הרב יהושע שפירא: "אין שום מצוה כיום לעלות להר הבית"

ראש ישיבת ההסדר ברמת גן בהתייחסות פומבית ראשונה לסוגיית הר הבית. "ודאי שנוכחות הערבים בהר הבית – גורמת לחילול ד', והיה ראוי שהם לא יהיו שם. אין שום מצוה כיום בהלכה, לא מדאורייתא ולא מדרבנן, לעלות להר הבית"

גלעד כהן, חדשות כיפה
יא בתשרי התשפ
,
10 באוקטובר, 2019 17:22
האם יהודים יעלו להר הבית ב-ט

האם יהודים יעלו להר הבית ב-ט' באב? / צילום: Sliman KHder, flash 90צילום: SLiman Khader/FLASH90

במאמר שמפרסם היום (ה') הרב יהושע שפירא, אומר ראש ישיבת ההסדר ברמת גן כי "כל השוואה בין מצות ישוב הארץ למצות בנין המקדש מוטעית לגמרי", ומוסיף "אין שום מצוה כיום בהלכה, לא מדאורייתא ולא מדרבנן, לעלות להר הבית. הנושא של הר הבית הוא לא 'כיבוש', 'התיישבות' ו'נוכחות יהודית', אלא: דבקות הרעיה בדודהּ".

תרומם הר מרום הרים - על היחס בין ארץ ישראל והר הבית
 

אחת הטענות, המלווָה את הדיונים על כניסה להר-הבית, היא שגם העלייה לארץ והקמת מדינת ישראל לווּ בהתנגדות של גדולי ישראל. מתוך כך, נעשָׂה ניסיון השוואה, הפונה לאלה שסבורים שהקמת המדינה הייתה מעשה מופלא, שגילגל הקב"ה בדורנו, נס ופלא, שאשרינו שזכינו לו, וגם אם קדמה לו איזו התנגדות של גדולים – מעשה ד' הגדול והנורא הראה בסוף שזה היה הרצון האלוקי. מעתה יש ניסיון להשוות ולומר, שגם בנוגע לעלייה להר הבית, אע"פ שהיא מנוגדת לדעתם של רוב מניין ורוב בניין של גדולי ישראל, אעפ"כ מעשה ד' הגדול והנורא יוכיח בעתיד שההתנגדות הזאת טעתה ולא הבינה נכון את התהליך ההיסטורי. אני רוצה להשיב לטענה זו בשלושה מישורים:
 
א. מה הייתה דעתם האמתית של גדולי ישראל ביחס לציונות? 
רבינו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה חוזר רבות ואומר שרוב גדולי ישראל לא התנגדו לציונות (עי' בהרחבה בשיחות הרצי"ה, א"י, עמ' 211-245). הוא הסביר שמלבד שלושה גדולים שכן התנגדו, רובם ככולם התלבטו ולא ידעו איך להתייחס. פעם אחת אירע, שתלמיד בישיבה רינן, שהרב לא יעז לומר זאת ליד ארון הקודש. התגנבו הדברים לאוזניו של הרצי"ה, ומיד רץ לישיבה, פתח את ארון הקודש והכריז: "מי שאומר שרוב גדולי ישראל התנגדו לציונות הוא משקר!" (גדול שימושה עמ' כט).

ב. היחס לגדולי ישראל שהתנגדו לציונות.
אפילוֹ אם נאמר, שהתברר למפרע שאותם גדולים שהתנגדו לציונות טעו בזיהוי ההיסטורי (לפחות לדעתנו, כי תלמידיהם סוברים עדיין כמותם, וחושבים שהם לא טעו), האם מפני כך נעקור את כל תורתם חלילה?! ודאי שלא! הם עדיין גדולי ישראל, הם עדיין רבותינו, ואנו שותים בצמא את דבריהם, מלבד התחום הזה. כי בענין הציונות והקמת המדינה יש לנו את מרן הרב זצ"ל ותלמידיו הגדולים, ואנחנו משתדלים להיות תלמידיהם המובהקים, בעומק לב ונפש. 
אבל האם מפני שאנחנו סבורים לטעוּת מסוימת (אם מותר בכלל להגדיר כך) של גדולי ישראל האחרים אז נאמר שכבר שבה התורה להיעשות הפקר, ומעתה אנו כבר לא מתחשבים בדבריהם של גדולי ישראל?! ודאי שלא יעלה על הדעת לומר כך. זוהי הכללה מופרכת, שאם נמשיך איתה עוד צעד אחד נעקור את כל התורה כולה! ואכן, אם נתבונן מסביבנו, נִראה שעִם טענה זאת בדיוק ישנם כאלו שכבר עקרו חלקים מהתורה, ויש שאפילו הרחיקו לעקור את כל התורה כולה!

ג. האם נכונה ההשוואה בין מצות יישוב ארץ-ישראל לבין מצות בנין-המקדש?
ומכאן לעניין העיקרי: המעבָר מגלות לגאולה כולל שתי מדרגות עיקריות: היציאה מחוץ לארץ וההתיישבות בארץ-ישראל – כקומה ראשונה; ובניית בית-המקדש ועבודתו, וכל הקשור אליו – כקומה שנייה. לכאורה יש מקום להקיש בין שתי קומות אלו, אבל המתבונן יראה שהשוואה זו אינה נכונה.
נפתח בדוגמה פשוטה: בנוגע למצות יישוב א"י, אנחנו לא מצווים מדאורייתא, לא על טהרה בכניסתנו ארץ, ולא על מורא מקדושתה. ואע"פ ש"עיני ד' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה", ובוודאי שספיגתה של קדושת הארץ מלוּוה ברגשי יראת רוממות, של כל מי שיראת ד' נגעה בלבבו, אע"פ כן לא מצאנו בתורה ציווי על "מורא ארץ-ישראל", וגם לא ציווי על טהרה מיוחדת לפני הכניסה אליה. כמו כן עבודת בניין הארץ לא נעשית רק על ידי כהנים ובהדרגה להיתר מקום הכניסה.

אפילו קיום המצוות אינו תנאי הכרחי לקיום מצות יישוב ארץ-ישראל. ולמרות שבפרשת "והיה אם שמוע", שאנחנו חוזרים עליה פעמיים בכל יום (ובפרשיות נוספות) התורה תולָה את היישוב בארץ בקיום תורה ומצוות, אבל אנחנו פוסקים ומכריעים שכּל זה נכון רק לגבי היציאה לגלות אבל לא לגבי השיבה מהגלות. שהרי זוהי מחלוקתם של רבי אליעזר ורבי יהושע (סנהדרין צז:) - האם גאולה תלויה בתשובה או לא. ומסקנת ההלכה המכריעה כרבי יהושע (עי' בספר 'לנתיבות ישראל' ח"א עמ' 190), שגאולה איננה תלויה בתשובה, מלמדת אותנו ש"והיה אם שמוע" זה רק תיאור של מה שמביא ליציאה לגלות, אבל לא תיאור של דרך השיבה מהגלות. 

ולכן, בן דוד יכול לבוא ב"דור שכולו חייב", וכשאנו מסתכלים על דורנו השב מן הגלות, אנו לא יכולים לומר שזה מפני שהוא זכאי וצדיק וקדוש יותר מדורות קודמים, אלא אדרבה, דווקא פריקת העוֹל ועזיבת התורה והמצוות מצויות בו יותר מבדורות קודמים, ובכל זאת זכה לשוב לארץ.

הלחץ עבד. יהודים בהר הבית, הבוקר

. יהודים בהר הביתצילום: חיים קרויזר, מטה ארגוני המקדש

אם כן, אפילו קיום תורה ומצוות אינו תנאי במצות ארץ-ישראל.
מדוע? מפני שמצות ישוב א"י עוסקת בהתיישבות האומה במקומה. ו'התיישבות' כוללת את החיים כפי שהם, בכל מישוריהם, אפילו בטומאתם, בטינופם ובעבירות לא מעטות.
לעומת זאת, בית המקדש הוא לא מקום של התיישבות. הרעיון לייחס 'מצות ישוב' לגבי בית המקדש והר הבית - הוא בעצם הורדת מעלת הקודש של הר בית קדשנו למצות ארץ-ישראל. אין בתורה מצוה של 'ישוב הר הבית'. מפני שהמקדש הוא לא מקום של שליטה וריבונות, הוא מקום של הדבקות הנשמתית העליונה של האומה בהשראת השכינה. והדבקות הזאת דורשת טהרה, דורשת מורא, היא דורשת מהאומה להיות בשֵלה ומוכנה לאותה דבקות.

לכן, כל השוואה בין מצות ישוב הארץ למצות בנין המקדש מוטעית לגמרי. אין שום מצוה כיום בהלכה, לא מדאורייתא ולא מדרבנן, לעלות להר הבית! הנושא של הר הבית הוא לא 'כיבוש', 'התיישבות' ו'נוכחות יהודית', אלא: דבקות הרעיה בדודהּ. דבקות הרעיה בדודהּ מצריכה מערכת אחרת לגמרי של מצוות ושל מערכות-יחסים. בראש ובראשונה – ההכנה הגדולה, הטהרה. בנוסף – מצות 'מורא מקדש'. בנוסף - לא כל ישראל ראויים להיכנס לכל מקום במקדש, וגם הכהנים - לא בכל מצב, לא לכל מקום ולא בכל שעה.

שאלה: האם העובדה, שהערבים נמצאים בהר הבית והיהודים לא, איננה חילול ד'? 
תשובה: ודאי שנוכחות הערבים בהר הבית – גורמת לחילול ד', והיה ראוי שהם לא יהיו שם. אך גם העולים להר הבית לא משנים את המציאות הזו. לעומת זאת, זה שהיהודים לא מסתובבים שם – לדעת השדרה המרכזית, של רוב ככל רבותינו, ענקי-הדורות האחרונים – זה קידוש ד'! לכן כל העיסוק ב'הפלית יהודים' לעומת הערבים בהר הבית הוא לא נכון.

שאלה: האם איסור הכניסה להר-הבית לא מפחית את הכיסופים שלנו למקדש? 
תשובה: כשאני מסתכל על השופכים ליבם לפני ד' יתברך באמירת הקינות בתשעה באב, או בפיוט 'למקדשך תוב ולקדש קודשין', ואני בוחן האם אלה שנכנסים להר הבית הם בהכרח גם אלה שליבם נשפך יותר מאחרים – אני לא יכול לזהות בשום פנים פער כזה. כיסופים למקדש יש לכל אדם שקדושת האומה הישראלית והשראת השכינה בקרבה נוגעת בלבו, גם אם הוא לא עולה להר הבית. אדרבה, רבינו הרצי"ה היה מדגיש ואומר שאי-העלייה להר-הבית מגבירה אפילו עוד יותר את הכיסופים למקדש.
שאלה: אם לא עולים להר-הבית – איזו פעולה חיובית כן אפשר לעשות כדי לקדם את בנין המקדש?
תשובה: אלפיים שנה יהודים עושים פעולות עמוקות מני ים, מכבשונה של הנשמה הישראלית: תפילות, פיוטים, קינות, תיקון חצות, געגועים עמוקים למקדש. ובכלל – חיזוק לימוד התורה ותוספת דקדוק בקיום המצוות, כבנין הרוחני של האומה, שתהיה מוכנה וראויה למקדש. כל אלה הן הפעולות שכל רבותינו הקדושים נהגו בהן מדורי דורות. המחשבה שכל אלה דברים טפלים, והכניסה להר הבית היא העיקר – היא מוטעית. העיקר הוא להמשיך את כיסופי כל הדורות, שהשתוקקו להשיב שכינה לציון.
המקדש מרומֵם אותנו לדבקות אלוקית. זה אופיו. כמובן, עלינו לעשות את כל המוטל עלינו, כדי שתבוא השעה שנהיה ראויים לדבקות הזאת. מוטל עלינו ועל האומה כולה להיטהר ולהתרומם בטהרה והתרוממות פנימית, כדי שנוכל לזכות להיות קשורים בדבקות הרעיה בדודה, בבית המקדש. ויהי רצון שנזכה במהרה בימינו לקיום התפילה אותה נושאים אנו בשלושת הרגלים: 
"מלך רחמן רחם עלינו, טוב ומטיב הדרש לנו. שובה אלינו בהמון רחמיך, בגלל אבות שעשו רצונך. בנה ביתך כבתחילה, וכונן מקדשך על מכונו... ושם נעלה ונראה לפניך בשלוש פעמי רגלינו".

 

10.10.2019

1. דברים כדורבנות, מפי רב גדול בתורה (בחור ישיבה)

דווח על תגובה לא ראויה
10.10.2019

2. דוקא ההשוואה לרעיה נותן תשובה ברורה: כאשר היא טמאה כל קירבה אסורה - אפילו נגיעה, למרות כל הכיסופים (ודוקא ביטוי הכיסופים בזמן הנידה מסלק את הקדושה)

דווח על תגובה לא ראויה
10.10.2019

3. הרב הגאון דב ליאור חולק עליך (חיים)

מי שעולה להר, יש לו על מי לסמוך...

דווח על תגובה לא ראויה
10.10.2019

4. תתחילו בס"ד.לחשוב מחוץ לקופסא.... (משה אהרון עו"ד)

דווח על תגובה לא ראויה
10.10.2019

5. משיח זה הוויה ורעיונות מחוץ לקןפסא ואתם מדשדשים את הגלותיות בהוויה שגויה ושל סרק (משה אהרון עו"ד)

בית שלישי לא ייבנה בשביל דבקות הרעייה לדודה. זו הוויה ארכאית ולא רלוונתית לגאולת הקץ
כדי להכשיר את העת לגאולה הרעייה צריכה להשתכלל לאם.
ו"בנות ירושלים" יהיו ילדיה
לכן ביית שלישי ייבנה או ירד מהשמים כבית בית תפילה לכל העמים ואנו צריכים קודם להיות גוי קדוש אחר כך ממלכת כהנים ואז במקום יהא רלוונטי לקומם .
גם הניסיון להקטין את חלקם של הגדולים שלא היו מוכנים לשעות לקול הזמיר והתור של החלוצים החילוניים עד שהכורת עלה בשואה האיומה .
מי שלא התמודד תיאולוגית עם השואה לעולם לא ישכיל לפענח את מכמניה של התקומה.
ביום שייערך המשפט ההיסטורי של השואה יתברר עד מה לא הייתה במקומה הסנגוריה לגבי אותם גדולים שבעמדתם הותירו את המוני ישראל טרף לצורר

דווח על תגובה לא ראויה
10.10.2019

6. האם ניצחון ששת הימים היה מעשה שטן? (דברים תמוהים)

כיצד הרה"ג שפירא מתעלם מן העובדה שחזרנו להר הבית בדרך נס מופלאה, וכיום ההר בידנו?
כיצד הרב לא חושש מביטול קורבן הפסח מידי שנה?

דווח על תגובה לא ראויה
10.10.2019

7. תאמת גם השקפה שאין מצווה לבנות את ארץ ישרא (חובה להקריב גם כשבית המקדש חרב)

חבל שהרב מצטרף לחבורה של החרדים שהתנגדו להקמת המדינה והמתנגדים לציונות בגלל השקפה התיאולוגית שארץ ישראל לא יכולה להיבנות ועם ישראל לא יכול להגאל באמצעות כופרים וחילונים. כך הוא גם מצטרף אליהם להשקפה שאי אפשר לבנות בית מקדש ולהקריב קורבנות במדינה שנשלטת על ידי חילונים וכופרים. אם הדתיים היו רוצים לבנות את בית המקדש זה היה קורה מזמן הם פשוט היו דורשים את זה מהשלטונות ולא דורשים תקציבים אלה דורשים לבנות את בית המקדש להקריב קורבנות זה הכל אשמתינו.

דווח על תגובה לא ראויה
10.10.2019

8. כשקול דודי דפק אותם גדולי תורה אמרו לך ברח ותשלח משיח והוא כנבואת משה הניח לרעה של אחרית הימים לקרות (משה אהרון עו"ד)

בס"ד.
הקב"ה ניסה בכל דרך לעורר את מי שמכונים אנשי שלומי אמוני ישראל שיעלו בחומה ויקריבו נפשם למען הארץ לקיים "ואת הארץ אזכור". לקיים כפרה של וכיפר אדמתו עמו .
ואלה הסרבו - מאסו שוב בארץ חמדה .
בלית ברירה בחר הקב"ה בציונים החילוניים שיתחילו הם את האתחלתא
הם שליחיו וכל מי שכופר בהם ובאתחלתא כופר בו יתברך ולא יזכה לראות את המשכה של הגאולה
גזירה היא שאחדות כלל ישראל תהא במסגרת החביקה המכונה "מדינת ישראל" ומי שלא מתייחס למדינה כאושיית הגאולה ילך ויסתבך ואף יטמטם ולא יפרש נכונה את תורת ישראל ותורת הגאולה

דווח על תגובה לא ראויה
10.10.2019

9. הטענה כי מעט מגדולי ישראל התנגדו לציונות ועוד נוספים התלבטו היא טענה שאינה ממין העניין (משה אהרון עו"ד)

שהרי לא זה הקובע ולא זה העניין מדובר היה בעת קריטית שבו מידת הדין ההסטורית גדשה מאד ואם היו קמים ומחרפים הנפש להגיע לארץ ישראל ארץ ישראל הייתה מכפרת על כולם בבחינת "וכיפר. אדמתו עמו
וכך הייתה נמנעת הקטסרופה של השואה בבחינת "הרעה של אחרית הימים .
וכך בגלל עמדת הסירוב הזו וההתלבטות של לא מעט נותרו רבבות אלפי ישראל באדמת אירופה הטמאה ונספו בשואה .
ועתה צא וראה אם לא היו מתנגדים והיו עולים רק אלף איש אלף איש היו ניצולים .
זה העניין וזה האישו ולא כל אותה סנגוריה נבובה לגבי סרבני ארץ חמדה בסרבנותם גרמו שגם חטא המרגלים ההסטורי צף ועלה והצטבר לחובה

דווח על תגובה לא ראויה
11.10.2019

10. חדש אסור מן התורה ??? (אש)

Xסוף סוףנתגלה כי מלבד התחזותו לציוני הרי הוא רפורמיסט המבטל בהנף קולמוס את המצווה שנתנה מפי הגבורה " חדש אסור מן התורה" - והרי הוא מעז לחגש לנו , בערב חג, כי מצוות העליה לרגל עברה ובטלה מן העולם. ההגיון יאמר לנו כי עקב בטול מצוות העליה הרי אין גם כל טעם בסוכה ובנטילת הלולב. אסור לעם ישראל לתת לרפורמיסט זה להיות ראש ישיבה, מגיע לו קדום רציני להיות המופתי של הר הבית

דווח על תגובה לא ראויה
11.10.2019

11. אא (איתן)

אם הראי"ץ אמר שרוב הגדולים תמכו בציונות, מי אנחנו שנחלוק עליו. הרי הוא קובע את המציאות. הרב חיים מבריסק תומך נלהב. מהרי"ל דיסקין. ממעריצי הרצל. (ח"ו). הרוגוצ'ובר הקים את הקק"ל. החזון איש העריץ את בן גוריון. הראי"ץ ממש אובייקטיבי. ממש. הרב שתלה תמונה של הרצל בביתו. הרב שהקדים לאומיןת לתורה. הרב שפירא, לא כל מילה של הראי"ץ היא בהכרח נכונה. או שהוא מנה גם את רבני המושבים והשכונות כגדולי ישראל. כמו שהיום כל רב מכינה ורב ישוב הוא מאן דאמר.

דווח על תגובה לא ראויה
11.10.2019

12. מגיב 10, דברי בורות דיברת (מ.ר.)

מצוות עלייה לרגל אינה לעלות להר הבית השומם אלא לבית המקדש עם קרבן ראייה.
לא תמצא בפוסקים מצווה לעלות להר הבית בשממונו, ואפילו מי שאינם אוסרים לא סוברים שמתקיימת בכך מצוות שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך וכו'.

דווח על תגובה לא ראויה
13.10.2019

13. בבקשת מחילה מהרב ... אשמח לתגובה (אבי יאיר)

1. העולים להר בטהרה סומכים על גדולי תורה ולכן לא נכון להתייחס אליהם כאל פורצי גדר וכו'.
2. בתקופת דוד המלך ע"ה נענש העם על אשר לא דרשו את ציון (רד"ק, מדרש ) ולבטח היו שם גדולי תורה. האם הרב אינו חושש מזה?
3. הרב לא התייחס למצוות "לשכנו תדרשו ובאת שמה", מדוע?

דווח על תגובה לא ראויה
13.10.2019

14. לא באמת אתם תרים אחר אמיתה של תורה (משה אהרון עו"ד)

בס"ד.


כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה
בס"ד.

ה"באת שמה" מותנה בתנאי היסוד הבאים:
1. שה' שם וביטא בחירתו במקום.[על ידי הסרת השיקוץ בדרך נס לעיני כל בשר]
2. שה' "שם שמו על המקום כלומר כולי עלמא יקראו למקום "הר בית ה'"
רק אחר כך מוכשרת העת לדרוש את השלב הבא : "לכנו תדרשו".
ורק כשברור כי ה' שוכן בהר הבית רק אז קמה החובה :
"ובאת שמה".
כל המתיימר להקדים את העת כמו "המעפילים להר"
יביא רק לשפך דם מיותר

דווח על תגובה לא ראויה
15.10.2019

15. תודה רבה! (בתיה)

תודה לרב יהושע. הסברה מאירה ובהירה. אשרינו שאנו זןכיםמבגור כזה וגדולי תורה נאמנים. אשרי העם שככה לו.
שנזכה במהרה להראנו בבנינו ושמחנו בתיקונו

דווח על תגובה לא ראויה
22.10.2019

16. מצוות מורא מקדש נמנית כאחת מתרי"ג מצוות לפי הרמב"ם (יוסי)

ועניין המצוה הוא כשנמצאים במקדש לירא ממי ששיכן את שמו שם. וכתלמיד השואל את רבו, כי תורה היא ואין מחניפים לרב גדול ככל שיהיה במלחמתה של תורה, איני יודע איך מקיימים מצוות עשה זו מדאורייתא מבלי לעלות למקום המקדש.

למתנגדים לעליה להר יש כמובן טענות שונות ומשונות. יתכן שעל פיהן יש להסיק שאין לעלות להר, ויתכן, כדעת רבים מגדולי רבותינו, שאין להסיק כך. אבל אי אפשר לטעון שאין מצוה בעליה להר.

דווח על תגובה לא ראויה
26.10.2019

17. הרב דב ליאור (אליעזר)

הגאון הרב דב ליאור מחר רק למי שהולך לפיו באמת והוא הרב המובהק שלו אז בוא לא יש לך!! לא כול מי שבא לו יכול ללכת רק מי שהולך לפיו בהכול יכול רק לדייק!! ורוב רבותינו רב אברום שליט"א וגם הרב מרדכי אליהו וגם הרב עובדיה וכולם! אפשר לראות בחוברות של מקדשי תראו אסרו נקודה!!
זמן טוב שהיה לכולם בשורות טובות שנמשיך ללמוד וללמד תורה בכול מקום כול אחד איפה שהוא נמצא שבוע טוב ובשורות טובות!

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב שרלו צילום: אריה כץ

הרב שרלו לכיפה: "מבחינה הלכתית ניתן להפסיק טיפול מאריך חיים"

קרא עוד