אמא, נמאס לך להיות "הרעה" בבית?

בבית שלנו אני מקפידה עם הילדים על כללים וסדר, אך כשבעלי נמצא איתם כל המשמעת הולכת לאיבוד. איך יוצאים מהמצב הזה, של אמא הקשוחה ו"הרעה", ואבא המרשה ו"הטוב"? הפסיכולוגית ציפי ריין משיבה

ציפי ריין
ח באייר התשעד
,
08 במאי, 2014 10:30
Shutterstock

Shutterstockצילום: Shutterstock

שאלה: אני נשואה לבעלי כחמש עשרה שנים ויש לנו חמישה ילדים. בבית שלנו אני מקפידה עם הילדים על כללים וסדר, אך לבעלי יש גישה שונה לילדים וכשהוא נמצא איתם הם יוצאים מהמשמעת עליה עבדתי כל היום - לדוגמה, בניצוחו הילדים אינם הולכים למיטות עד שעות הערב המאוחרות. אני מרגישה שבבית שלנו נוצר מצב של אימא ה"רעה" ואבא ה"טוב". אשמח לעצתך.

תשובה: לפעמים כשאני זקוקה לעצה טובה בענייני הורות, אני פונה ומחפשת דוגמה אישית מצביונו של הקב"ה - האב של כולנו. כל שבת אנחנו אומרים ב'לכה דודי': "שמור וזכור בדיבור אחד, השמיענו אל המיוחד", וכשאני שרה פסוקים אלו ב"לכה דודי" עולה בי השאלה מה הקב"ה ניסה לומר לנו, כשפעם אחת בעשרת הדברות נאמר "שמור", ופעם אחרת "זכור". חז"ל עונים שזכור הוא הציווי לקיים מצוות עשה בשבת, ושמור הוא כנגד הציוויים לא לעשות מלאכה. לפיכך ניתן לראות באמירה של "זכור" את הקב"ה כהורה שרוצה לעשות עבורנו בשבת יום מיוחד של כיף ושמחה - יציאה מהשגרה - קידוש, סעודות (ובשבתות קיץ לפחות זה יגרום לכולנו ללכת לישון יותר מאוחר). לעומת זאת באמירה של ה"שמור" ניתן לראות את ההורה עם הצווים והכללים, ששומרים עלינו לא לצאת מהמסגרת והחוקים. הלימוד המשמעותי שהייתי רוצה ללמוד מהקב"ה הוא ש"זכור" ו"שמור" נאמרו בדיבור אחד - יש קו ברור לבית, אחד , ובתוכו יש גם כללים וחוקים וגם יציאה מהכללים.

לאור לימוד זה אני פותחת את תשובתי אליך. המלצתי היא לשבת עם בן זוגך לשיחה (ואולי אף יותר משיחה אחת) ולקבוע ביניכם חזית אחידה שתקבע את ניהולו של הבית. בשיחה זו עליכם לקבוע ביחד מה הם עקרונות הברזל של הבית, מהו החזון שלכם ועל מה אתם דווקא כן מוכנים להתפשר ולאפשר בביתכם. שיחות כאלה יוכלו לאפשר דיבור אחד בביתכם. חשוב שבתוך הדיבור אחד שתקבעו לבית תתנו מקום לשני החלקים ששניכם מייצגים - גם "זכור" וגם "שמור". בית זקוק לשניהם, גם לחוקים ומסגרת אך גם לזמנים של יציאה מהשגרה, ואפילו סתם השתוללויות קטנות שמתרחשות בכל משפחה נורמטיבית.

ייתכן ששיחה כזו תהיה קשה לשניכם, מכיוון שנשמע לי שברבות השנים סיגל כל אחד מכם לעצמו רק דפוס אחד של הורות: אימא - בעלת הכללים , ואבא - שמוציא מהשגרה והחוקים. כדי להקל עליכם אני מציעה שתחליטו על שלושה ימים בהם תתהפכו בתפקידים. באמצעות מהפך התפקידים תוכלו ללמוד איך מרגיש בן הזוג שלכם, מה נוח ונעים בתפקיד שהוא לקח על עצמו, אך גם מה קשה בתפקיד זה.

אוהבים? תעיפו מבט בכתבות נוספות באתר 'משלך'

- קרוב לאמא: מדריך המנשאים השלם

- מה יש לך בתיק? עם שיר כהן-קוגלר

- ממולאים: הסוד הכי טעים במטבח

אני מקווה שהיפוך התפקידים גם יאפשר לכם לזהות בעצמכם את הצדדים שנראה לי שכבר מזמן הדחקתם - התפקיד של בן הזוג שנמצא גם בכם. הדיבור האחד אמור להיות לא רק דיבור אחד של הבית אלא גם בתוך כל אחד מכם. בכל אחד מכם אמור להיות גם החלק של ה"שמור" וגם החלק של ה"זכור". אם תצליחו לפתח בכל אחד מכם מחדש את החלק המודחק ולמצוא בתוככי שניכם גם את ה"זכור" וגם את ה"שמור", יקל עליכם ליצור בית אחד שמכיל את שניהם.

יצירת דיבור אחד חשובה מאד עבורכם אבל על אחת כמה וכמה עבור ילדיכם. ילדים, בעיקר בגיל הרך, הנם בעלי חשיבה שונה משלנו המבוגרים, חשיבתם הינה קונקרטית. אי לכך קשה להם לקבל "מגוון דעות" והם זקוקים לאמירה אחת ברורה שמגיעה מהוריהם. יחד עם זאת כאשר הם גדלים וחשיבתם נהיית יותר מופשטת, בעיקר בגיל ההתבגרות, הם זקוקים לראות כי קיימות דעות שונות, אך עדיין הן דרות יחד תחת קורת גג אחת שמאחדת אותם. באופן זה גם אם ילדכם יהיו מעט שונים מכם באופיים ובדעותיהם, הם עדיין יוכלו להרגיש שדרככם החינוכית מתאימה להם, משום שביתכם יהיה בית שמאפשר לא רק קו נוקשה אחד אלא גיוון שנמצא עדיין בתוך קו אחד.

ולסיום המלצה אחרונה שבעיני היא הכי חשובה. במידה ואחד מכם אמר משהו לילד או קבע כלל ואפילו עונש, על בן הזוג לכבד זאת ולא לסתור דברים אלו לפני הילדים. את ההסתייגויות שלכם לבנו ביניכם אחר כך אם תרצו. אם תנהגו באופן זה תלמדו גם את ילדיכם לכבד את המילים שיוצאות מבן זוגכם - וגם מכם.

ד"ר ציפי ריין היא פסיכולוגית, מטפלת זוגית ומשפחתית, מרצה בבר אילן ובמכללת אורות. ליצירת קשר: zipirhein@gmail.com

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אילוסטרציה צילום: shutterstock

תחזית מזג האוויר: נאה, בלילות קריר

קרא עוד