מותר להיות משוגעים: פיצוח הנוסחה לתפילות עמוקות ואמיתיות

"תהפכו לשופר": תתעלמו מהחברים, מהשעון, מקצב התפילה ותשקיעו. זה הטבע שלכם. הרב רן שריד פיצח את הסוד הגדול להענקת משמעות אינסופית לראש השנה ולתפילות. מוזמנים ליישם.

הרב רן שריד
כח באלול התשעז
,
19 בספטמבר, 2017 14:25
ילד תוקע בשופר

ילד תוקע בשופרצילום: Yonatan Sindel/Flash90

יהודים יקרים, ראש השנה הוא הזדמנות ומתנה אדירה לעשות שינוי והעצמה אישית. פיצחתי את הנוסחה. רוצים לדעת מהי?

אז, לפני שאגלה מה למדתי על בשרי אומר, שזה לא משנה אם אתם מאמינים או לא מאמינים - ממש כדאי לכם לממש את הנוסחה הזאת כי היא תעיף אתכם קדימה.

הנוסחה היא: "להפוך לשופר זועק ליום אחד". אתם יודעים, הרבה אנשים נוסעים להודו כדי לחפש את עצמם. הם מאמינים שהרוגע של הודו יעשה להם את זה. הנשימות, השלווה ואז ההתחברות פנימה לתוכני חייך. ראש השנה הוא לא רק ההודו היהודי אלא יש בו תרפיה שאין בשום דת.

התרפיה נובעת מן ההבנה שכל אדם יש בתוכו כל הזמן נשמה שצמאה לשלמות אינסופית, כי היא נבראה כטיפה המשוכה מן האינסוף. "חלק אלו-ה ממעל". ממש ככה. והדבר הזה כל השנה נפגש עם המון הגבלות וצמצומים והתמכרויות והתחייבויות לכאן ועכשיו, והנשמה צוברת צעקות אדירות.

בראש השנה זה הזמן להתנתק מכל הכאן והעכשיו. זה הזמן לקחת מחזור תפילה עם המילים הכי מתארות שלמות אוטופית ומלכות אינסופית של הבורא. הזמן להחזיר לנשמה את האמון בנו שאנחנו איתה ואנחנו לא זונחים את רצונה לשלמות. זה הזמן לשבת איתה ועם כל מילה אוטופית שבתפילה - פשוט לזעוק את המילה, ככה, מבפנים, ואם עולה דימעה בגרון - אז לא להתבייש ולהוציא אותה. ואם פורץ לו צחוק מטורף ולא מוסבר - אז לגלגל אותו החוצה. ואם רוצים לשתוק במחאה על העולם - אז לשתוק את זה. לא משנה צורת ההבעה - העיקר להגיע למצב של הזדהות מוחלטת עם הזעקה הלא-נודעת של הנשמה למשמעות של "אין עוד מלבדו". כל אחד לפי רמתו.

הרעיון הוא שכל אחד מאיתנו נהפך בהתנהגותו ותנועת נפשו לשופר ממש. "יום תרועה". שאתה נהפך לתרועה. לא רק למלל עם ההגיון. להתפלל מן המחזור כדי לגמור. אלא להתפלל לאט, להיות עם הלב עם כל משמעות של כל מילה ולהיות מכוון להביע את הזעקה הטבעית של הנשמה לשלמות. הזעקה שנחנקה בגללנו במשך כל ימות השנה, בשל חטאינו, לחצינו והחטאותינו.

אז מה צריך לעשות תכל'ס?

בראש השנה הזה, מפנים זמן לתפילה. דואגים שזה יהיה הרבה זמן.

לחילונים שבחבריי אמליץ בחום להכנס לבית הכנסת הקרוב ולהשתמש במחזור, בסידור התפילה לראש השנה, שכל מילותיו מכוונות לזעקת הנשמה לשלמות ולמלכות הבורא האינסופית על הטבע והאנוש. אפשר גם להתבודד בטבע.

הדגש הוא למשש בפה כל מילה בתפילה. מראש לזרוק את השעון. לא להיות צמוד לקצב החזן או הקהל. תשתחררו מזה. רחמנא את הלב הוא מבקש. את הזעקה. הרעיון להגיע לאט לאט מתוך התעוררות הלב מן המילים להגיע למצב רגשי של זעקה התואמת למה שהנשמה כל הזמן מרגישה ביחס לעולם. אותה הזעקה, כמו בסיפור החסידי על הילד שחילל בחליל ביום הכיפורים, מתוך זעקה כנה, ובזה ביטל את גזירות הצרות שהיו צפויות מן השמים באותה השנה.

מנסיון שלי, הכינו הרבה טישיו, כי הדמעות וההתרגשות הצפויות לכם, אם תסכימו להתפלל לאט ולהיות עם כל מילה - היא אדירה. המצב הזה שהנשמה זועקת ומתעוררת ואתה לא חוסם, ואתה איתה וכמוה - זה הרבה הרבה יותר מחדש את הנפש ומשחרר אותה מכל הטריפים של הודו וטכניקות אחרות.

מדוע? כי אם אתה יהודי השחרור שלך הוא היכולת להביע ככל האפשר שני דברים: 1. שלמות אינסופית. 2. משמעות אינסופית. ככה זה אצלנו כבר אלפי שנים. זה חלק מן התרבות שלנו, הטבע שלנו. אנו זקוקים להבעת הציור האינסופי של שלמות ומשמעות שתמיד טמונה בקרבנו מאז חוצבנו כקולקטיב במתן תורה. לכן אנו חייבים יום אחד שכול כולו מותר להתייחד עם הזעקה השופרית לשיפור ולמשמעות האדירה ביותר.

אנא, בראש השנה הזה אני קורא לכם, בהשראת דוד בן יוסף שנפטר השבוע, למרד. אנא תמרדו בהגדרות, חילוני או דתי, ובואו ליום אחד של התנקות על ידי הזעקה המקורית של הנשמה. גם לדתיים בינינו דרוש מרד אדיר. מרד לא להיות צמודים לטקסט ולקצב החזן והציבור. למצוא את עצמכם שעות מתמסרים לתפילת הלחש. להעניק זמן, כוונה ועוצמה לכל מילה ולהיות מכוונים להתחבר לזעקה. וכשהיא סוף סוף באה תמרדו בבושה מול החברים שסביבכם ותרשו לעצמכם לבכות בציבור, לרקוע ולרקוד בציבור, להתפלל בזעקה או מה שנדרש לכם. מותר היום להיות מוזרים, ומשוגעים, כביכול.

השנה תתקעו בקול גדול את זעקת הנשמה לשלמות - וזה יבעיר לכם אנרגיה של תיקון ושלמות לכל מה שתעשו השנה. כי אם זה יקרה - גם ריבון העולמים לא יישאר אדיש למול השינוי הזה ברמת הזהות שעשיתם. השינוי של הגוף שהצליח להזדהות עם זעקת הנשמה לחיים של משמעות ואצילות.

אני אשתדל כך להתפלל ומי איתי?

20.09.2017

1. בלי גם הכוונה הזו פיספסתם את ראש השנה (משה אהרון)

ביום ראש השנה ,ביום הרת עולם אנו ממליכים את הבורא .
מי שהרה וילד את העולם ואי אפשר שלא להמליך הבורא על כל יציר נברא. על כלל היקום
ועל כל כלל האדם.
ודווקא בהרמוניה של חדווה ,רעות ושמחה לפניו
ביום בו העולם "נולד".
גם להורות ולהראות שהכל היה כדאי לפניו לכן דווקא לפני תקיעת השופר - שיא ההמלכה.
אנו מקדימים בקריאת שבע פעמים [גם להפיל את חומת הניכור] וגם מקביל לשבעת ימי הבריאה כביטוי לעשיית אמת ונצח.
ולהתחברות עם הבריאה את המזמור :
הפונה לכלל העמים להתאחד עם עם ישראל כנתינים השווים למלך וכך פותח המזמור :
"למנצח" : למי שהוא הנצח שבהוויה - לבורא יתברך. " לבני קורח ." [ ביטוי נוסף לגויים - מקביל לבנות ירושלים שהשיר השירים] "מזמור". אם כן,מזמור לאותם שקרחים ממצוותיך ותורתך ובכל זאת מזמור של אחדות גם אתם .
והכל לכבודו של המלך. לכן אחיי ורעי בקריאת המזמור בראש השנה כוונו להמלכה אמיתית ,עניינית ושלמה של המלך .
ועל כל היקום והבריאה.
, במיוחד בקיבוץ כל בניו - בני האדם לפניו .
שזו שמחתו השלמה לא רק כמלך אלא גם כ"אב".
שהוא גם אב הגויים וגם הם בניו.
שרק כך אפשר לחגוג יום הולדת לעולם.
למלך שהוא כאמור גם אב.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ח"כ היבא יזבק צילום: נעם רבקין פנטון, פלאש 90

עתירה לוועדת הבחירות: לפסול ח"כית מהרשימה המשותפת בשל תמיכה בטרור

קרא עוד