מתי לאחרונה עשית משהו בשבילך?

מודעה תמימה, הקוראת לנשים להתייחס לבריאותן ולגשת לבדיקות תקופתיות, נתלתה בתאי ההלבשה של חנות לנשים בירושלים. נערה שהגיעה לאותה חנות ראתה את המודעה והחליטה ללכת להיבדק. הגוש שנתגלה אצלה הוסר בניתוח

אלומה לב, "הלל" 14/02/12 09:20 כא בשבט התשעב

יחצ, העמותה, צילום: יחצ, העמותה
יחצ, העמותה, צילום: יחצ, העמותה

גם פליירים שחולקו בתאי הדואר בשכונות הדתיות בירושלים עשו את מלאכתם נאמנה: אישה שרק ראתה את הפלייר הקורא לה לגשת לבדיקה נשית תקופתית ניגשה לבדיקה אצל רופא המשפחה שלה. הרופא הבודק נבהל מהממצאים והפנה אותה ישירות לכירורג. האישה הגיעה בוכה ונסערת למרפאת "בשבילך", שם ישבה אתה פסיכולוגית המרפאה, ולאחר מכן היא הוכנסה אל הרופאה מיד, ללא תור. גילו אצלה גידול שפיר גדול, וכשהוציאו אותו גילו תחתיו - גידול ממאיר קטן. חייה ניצלו.

על המודעה ועל הפליירים מצילי החיים הללו אחראיות צוות מרפאת "בשבילך". זוהי מרפאה ייחודית בנוף הבריאות בארץ, והיא מיועדת לנשים בלבד. רוב הלקוחות בה הן נשים דתיות, וניתנים בה כל השירותים הקשורים לבריאות האישה תחת קורת גג אחת. בשנה שחלפה עברה המרפאה משכונת גאולה לרחוב בית הדפוס בירושלים. המרפאה מחולקת לחדרים שונים - לאחות, לשתי רופאות, לפסיכולוגית, לתזונאית, חדר שבו מתעמלות קבוצות פלדנקרייז ופילאטיס, ועוד. שרה, מנהלת המרפאה, מראה לי בחדר הרופאה חלוקים מיוחדים שהן עצמן תפרו לנשים על מנת שתרגשנה צנועות ומכובדות גם בעת הבדיקה. הכול מזמין, בשבילך.

7 דקות על השעון

שרה סעמיאטיצקי עלתה לארץ בשנת תשל"ו. היא לבורנטית במקצועה, וניהלה מעבדה רפואית פרטית במשך עשרים וארבע שנים, שאליה באו אנשים לבדיקות פרטיות. אז, שלא כמו היום שאפשר למצוא את תוצאות הבדיקות באינטרנט בתוך יממה, חיכו במשך חודש לתוצאות. "נשים באו אליי ורצו תוצאות מהירות יותר," היא מספרת ומרחיבה, "שאלתי אותן מה שלומן, התעניינתי, וגם הן התחילו לשאול ולהתייעץ אתי, כי אני חלק מהקהילה שלהם. לא היה אז בנמצא אישה חרדית שלובשת חלוק לבן. ביקשו שאסביר לאן צריך לפנות עכשיו, שאלו מה יכולה להיות פשר ההרגשה הרעה, ועוד. הרגשתי שצריכים לעזור לנשים כאן."

בשנת תשס"ב נערך מחקר שאמר כי שיעור התמותה של נשים חרדיות כפול משל הנשים החילוניות באוכלוסייה. "ראיתי את המחקר הזה," אומרת שרה, "ולא הבנתי איך זה יכול להיות. מיקמו את האישה הדתית עם האישה הבדואית, בתחתית הרשימה. חשבו שהיא לא מטופלת, לא יודעת, מוזנחת. ואני חשבתי - להפך, הרי מי משתמשות הכי הרבה במערכת הבריאות? אנחנו! אנחנו שם עם הילדים, בהריונות, אנחנו שם אם חלילה אין הריונות, אנחנו מגיעות עם בעיות הלכתיות שצריכות בירור עם הרופא, אנחנו מגיעות גם עם ההורים שלנו. אנחנו שם כל הזמן. הפער בין מציאות השימוש במערכת ובין התוצאה, שהיא מצב הבריאות של הנשים - לא היה מובן לי. ישבתי והתחלתי לחשוב מה הבעיה."

ומה הבעיה?

"קופת חולים היא עסק, היא צריכה לעמוד בתנאים שמביאים לה את הכסף. הם עוד לא הגיעו למסקנה שאם משקיעים את הכסף בבריאות ובמניעה - ממילא יפחת הצורך בשירותיהם, וייחסך להם הרבה. אמנם כיום גם הם הולכים בכיוון חיובי, קוראים לעצמם "שירותי בריאות" במקום "קופת חולים", למשל, אבל לו הם היו עושים את השינוי מהר יותר ובאופן מקיף - לא הייתי צריכה לעשות מה שאני עושה עכשיו. ההתייחסות של המערכת היא אל חולי בלבד: למה באת? מה כואב לך? שבע דקות על השעון, וזהו. אני, לדוגמה, ילדתי בארץ כמה פעמים, ומעולם לא בדקו אותי בדיקה גניקולוגית או בדיקת שד. קיבלתי מכתב שחרור - אמרו שהכול בסדר, אבל מעולם לא בדקו אותי."

את מתארת בעיה כללית, לאו דווקא בעיה שנוגעת לרפואת נשים.

"אצל נשים הבעיה מתעצמת. הרפואה הפנימית שלנו שונה מזו של הגבר. בשביל לעשות בדיקות מקיפות האישה צריכה לעבור בכמה תחנות - גניקולוגיה, רפואת השד ורפואה פנימית. אי אפשר לקבל את השירותים כולם תחת קורת גג אחת, ומעבר לזה - כל רופא בודק את התחום שלו ואינו מחבר בין הדברים. גם הנשים עצמן תורמות למצב, הרי הן לא רוצות לחשוב על עצמן. הן שמות את עצמן אחרונות בסדר העדיפויות, אם בכלל. ללכת לרופא זה 'קרעכץ', בזמן הזה אני יכולה לטפל במישהו אחר. עכשיו תחשבי שבנקודת המבט הזאת האישה צריכה ללכת לשלושה רופאים, לא לאחד."

שרה ורבקה דיר, אחות אחראית שעבדה אתה במעון ההורים "נווה שמחה", הגיעו יחד למסקנה שצריך להקים מרכז רפואי מיוחד לנשים. הן חברו לד"ר דיאנה פלשר, רופאה המתמחה ברפואה פנימית, בעלת מרפאה פרטית לנשים ודוגלת בשיטת הבריאות הכוללנית במקום הנקודתית. יחד הן יזמו הקמת מרפאה בשביל הנשים הדתיות, שתבין את הלך רוחן. "פתחתי את העמותה בשנת תשס"ד," מספרת שרה, "והמרפאה הראשונית שפתחנו בגאולה נפתחה בתשס"ו. היו בה רק רופאות, כי העניינים אינטימיים ומבחינת צניעות כך נעים יותר. זו למעשה המרפאה הראשונה של אישה לאישה בארץ."

מישהו שומע אותי

"המרפאה היא מרכז רפואי מקיף לנשים, שאיננו אמור להחליף את רופא המשפחה, אלא לספק ייעוץ," מסבירה ד"ר פלשר. "נשים באות לכאן לשתי מטרות. האחת - לשמור על בריאותן וללמוד מה עליהן לעשות לשם כך. הסוג השני שמגיע הוא של נשים שיש להן בעיות ספציפיות, או שהמערכת לא מספקת להן את הסחורה. למשל אישה עייפה תמיד ולא מצליחים לגלות למה, או אישה שאיננה מקבלת טיפול שעוזר לה. רופאי המשפחה בעצמם מפנים אלינו נשים כדי שנעזור להם להגיע לפתרון לבעיה."

מאיפה יש לכן הכוח והכלים לעשות את כל אלה?

"יש לנו רקע רחב מאוד של בריאות האישה, ויש לנו ההכשרה של הגישה האינטגרטיבית - לראות איך בריאות האישה מושפעת מהורמונים. אנחנו יודעים כיום שלכל מחלה יש היבטים מגדריים. מחלת לב לדוגמה, אצל נשים היא אחרת מאצל גברים, לכן הסימפטומים הם אחרים. לפעמים אנחנו עולות על סימפטומים שרופא המשפחה לא חשב עליהם, ואנחנו ממליצות על בירור קרדיולוגי. מחלות לב לא תמיד גורמות לכאב בחזה, אם יש התקף לב אישה עלולה לסבול רק מקוצר נשימה או מסחרחורת, והיא עצמה לא תזהה שזה קשור ללב. הרופא יחשוב על אסטמה, או על לחץ או מתח. היא לא תגיע למיון."


כשאני מבקשת דוגמאות, שרה מספרת לי על אישה שהגיעה למרפאה עם מיגרנות קשות. היא ביקרה אצל חמישה רופאים מומחים שונים, ועשתה בדיקות כמו CT ו-MRI, ולא נמצא לה מזור. "אני עצמי לא יודעת מה מתרחש בתוך חדר הרופאה," אומרת שרה, "אבל לאחר מכן היא נכנסה אליי עם דמעות בעיניים ואמרה לי - את יודעת מה? זה המקום הראשון ששומע אותי, שדיברו אתי באמת. עד עכשיו אף אחד לא שאל אותה מה יש לה בבית. יש לה ילד עם צרכים מיוחדים והיא הרגישה אשמה במצבו, זו הייתה הסיבה למיגרנות, אבל אף אחד לא שאל."

מכתבי המלצה תוך שבועיים

אבל לא הכול ורוד. "לוקח לנו יותר זמן ממה שתכננתי להיכנס למערכת." היא מתארת את הבעיה. "אני חשבתי לכתחילה שקופות החולים יאמצו אותנו כמשהו שיחסוך להן כסף, כי במקום לשלם לשלושה רופאים אפשר לשלם רק לרופאה אחת. בינתיים זה לא קורה."

ולהגיע לנשים עצמן אתן מצליחות?

"אנחנו עובדות על זה כל הזמן, ומעבירות הרבה הרצאות בשביל להעלות את המודעות. אני אומרת בהרצאות ש'ונשמרתם מאד לנפשותיכם' זה דאורייתא, לא כתוב בתורה ללכת לרופא בשעת חולי, וזה לא רק להוציא את ספר התהילים, אלא צריך לעשות מעשה. אם אנחנו רוצות לעשות כל מה שאנחנו רוצות לעשות - אנחנו צריכות לעשות בשבילנו. רק כוס מלאה יכולה לשפוך סביבה, אם אנחנו לא מלאות, איך נוכל לתת?"

אתן נתקלות בהתנגדויות לקיום המרפאה?

"לא, כולם מברכים מאוד. כשמצאנו את הבעיה ורצינו לתת לה את הפתרון, מיד הלכתי למקומות שחשבתי שירצו להקים מרפאה כזאת. הלכתי לבית הספר לסיעוד של הדסה, אך הם אמרו לי שזו התגלית שלי, ולכן אני צריכה להקים את המרפאה. דיברתי גם עם ד"ר דוד אפלבאום הי"ד (מנהל מחלקת המיון בשערי-צדק, נרצח עם בתו נאווה, ערב חתונתה, בפיגוע בקפה הלל. א"ל), שהיה איש עשייה, אמרתי לו - זאת הבעיה וזה הפתרון, אתה איש מאמצים ואני אישה פשוטה. הוא אמר שזה נכון, אבל בגלל שאני היוזמת אני צריכה לעשות. בתמימותי אמרתי 'בסדר, הם אמרו אז אני הולכת לעשות.' הרי זה פשוט פיקוח נפש. אישה שלא מרגישה טוב - כל הבית לא מרגיש טוב. זה יכול להיות עניין גופני או רגשי אבל כל הבית נופל בגללה, אִתהּ. אז לא יכולתי להגיד שאני לא יכולה. לא ידעתי אז מה העיסוק במרפאה ייקח ממני, וטוב שלא ידעתי, כי לא הייתי נכנסת אליו בכלל."

שרה הלכה לרבנים הגדולים בארץ, "הלכתי אליהם לקבל ברכה, ואמרו לי שאני יכולה לחכות גם שישה חודשים למכתב המלצה. את המכתבים קיבלתי בתוך שבועיים, ולא רק שקיבלתי - הם גם דחפו אותי לעשות. גם קבוצת רבנים דתיים-לאומיים מהיישובים באה במיוחד למרפאה כדי ללמוד מה אנחנו עושות."

יותר מלחץ דם

צוות המרפאה מעביר לציבור הנשים הרצאות בנושאים שונים הקשורים לבריאות האישה, כמו התמודדות במצבי לחץ, חיזוק רצפת האגן, בריאות הגב בשביל נשים שיושבות שעות רבות מול מחשב, הרצאה לאימהות על התבגרות, והרצאה על גיל המעבר ותופעותיו.

ד"ר פלשר עצמה מנסחת בימים אלה דף למשרד הבריאות המדבר על שינוי התפיסה של בריאות האישה מהחלק הגניקולוגי לחלק הכוללני, של כל הגוף. "כי בריאות," אומרת שרה, "היא הרבה יותר מלחץ דם."

והיא ממשיכה לתאר את פועלן. "יש לנו סדנה למדריכות כלות על נושאים כמו מיניות, או OCD - הפרעה טורדנית כפייתית שנשים נתקלות בה כשהן מבקרות במקווה. היא נפוצה מאוד, וטהרת המשפחה היא חלק מהחיים לכן צריך לטפל, אך נשים כאלה לא ילכו לעולם לטיפול, אז אם מדריכת הכלות יכולה לתת לאישה כלים - זה מבורך."

מסתבר שגם מרפאה אחת קטנה יכולה להשפיע על מעגלים רבים. "יש אישה שאני פוגשת ברחוב והיא אומרת לי שהיא רואה את המודעות שלנו ועוד לא הגיעה אלינו, אבל היא יודעת שהיא צריכה לעשות משהו לעצמה." שרה מנסה לאמוד את מספר הנשים שהמרפאה משפיעה עליהן: "למרפאה הגיעו אלפיים נשים, והרצאות העברנו ליותר מעשרים אלף נשים, אבל אני באמת לא יכולה לספור על כמה נשים השפענו רק בעצם הימצאותנו. והמעגלים מתרחבים גם לכל בני הבית, הנה," היא צוחקת, "אתמול חזרתי הביתה מהרצאה וראיתי את הבן שלי יושב כפוף על הגמרא, מיד הראיתי לו איך יושבים נכון. אנחנו מפיצות לכל מי שיכול לשמוע."

מה החזון שלכן?

"שהבדיקה המקיפה, כפי שהיא מתבצעת אצלנו, תהיה בתוך סל הבריאות. שנעשה הכשרה לכל רופאי הקופה, ושכל לקוח יקבל את הבדיקה לפחות פעם בשנה-שנתיים לפי הצורך. אז אני אוכל ללכת הביתה ולהיות אישה, אמא וסבתא."

הכתבה המלאה פורסמה בירחון הנשים "הלל"

ארגון עד כאן יוצא בקמפיין גיוס המונים למעקב אחרי העברות הכספים של רע"מ - בואו להיות שותפים

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר