חדשות כיפה

"הזכות להתגרש היא זכות בסיסית - לאף אחד אין זכות לעצור אותה"

סרבנות הגט עלתה לאחרונה לכותרות בעקבות הפעלת סנקציות חדשות שהוענקו לבתי הדין הרבניים, והצליחו להביא לידי מתן גט. שוחחנו עם עורכת הדין ציפורת שימל מתנועת "אמונה" על תפקידו המשמעותי של בית הדין בחייהן של מסורבות גט ובחייה של כל אישה במדינת ישראל.

אילוסטרציה

אילוסטרציהצילום: Flash 90

אם בעבר סרבני גט היו ידועים בעיקר למקורבים לבני הזוג, כיום מאפשר המחוקק לבתי הדין לפרסם את שמם ברבים ואף מבקש מהציבור הרחב  לפעול למען שכנוע הגבר להעניק גט לאשתו. סנקציות מעין אלה הן תוצר של פעילות חקיקתית, אשר מטרתה בסופו של דבר לפעול למען הזכות לחירות של כל אישה במדינת ישראל. שוחחנו עם עורכת הדין ציפורת שימל- יועצת משפטית לחקיקה ועניינים ציבוריים בתנועת "אמונה". על עקרונות התנועה, הנושאים שחשוב להן לקדם, ועל ההצלחות שהושגו כתוצאה מפעילותה המשפטית של "אמונה".

"התחום הציבורי הוא דינמי" אומרת עו"ד שימל, "עניינים ציבוריים עולים ויורדים מהכותרות באופן תדיר. ולתנועה חשוב להיות רלוונטית, בעלת עמדה, ולקדם ולהציף נושאים שחשוב לשים לב. מעצם היותנו תנועה המאגדת ומייצגת קשת רחבה של נשים מהמגזר הדתי לאומי, חשוב לנו לפעול במחשבה בפעילות הציבורית שלנו, גם ביחס לסוג התחומים שאנו בוחרים לעסוק בהם, וגם באופן בו אנו עוסקים".

 

כלומר?

"לדוגמא ביחסה של התנועה לרבנות הראשית ומערכת בתי הדין. יש הרבה קולות שמדברים באופן כללי על ערעור המוסדות הדתיים הקלאסיים, ונשות אמונה נמצאות במיעוט בהקשר הזה ביחס לארגוני נשים אחרים. אנחנו מאמינות כי המוסדות האלה צריכים להוביל את החברה הישראלית כולה לחזק את הקשר שלה עם היהדות. אנו רואות בהם סמכות ממלכתית - דתית עליונה, והם אלה שצריכים להוביל כאן את השינוי, בראיה שמסתכלת על מציאות החיים העכשווית במסגרת גדרי ההלכה. לכן אנחנו מאמינות שאפשר וניתן להביא לשינוי, תוך שמירה על חשיבות וביסוס המוסדות הממלכתיים הדתיים האלה. בניגוד לארגונים אחרים שחושבים שאולי אין להם מקום היום. יש נושאים שאין שום מניעה הלכתית לכך שנשים תיטולנה חלק בהם, צריך רק פתיחות, הסתכלות על המציאות ולפעול בהתאם, והדברים האלה צריכים אומץ הלכתי, רעיוני ומחשבתי.

כמו עם נושא משגיחות הכשרות שהובלנו, לא הייתה ואין לאף אחד עד היום דעה שטענה כי קיימת מניעה הלכתית לכך שנשים תשמשנה כמשגיחות כשרות. ולמרות זאת, הייתה התנגדות של מועצת הרבנות הראשית כי נשים תעסוקנה בכך, עד כדי כך שנאלצנו להגיש בג"ץ, על אף שרצינו להימנע מהמהלך הזה. והיום ב"ה נשים יכולות לשמש בתפקיד הזה".

 

אילו נושאים אתם מקדמים כרגע?

"אחד מהנושאים שאנו עובדים עליו בשיתוף פעולה עם ח"כ שולי מועלם, הוא 'חוק היעדרות בשל מחלת ילד', מה שקורה היום הוא, שהחוק קובע כי כל עובד שהוא הורה לילד מתחת לגיל 16, יכול לממש עד 8 ימים מתוך 30 ימי המחלה שלו, ולזקוף אותם לטובת מחלת הילד. אך חסרה בחוק התחשבות במספר הילדים שיש לכל עובד ועובדת. המציאות הזו לא סבירה במקרה של עובדים שהם הורים למספר גדול של ילדים, מאחר ו-8 ימים אינם מספיקים. ואין שום סיבה שאמא או אבא ייצטרכו לבקש מהרופא המטפל שירשום את המחלה על שמם כפי שנעשה פעמים רבות, ולמעשה ההורים נדרשים לרמות את מקום העבודה שלהם. הצעת החוק שלנו מבקשת להתאים את מספר ימי "מחלת ילד" להם זכאי כל עובד,  למספר הילדים של העובד. זו הצעה מידתית שגם המעסיקים יוכלו לחיות איתה והיא חשובה במיוחד עבור נשים על מנת שתוכלנה לצאת לעבוד ולהשפיע, מאחר ועל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעיקר נשים לוקחות את ימי המחלה עבור הילדים, אנו מקוות שההצעה תקודם בהקדם.

תחום נוסף שאנו עסוקים בו כרגע, הוא הרכב 'האסיפה הבוחרת', נבחרי מועצת הרבנות הראשית צפויים להיבחר בחודש אוקטובר הקרוב והם נבחרים על ידי הרכב זה. ההרכב מונה 150 חברים, 80 נציגים מתוכם משוריינים לגברים בגלל שהם משוריינים לרבנים, ועוד 70 מקומות שמורים לנציגי ציבור, המאויישים לרוב גם על ידי גברים מתוקף העובדה כי יש מיעוט של נשים המשמשות כראשות רשויות וראשי ציבור, שוב אנו נמצאים במצב שיוצר אפליה מובנית בהרכב האסיפה. ראינו את זה באופן משמעותי בשנת 2013, שם מבין - 150 חברי האסיפה הבוחרת היתה רק אישה אחת – מרים פיירברג ראשת עיריית נתניה. יצרנו לחץ ציבורי על הכנסת כך שהנציגים שלה ושל הממשלה יהיו נשיים. גם שר הדתות, שהיה בזמנו נפתלי בנט הבטיח ש-10 הנציגים מטעמו יהיו נשים, כך שבפועל הגענו ל-15 נשים, אבל שום דבר מהדברים האלה לא מעוגנים בחוק. השר לשירותי הדת היום לא מחוייב, ואין לו שום עניין שהנציגות שלו תהיינה נשים. כלומר ייתכן ונגיע לאותה סיטואציה בדיוק.

מה גם שתפקיד של רב ראשי הוא תפקיד כל כך חשוב ומכריע בחיים של אזרחים ובעיקר בחיים של אזרחיות. לדוגמא, הרבנות היא זו המכריעה בנושא הגיור, ואנו יודעים כי למעלה מ-80% מציבור המתגיירים הן למעשה מתגיירות. הרבנות מכריעה בנושאים של נשים המתדיינות בבתי הדין הרבניים, הרב הראשי יושב כראש אב בית דין, מסורבות גט וכו'.

ברור לנו שלא יכול להיות מצב שהיכולת של נשים לקחת חלק בגוף הבוחר הזה תהיה חסומה כמעט לגמרי. זה מצב שהוא לא סביר, לא הגיוני, בוודאי שלא במציאות של מדינה יהודית ודמוקרטית בשנת 2018. הגשנו הצעת חוק לפני כ- 3 שנים, מיד לאחר בחירת הרבנים הראשיים, אשר ביקשה לשנות את ההרכב הפנימי של 70 נציגי הציבור, אנו לא נוגעים ב-80 הרבנים המשוריינים, רק בתוך ה-70, אנו מבקשים ייצוג של 20% נשים".

 

מדוע לא לדרוש ייצוג של 50% נשים?

"אנחנו לא ממעיטות בשאיפה לייצוג הולם של לפחות 50%, אבל אנחנו חושבות שחלק מהאג'נדה של אמונה הן הצעות שקולות, המתייחסות לחוק הקיים, אך מתחשבות במציאות הקיימות במדינת ישראל. בסופו של דבר צריך להביא לשינוי מידתי ותהליכי, אנחנו מאמינות כי תהליך הוא בעל היתכנות גבוהה יותר, מאשר הצעות הרוצות לערער מצב קיים".

 

"הגרעין הקשה של סרבני הגט, מוצאים את המעצר כמאוד נוח להם"

"ישנם גם שינויים טובים לטובה, בשנים האחרונות אנו עדות למגמה חיובית בבתי הדין הרבניים, בה הם מנצלים היום יותר מבעבר את ארגז הכלים שמהחוקק נתן להם - סנקציות שהעניק המחוקק לבתי הדין הרבניים, שאותם יכולים להטיל על סרבני גט, בתי הדין שהם מיישמים את הכלים, והם צריכים להגביר את המגמה עוד יותר. אנו מאמינות בסקציה של שימוש בצו מעצר בכפיה, שאולי היא נחשבת לצעד הקיצוני מכולם, אבל לצערנו הרב הרבה פעמים סקנציות שונות, כמו צו עיכוב יציאה מן הארץ או שלילת רשיון נהיגה, לא נותנות את הפתרון המיטבי, ולפעמים כאשר מחמירים את התנאים ומגיעים לנקודת לחץ על סרבן הגט, רק אז דברים משתנים.

אפילו מבין כותלי הכלא יש סרבני גט ,שהגרעין הקשה שבהם, מוצאים את המעצר כמאוד נוח להם, הן נהנים משיעורים, נמצאים באגף שומרי מצוות, נהנים מאוכל ברמת כשרות מהודרות. כל זאת בזמן שנשותיהם שבויות במעצר של חיי הנישואין. הן כבולות בלי יכולות להמשיך בחיים שלהן. הן לא יכולות להנשא, ללדת ילדים, הזכות הבסיסית שלה לחירות, נרמסת.

חוק שיזמנו בעניין יחד עם ח"כ שולי מועלם, ונכנס לספר החוקים לשמחתנו הרבה, מחמיר עם סרבני הגט במאסר. החוק אומר כי כל כלי כתיבה וקריאה ישללו מהם, הם יהיו מחוייבים ללבוש מדי אסיר כתומים שיזהו אותם, וגם ייצרו אצלם את הרתיעה כאשר אותו אדם מגיע לדיונים בבית המשפט, או שיש לו זמן של ביקור קרובים והוא נמצא עם מדים כתומים. בסופו של דבר הדברים הללו עושים את הלחץ שלהם. גם העובדה שהם לא יוכלו לשהות באגף משופר יותר שזהו אגף שומרי המצוות, ועליהם יהיה לשהות באגף רגיל. כל אלו, סנקציות שהמחוקק צייד בהם את בתי הדין הרבניים, כי אין לנו דרך לדעת ביחס לכל אדם מה הנקודה המסויימת שתגרום לאותו סרבן גט, מתן גט לאשתו.

היו הרבה קולות נגדנו שטענו שהסרבנים שיושבים במעצר, אין מה להחמיר עם התנאים שלהם, כיוון שהם כאלה שיהיו מוכנים לשבת במאסר בכל מקרה ובלבד שלא יתנו את גט לנשים שלהן.ואנחנו מאמינות במה שאמרו חז"ל כי "כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם מלא". אין לנו מושג ביחס לכל אדם שנמצא במאסר, מה תהיה נקודת הלחץ המשמעותית לגביו. וכל אישה מסורבת היא עולם מלא ועלינו החובה לעשות כל שאנחנו יכולים כדי להציל אותן. החירות והכבוד שלהן עולים בכמה מונים על זכותו של אותו אדם לצאת לחופשי. הייחודיות של אותם סרבני גט ביחס לאדם אחר הנמצא במאסר הוא פשוט, העובדה שהם נמצאים במאסר זה לא כיוון שהם מרצים עונש, אלא המאסר הוא חלק מהלחץ המופעל עליהם, או כמו שאומר בית המשפט העליון, "מפתחות הכלא נמצאים בידיהם". ברגע שאותו סרבן גט אומר 'רוצה אני' ומסכים לתת גט לאשתו, מיד באותה שניה הוא יוצא לחופשי וכל הסנקציות מוסרות. כלומר, אין כאן כל דיון לגבי הגבלת החירות שלהם, כי המפתח לחירות שלהם, נמצא אצלם. זו סיטואציה ייחודית מאוד שנמצאת היום במדינת ישראל ואין ספק שצריך לעשות את כל מה שאפשר כדי למגר את העוון הזה שנקרא סרבנות גט. אנחנו חיים במדינה יהודית דמוקרטית, שהזכות להתגרש בה היא זכות בסיסית, ולאף אחד אין את הזכות לעצור את החירות הזו".

12.06.2018

1. כופין אותו עד שיאמר רוצה אני (יהודי )

דווח על תגובה לא ראויה
12.06.2018

2. כופין אותו עד שיאמר רוצה אני (יהודי )

דווח על תגובה לא ראויה
12.06.2018

3. פמיניסטיות = דוחה (דתיה)

.

דווח על תגובה לא ראויה
13.06.2018

4. ציניות לשמה (אדם פגוע בת מלך)

מאמר דוחה ומשפיל
מזעזע איך אפשר עד כדי כך לעוות את התמונה ולהכפיש ציבור
ולהתעלם מהתמונה השלימה

דווח על תגובה לא ראויה
18.06.2018

5. צבועה (נטע לוי)

ציניות ושקר עם רווחה ומשטרה מושחטים

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

משה כחלון צילום: הדס פרוש/פלאש 90

כחלון: "חוק הגיוס צריך לענות על צרכי הצבא - לא על צרכי הרבנים"

קרא עוד