בישראל. רוב הנפגעות הן נשים בשנות השלושים והארבעים לחייהן, כשההדבקה עצמה מתרחשת בדרך כלל בגיל ההתבגרות ועד גיל עשרים וחמש. נגיף הפפילומה עובר ביחסי מין בלתי מוגנים ועלול לגרום לסרטן צוואר הרחם מספר שנים אחרי ההדבקה. שני תרכיבי החיסון הם גרדסיל וסרווהריקס והם מגנים נגד זנים מסוימים של הנגיף, זנים הגורמים ל- 70% ממקרי סרטן צוואר הרחם בנשים.

המספר הנמוך יחסית של נדבקות בארץ מעלה שאלה בנוגע לנחיצותו של החיסון, הניתן מתוך תקציב המשרד - ויעלה למדינה בין 300 ל-500 שקלים למנה וכולל שלוש מנות. נוסף לכך, לאור העובדה כי הנגיף עובר במגע מיני - ההחלטה לחסן באופן גורף נערות בנות 14, גם במוסדות נפרדים או דתיים, שנויה במחלוקת. בציבור החרדי, אגב, כבר הוכרעה הסוגיה. ממחלקת דוברות מרכז רפואי מעייני הישועה נמסר:

"בכתבה שמתפרסמת היום בעיתון יתד נאמן, מתייחס ד"ר בני חן מנהל אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי מעיני הישועה לכניסה לתוקף של הוראת משרד הבריאות לחסן את ילדות כיתה ח' בחיסון נגד נגיף הפפילומה. לדבריו, מניסיון של 25 שנות וותק והתמחות במגזר החרדי והדתי, מדובר במחלה ששכיחותה נמוכה בכלל והיא אפסית במגזר החרדי. הדברים הובאו בפני גדולי הפוסקים שהכריעו כי אין מקום לחיסון זה בגיל זה במגזר החרדי".

לא בהכרח מונע סרטן

עמותת "חסוֹן" למתן מידע על חיסונים, שלחה באוגוסט האחרון מכתב למשרד הבריאות הקורא לבטל את מתן החיסון באופן גורף לנערות בחטיבת הביניים, ואף לפרסם לציבור את תופעות הלוואי החמורות האפשריות. בחלקו הראשון מתייחס המסמך בהסתייגות ליתרונות, ומסביר כי לחיסון פוטנציאל מירבי של מניעת זיהום בכ-134 נשים בשנה בלבד. בנוסף, הוא מונע הדבקה בזני וירוס הפפילומה אך לא בהכרח מונע את סרטן צוואר הרחם עצמו. כמות הנוגדנים בחיסון פוחתת משמעותית לאחר חמישה עשר חודשים, ולאחר שמונה שנים כמות הנוגדנים אינה ניתנת למדידה כלל. "בכמה מאותן 134 נשים ישארו מספיק נוגדנים כאשר תתחלנה בקיום יחסי מין, אמצעי ההדבקה הנפוץ ביותר, לאחר שתתבגרנה?"

בחלקו השני מתאר המסמך את סיכוני החיסון. מתחילת שנת 2008 ועד היום דווחו בארה"ב 76 מקרי מוות מחיסוני HPV, נוסף ליותר מ-25,000 אירועים בדרגות חומרה שונות. במחקרים שנעשו נמצא כי החיסון מעלה פי 10 את הסיכוי לחלות בתסמונת גיאן-בארה (תסמונת דלקת רב-עצבית חריפה). מחקר נוסף שעקב אחר נשים במשך 180 יום מקבלת החיסון, דווח על עלייה של 29% במחלת השימוטו (מחלה אוטואימונית הפוגעת בבלוטת התריס), ביחס לנשים שלא חוסנו. מתוך הנשים שהיו בהריון בזמן מתן החיסון, 25% עברו הפלה ספונטנית.

ד"ר דיאן הארפר היא מומחית עולמית בתחום אשר הייתה שותפה למחקרים שלב II+III של חיסון הגרדאסיל, שותפה למרבית המחקרים המפורסמים על חיסונים אלו והייתה יועצת ומרצה בתשלום עבור יצרנית החיסון, חברת Merck. היא טוענת כי מספר תופעות הלוואי החמורות אשר דווחו לאחר התחסנות בגרדסיל, לרבות מקרי מוות, עולה על מספר תופעות הלוואי החמורות של המחלה עצמה. משמעות הדבר היא שהחיסון מסוכן יותר מסרטן צוואר הרחם אותו הוא אמור למנוע. לדבריה, "יעילות החיסון פגה לאחר חמש שנים ולכן חיסון נערות צעירות שנים לפני תחילת קיום יחסי מין איננה מדיניות התורמת לבריאות הציבור. סרטן צוואר הרחם ניתן להבראה כמעט בכל המקרים כאשר מאותר מוקדם באמצעות בדיקת משטח צוואר הרחם".

"הזריקה גנבה ממני את הבת שלי"

מטבע הדברים, מה שהביא את החיסון לדיון ציבורי סוער אינם הנתונים הרפואיים אלא מסמך אנושי קשה בשם "עשרים אימהות", שהופץ ברחבי הרשת. המסמך שהובא ארצה ע"י הבלוג "חיסונים בע"מ" ותורגם בידי מספר קוראות, מביא עדויות קשות של נשים מרחבי ארה"ב וקנדה. על פי העדויות החיסונים גררו תופעות לוואי קשות וחריגות כגון פרכוסים, שיתוק, בעיות נוירולוגיות, נכות קשה ואפילו מוות.

"הזריקה השלישית (אפריל 2012) גנבה ממני את הבת שהיתה לי. היא הייתה מבולבלת, מבוהלת, חסרת ביטחון, אבודה. הייתי בטוחה שאנחנו הולכים לאבד אותה לתמיד. זריקה זו גרמה לבעיות נוירולוגיות חמורות, כולל כאבי ראש יומיומיים, פרכוסים, בחילות וסחרחורות תמידיים", מעידה אחת האימהות. "בנובמבר 2012 ג'ניפר איבדה את הראייה בעין השמאלית שלה בזמן שזרועה השמאלית והצד השמאלי של פניה איבדו תחושה. לאחר שחזרו הראייה והתחושה שלה, החלו לה כאבי ראש מחרידים. היא אובחנה עם מיגרנות מורכבות, מיגרנות משתקות, מיגרנות בזמן הוסת, ומיגרנות עיניות. בחודשים שלאחר מכן היו לה כאבי ראש יומיומיים, ערפול תודעה, לחץ בראש, בחילה וסחרחורות תמידיים".

"כאשר חוקרת החיסון הראשית שעבדה עם חברת "מרק" (ד"ר דיאן הארפר. ה.מ) מדברת בגלוי על הסכנות בחיסון הזה ועל כך שהוא איננו נחוץ, אינני סבורה שמישהו אחר יכול לומר משהו אחר. והיא עשתה זאת. דיברה בגלוי", אומרת אם אחרת. "מאוחר מדי עבור בתי - החיסון כמעט גרם למותה - הותיר אותה נכה, ללא יכולת ללכת בכוחות עצמה, ופגע בבריאותה בדרכים מרובות ולשנים רבות".

לעומת התיאורים הקשים, תופעות הלוואי "הרשמיות" שפורסמו על ידי דוברות משרד הבריאות כוללות לא יותר מ"כאב, נפיחות ואודם במקום ההזרקה, לתקופה קצרה". במידה ואכן "ארעה תגובה קשה למנה קודמת של החיסון", נקבע כי אין להמשיך במתן הזריקות הנוספות. ממה נובע הפער בין העדויות הקשות לבין התיאור התמציתי של משרד הבריאות? בניגוד למה שניתן היה לחשוב, התשובה אינה חוסר מודעות סתמית. משרד הבריאות אכן הכיר בתלונות הרבות על התופעות החריגות: "לאור פרסומים ודיווחים שהופיעו לאחרונה, קיים משרד הבריאות הערכה מחודשת לגבי הכללת החיסון נגד נגיף הפפילומה בשגרת החיסונים בישראל. הערכה זו כללה סקירת ספרות נרחבת והתייעצויות עם גורמי מקצוע". בין גורמים אלו - המועצה הלאומית לגניקולוגיה, המועצה הלאומית לבריאות האישה, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים ועוד. להלן המסקנות:

תופעות לוואי? עלולות לפגוע במעמד החיסונים

"החיסונים נגד נגיף הפפילומה מאושרים לשימוש ב- 127 מדינות בעולם, נכללים בתכנית חיסוני השגרה של 46 מדינות, וניתנו עד היום ב- 175 מיליון מנות. שלושה אירגוני בריאות מובילים בעולם (ארגון הבריאות העולמי, המרכז לבקרת מחלות של ארה"ב, והאיגוד הבינלאומי של רופאים גניקולוגיים ומיילדים) ערכו סיקרי בטיחות לחיסון נגד נגיף הפפילומה בחודשים האחרונים, ושלושתם אישרו את בטיחות החיסון ללא סייג", כך נמסר ממשרד הבריאות. "בדצמבר 2012 פרסמו רשויות הבריאות באנגליה סיכום ארבע שנות מתן החיסון במסגרת שגרת חיסוני בית ספר ב-6 מיליון מנות, ללא דיווחים חריגים על תופעות לוואי".

ההצהרה "ללא תופעות לוואי" תמוהה משהו - שכן משרד הבריאות הכיר בתלונות שהתקבלו על תופעות לוואי חריגות, והן אלו שגרמו לו לפנות להערכה מחודשת. המשך התצהיר מבהיר זאת: "בחינת הדיווחים האחרונים על תופעות לוואי, כמו גם דיווחים נוספים מהספרות הרפואית שסקרו את הנושא, העלו כי מלבד סמיכות זמנים לא נמצא בסיס אפידמיולוגי לקשר בינן למתן החיסונים". הוועדה אכן אינה יכולה לקבוע שיש קשר בין התופעות לחיסון, שהרי הקשר היחיד שנמצא הוא "סמיכות זמנים". את המסקנות הנוספות תידרש הקוראת להסיק בכוחות עצמה.

מסמך שהובא גם הוא בבלוג "חיסונים בע"מ" מאיר את הדיון באור צורם במיוחד: פרוטוקול ישיבת הוועדה המייעצת למשרד הבריאות על חיסונים. אחד החברים בוועדת הייעוץ הוא פרופ' רון דגן, מומחה לרפואת ילדים ומחלות זיהומיות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ומנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז האקדמי-רפואי סורוקה. פרופ' דגן מצוטט כשאומר כך:"יש כאן מתן זריקות לבנות בגיל העשרה שחלק נותנים ב-3 מנות. צפויות תופעות לוואי רבות. בשבוע אחרי קבלת החיסונים צפוי שיקרו בלי קשר לחיסון הרבה אירועים רציניים: התעלפויות, פטירות ופרכוסים. צריך להביא זאת בחשבון. גם אם זה לא רציונלי, הרי אם הדבר יקרה בכתה זה עלול לפגוע במעמד החיסונים".

האם אכן ניתן לקבוע בוודאות שאין קשר בין ריבוי האירועים "הצפויים והרציניים", כדברי פרופ' דגן, לבין החיסון? האם הוועדה המייעצת דואגת לבריאות הנערות או ל"מעמד החיסונים"? האם לך, אם לנערה צעירה, קשר "סמיכות הזמנים" בין מתן החיסון לבין התופעות החריגות, אינו בעל משמעות? ומדוע לא מושקע הכסף הרב בחינוך והסברה למניעת הידבקות? השאלות רבות והמקום להמשיך לחקור ולהעמיק בנושא רב גם הוא. קבלת החיסון אינה חובה על פי חוק, וזכות וחובת ההורים לקבל החלטות מושכלות למען בריאות ילדיהם. כך או כך, כשמדובר בבריאות הבנות שלנו, משרד הבריאות העדיף להחליט בשבילנו.

ממשרד החינוך נמסר כי ההתנהלות בענייני החיסון, ובתוכה ההסברים להורים בנוגע לסיכונים וההחלטה לחסן גם במוסדות חינוך דתיים, הינה בידי משרד הבריאות.

באדיבות האתר לנשים הדתיות - "משלך"

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר