מזג האוויר בחודש האחרון הפכו קיצוניים יותר ויותר וכך גם העומס הכולל על החשמל, שהביא קפיצות של החשמל ברחבי הארץ. עשרות יישובים התלוננו על שבתות שלמות בהם סבלו מהפסקות חשמל, ונאלצו רבים להתמודד עם חום קיצוני ואוכל קר. לשם כך התגייסו במכון צמת להתמודד עם השאלה - האם מותר לחזור ולהרים את המפסק הראשי ולהחזיר את המזגנים לפעולה או שיש להמתין לצאת השבת?
במכון התייחסו לכלל המשתנים החשובים הקשורים לאיסור הפעלת חשמל בשבת, כולל כניסה לפרטים על הרמת מפסק-בטחון בארון חשמל ביתי לעומת הפסקת חשמל יישובית או שכונתית, במקרה של עומס חום קיצוני. לפי המכון ברמה ציבורית תיתכן סכנת נפשות וקובעים שבמקרה כזה הדלקת מיזוג פירושו הצלת חיים "לכן, אף אם נאלץ לחלל שבת באיסור תורה, כך ננהג", נכתב בפסק. לפי המכון ישנו סדר עדיפויות של איך להרים את המפסק: ראשית עדיף להדליק במקרה של גרמא, ואם לא אז על ידי גוי ורק אחר כך על ידי קטן או שינוי. במקרה של הרמת מפסק ראשי פורטים במכון כי "יש לנתק קודם לכן פלטות, מיחמים, נורות להט וכל מכשיר שבהפעלתו יש איסור דאורייתא בגלל גופי החימום המתלהטים שבו, מאחר ופעולה זו אסורה מדין מלאכות מבעיר ומבשל".
אך לא רק במקרה של עומס חום קיצוני, שעלול להביא לסכנה של ממש, פורטים במכון. אלא גם ניתן להרים מפסק חשמלי בשבת, אך במקרה זה הדרך להתיר הפעלת מיזוג מצטמצם. במידה ומדובר רק באי נוחות הדלקת מזגן תהיה מותרת על ידי בקשה מגוי להרים את מפסק הבטיחות, אך בניגוד לחום שיש בו סכנה אין היתר לבקש מקטן או להדליק בשינוי. במקרה של גרמא נכתב בפסק כי "במקרה של עומס חום הגורם לצער רב, מותר יהיה להקדים את פעולת המזגן באמצעות שעון השבת המחובר מבעוד יום".
בפסק גם מתייחסים למציאות של מנייני החצרות ובתי הכנסת המצומצמים, בהם החום גם אם אינו קיצוני פוגע במספר רב יותר של אנשים. על הפסק נכתב: "מאחר וייגרם צער וסבל למתפללים או שחלקם אף יימנע מלהגיע לבית הכנסת, מותר גם כן לנהוג על פי שני הפתרונות של גוי וגרמא, ואף אמירה לנכרי להרים את מפסק-הבטיחות הראשי משום שהתירו שבות דאמירה אף באיסור תורה במקום מצוה דרבים".