אפשר לראות בחתונה קו גמר. אות הסיום לתקופת האירוסים שמיעוטה יונים ופעמונים ורובה מתחים. תיאומים. בירורים. בחירות. טעימות. הזמנות. למעשה, החתונה היא צליל הגונג הארוך הקוטע תקופה אינטנסיבית של כאב ראש לוגיסטי ורגשי. לקראת החתונה יעלו אט אט קולות בודדים שיציעו לקחת חופש של כמה ימים, לנוח, להירגע, לא לאכול בשרי לפני שבע ברכות כי אולי הסעודה תהיה חלבית והכי חשוב לא להוריד את סרטי הקישוט מהרכב המאפשרים לזוגות טריים לחמוק מעיני החוק ולרגש אף את הפקח הקשוח ביותר. ואז יהיה גם מישהו שיאחל חזרה קלה לשגרה.
הרגע שאחרי החתונה הוא רגע מוזר. אמנם האינטנסיביות פוסקת אך הנחיתה למסלול המוכר אינה כבעבר. תמיד יהיה מישהו או מישהי או משהו שידברו על "חזרה לשגרה". כאילו מדובר ברצף של רגעי שיא שלאחריהם קמים בבוקר וחוזרים ליומיום הרגיל. למעשה, כל אחד מבני הזוג חוזר למציאות חדשה. לרוב, השינוי אינו חד ומזעזע כי אם איטי ומתמשך. עוד מספר חודשים קדימה השינוי יתחיל לכאוב. זאת מפני שרק לאחר מספר חודשי נישואין, מגיעה ההכרה כי הזוגיות מפוררת את חווית העצמאות.
איבוד העצמאות אינו נעים תחילה, ברם, כעבור כמה שנים בודדות הזוגיות הופכת לטבע שני, שהיעדרה - אף אם לימים בודדים - מוציאה בני זוג משיווי משקל. תשאלו את הגברת כשמופיע צו המילואים, תשאלו את הגברבר כשהוא עומד נבוך מול מכשירים אלקטרוניים מרובי אפשרויות שכבר לא פוליטיקלי קורקט לומר שנשים מפעילות. במיוחד מכונת כביסה עם אין אינסוף שילובי מעלות וסוגי בדים. מכונה שגברים מפעילים בכיף על 60 עם מה שבא ליד, סגול ולבן כאחד, אך לאחר חפיפה נשית קצרה בנושא קצרה ידם מלהושיע.
איזו מן "חזרה לשגרה" ישנה לאחר החתונה?
הרי לשוב הביתה עם בן/ת זוג זה חדש. מעתה והלאה ניתן וראוי לזמר כמו פרד מפלינסטונס: "דבש, אני בבית!" משפט שהוא לכל הדעות תקין פוליטית לשני המגדרים. לחזור לעבודה או ללימודים עם טבעת על היד. לנמנם בעבודה אחרי ארוחת צהריים דשנה (שאריות מארוחת ערב) מתוך מיכל פלסטיק שקוף שלא נמס במיקרו. לדווח מיקומים, לתאם זמנים ולהתחיל לנהל חיים בשותפות מלאה בכל מה שקשור ל...בעצם הכל. אחרי החתונה בוודאי לא חוזרים לשגרה אלא משלבים שתי שגרות עם סטטוס זוגי בניסיון לייצר שגרת חיים מוצלחת. יתרה מכך, בני זוג אינם מסונכרנים בקבלת השגרה החדשה. יהיו בני זוג שיצליחו לשחרר בקלות את השגרה הקודמת ויהיו בני זוג שהמעבר יבלבל אותם מעט. הקושי בדרך כלל טמון בציפייה ובתפיסת האידאה של החיים כזוג נשוי. כך נוצר מצב בו כלים כמה קיצין ובן/ת זוג מוצא עצמו מבהיר לבן/ת זוג מהם חיים משותפים. שפרוזן יוגורט משותף חייב לכלול גם חלבה, שאדום ולבן המתגלגלים יחד זה נחמד בשיר אך לא במכונת הכביסה - גם אם לא מפריע לך גופיות ורודות. ש7 זה 7 ולא כל הטווח שבין 7 ל8.
לאחר החתונה אין חזרה לשגרה. יש אשליית חזרה לשגרה. רבים השינויים על פני המציאות המוכרת. התעסקויות שונות ומשונות ועניינים מגדריים שכל צד ייחשף אליהם בזעזוע רב.
אז בפעם הבאה כשאתם רואים זוג טרי לקראת חתונתו, אחלו להם בהצלחה ושיישכחו מחזרה לשגרה. וגם שייקנו טוש כדי לסמן הוראות על מכונת הכביסה. בעצם על כל דבר.
נתנאל קראוס צילום: באדיבות המצולם
נתנאל קראוס, נשוי באושר, כותב רב המכר הפוטנציאלי "המסה ליוצא הדתי המתחיל"