אח שלי הוא אוטיסט

ברגע שמתחילים לחפש את האחד, שיוצאים לדייטים, פתאום השאלה של קבלת השונה עולה. האם יקבלו אותי במשפחתו של בן הזוג? האם הוא יקבל אותי?

אלה קורן
כה בטבת התשעה
,
16 בינואר, 2015 12:53
אילוסטרציה: shutterstock

אילוסטרציה: shutterstockצילום: אילוסטרציה: shutterstock

הנושא הזה לא עולה כל-כך לאנשים לראש. ברגע שהם מגיעים לנושא של מציאת האחד, ברגע שמתחילים לצאת לדייטים, ברגע שמתחילים להכיר את משפחה, פתאום זה עולה, מוזר שזה עולה לי בשנים האחרונות, ובשנים הקודמות הנושא כלל לא העסיק אותי, נושא קבלת השונה.

זה למעשה התחיל ששירתי שירות לאומי לפני שנתיים אחת הרכזות של השירות אמרה לי שמה שמיוחד באופי שלי הוא: ''את יודעת לקבל את השונה!''. מה שמדהים במשפט שהיא אמרה לי אז שלא היה לה מושג כמה שהיא צודקת אבל אף פעם לא אמרתי לה את זה. חלפו שנתיים מעולם לא חשבתי על כך שפתאום זה מחזיר אותי לאחור. זה קורה ברגע שאני מסתכלת על אחי שהוא לוקה בצרכים מיוחדים, אח שלי הוא אוטיסט.

תמיד חששתי מהנושא הזה ופתאום זה מגיע. אני מתחילה להתקדם הלאה לכיוון של הדייטים עם בחורים שרוצים לדעת על המשפחה ופתאום אני תוהה לעצמי איך הם יקבלו אותי בתור בת זוג, עם אח בעל צרכים מיוחדים?

חיפשתי שאלות על כך באינטרנט, הרב אבינר, רבנים אחרים ועוד, מה דעתם בנושא? האם זה מפריע לחיי זוגיות מבחינה דתית? האם זה גורם לי אולי לחשוש מכל הנושא הזה. או לצאת לדייטים, או בכלל לספר לבחורים שיש לי אח אוטיסט, אפילו בפגישה הראשונה אני שמה את זה ממש בסוף.

ואני חושבת בתומי מדוע אני כה מתביישת ממי שאני? מדוע במגזר שלנו קשה לדבר על נושאים כה רגישים שכאלו, לפני אתרי הכרויות, רווקות המאוחרת וכו', מתי נלמד לקבל את השונה. במקום להתעסק אם הוא דתי לייט, דתי חרד''ל, הסדרנ''יק, מכיניסט, אנחנו חוששים לקבל את מי ששונה מאיתנו, או שפשוט החברה מפחדת להתעסק בתוצר שיצא לאחר מוסד הנישואים.

אנשים צריכים להבין שמשפחות בעלות צרכים מיוחדים הם לא מחלה, וצריך ללמוד לקבל, ואולי אני צריכה ללמוד לקבל, וכל בן אדם שמתחיל בשלב הבא של פיתוח קשר עם משפחה של ילדים בעלי צרכים מיוחדים, צריכים ללמוד לקבל. נמאס לי להתבייש כל-כך מכל הנושא הזה, בא לי לפתוח את הלב ולהגיד לבחור שיוצא איתי:'' כן יש לי אח אוטיסט ואני אוהבת אותו. ואם אתה לא מקבל אותו בעיה שלך תמצא לעצמך חברה דתית אחרת!''

ומי שיזכה בי, או בכל הרווקים הרווקות בעולם שיש להם אח או חבר משפחה שהוא עם צרכים מיוחדים, ילמד להוקיר זאת, ואם לא זה פספוס שלו, כי לא צריך לפסול בן אדם רק כי הוא לא מושלם, או דתי מספיק בשביל האדם השני.

אני שואלת את עצמי אם אנחנו רואים את עצמנו כחברה ששומרת מצוות, דתית לאומית, איך אנחנו לא יכולים לקבל את השונה מאיתנו? וזה לפני חתונה, או זוגיות, נקודה למחשבה של כולנו.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

כיתות ריקות . אילוסטרציה צילום: shutterstock

איפה אין לימודים היום? רשימה מתעדכנת

קרא עוד