לידה מחדש

כמה פעמים יוצא לכן למצוא זמן לנשום במהלך השבוע ? יוצא בכלל? טליה אברמוביץ, אמא במשרה מלאה, בטור חדש

טליה אברמוביץ 22/11/12 11:48 ח בכסלו התשעג

לידה מחדש

במהלך השבועות עמוסי השגרה המשמימה של כולנו, מעטים הרגעים בהם אנחנו עוצרים לרגע מהמרוץ אחרי הזמן בשביל לנשום. אני מתכוונת לנשום ככה שהחמצן יגיע עד המח, ויאפשר לנו לראות דברים בבהירות, שנוכל לזנוח לרגע אחד את הטרדות האפורות ולגעת במה שחשוב לנו באמת ולתת לדמעות לזלוג מהתרגשות.

לי יש רגע אחד כזה בשבוע.

רגע שאני מחכה לו בערגה מהשנייה שהוא נגמר לי ונוצרת אותו ככה שיודעים כל בני הבית שבכמה דקות מיוחדות, לא מפריעים לאמא.

הדלקת נרות שבת זה הרגע שלי.

בני הבית רחוצים ולבושים בגדים חגיגיים, תבשילי השבת עוטפים את הבית בריח מלא באהבה ואני יודעת שהגיע הזמן שלי לעצור, כי אם לא היו עוצרים אותי בכח, יש מצב שזה לא היה קורה מעצמו.

אז אני עוצרת.

אני עומדת מול הנרות, מכסה את עייני ונותנת לשקט לזרום ישר לתוך הלב, מאפשרת לתפילה להגיע לשערי שמיים, מסכמת שבוע שלם שבמהירות שיא נשאר מאחוריי, מנסה לבקש בקשות לשבוע שיבוא אחריו, מברכת על הטוב ומאחלת ליקיריי את מה שהייתי רוצה לאחל לעצמי.

כל שבוע נרעדת מחדש, מזילה דמעות של התרגשות על הנרות שמסמלות את הקן הפרטי שבנינו אני ויד ימיני בשתי ידיים עמלות ובעיקר - מקבלת כח בשביל עוד שבוע חדש.

ביום שישי לפני כשבועיים עמדתי מול הנרות והפעם רק יד אחד כיסתה את עייני כי היד השנייה ליטפה את הבטן ההריונית הגדולה שבתוכה גדלה ומתפתחת העוברית הבועטת שלי, הנסיכה הקטנה והפרטית שלי לה חיכיתי זמן רב, בידיעה שבשבוע שיבוא נקבע לי תור לניתוח ושסוף סוף אזכה להחזיק את הפלא הזה בין שתי ידיי האוהבות והמצפות. עמדתי שם, בוכה ומתפללת שהכל יעבור בבריאות מלאה לשתינו ושנזכה להגיע הביתה במהרה בידיים מלאות.

והשבוע, ביום שישי האחרון, עמדתי שוב מול אותם הנרות ולא יכולתי לעצור את ההתרגשות.

פמוט חדש, קטן ובוהק הצטרף לפמוטים הישנים שלי.

פמוט חדש בשביל חלום ורוד שנולד לנו, אחרי שני נסיכים.

רק בשבוע שעבר עמדתי והתפללתי שהכל יעבור בשלום, והנה אני פה... עומדת שוב מול הנרות שלי, שהתרבו ואני לא מאמינה ששתינו כבר בבית, ב"ה, בריאות ושלמות!!

מה רבו מעשייך ה'. אני לוחשת מעל הפמוט החדש שלי.

והפעם, שוב, שתי ידיי מכסות את עייני הנרגשות ברגע הזה שכולו שלי ואני מבקשת מבורא עולם, בזמן המבורך הזה, שרק יישמור על כולם ומודה לו בכל נשימה על שגמלני את כל הטוב הזה!!

אני עוברת בין כולם ונותנת נשיקה אימהית של שבת שלום.

הרגע שלי הסתיים לשבוע הזה, אבל אני יודעת שהשבוע לעומת פעמים קודמות נולדתי לחיים חדשים יחד עם ביתי התינוקת.

אנחנו יוצאים לדרך חדשה וורודה (וצווחנית) ואני לא יכולה לחכות.

בד בבד עם הלידה נולדה גם ההזדמנות הזו, הטור הזה. לידה שנייה בשבוע אחד.

טוב שמנצלים את ההורמונים שלי בשביל שתי לידות, זה לגמרי ניצול חכם של משאבים.

אנחנו ניפגש פה, אתם ואני, אחת לשבועיים בשביל לקשקש על הא ודא ואני מאוד מקווה שהעייפות מלילות ללא שינה לא תתיש אתכם ושתגיעו לפה באופן קבוע.

אה, וואלה, זו אני העייפה... אז לכם, בעצם, אין תירוץ!!

מאחלת לכולכם שתשכילו להשתמש ברגעים שלכם, הנדירים האלה בתוך ים שלם של טירוף ואם אין לכם אחד כזה - אמצו כזה.

בזכותו תגלו איך אתם יכולים לחוות לידה מחודשת, כל שבוע מחדש, גם בלי להיות בהריון.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר