שואה סופה צרה וצוקה

אורי בירן על יומה הגדול של החכמה, ועל האנשים הקטנים, הקטנטנים...

אורי יעקב בירן
כח בסיון התשסז
,
14 ביוני, 2007 0:00

"בבא כשואה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה: אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני"(משלי א, כ"ז-כ"ח)

בשני הפסוקים הבאים, כ"ז-כ"ח, מתוארת "עליית מדרגה" חריפה ביותר בדרגת האסונות. הפחד הוא כבר כשואה, יום אידכם כסופה ובאו גם צרה וצוקה. במצב הזה, אפילו אם יקראו לחכמה ("...ועוד אמרה החכמה לאלו האנשים..." - רלב"ג) היא לא תהיה להם לעזר.

בקטע הבא ננסה לעמוד על משמעות התוספת של השואה והסופה לפחדכם ואידכם, וכן הבאת ה"צרה וצוקה", ונשתדל להבין מה הקשר בין שני חלקי הפסוק, ומה משמעותם, כהכנה להבנת פסוק כ"ח.


מפחד משואה

המושג "שואה", בימינו, טעון במשמעות שנוספה לו בעקבות הפוגרום חסר התקדים שנעשה במיליוני יהודים בעת מלחמת העולם ה2. אמנם, עלינו לבחון את פירוש המילה "שואה" במקורה.

"תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה" (תהלים ל"ה, ח)


במזמור ל"ה, מבקש דוד עזרה מהקב"ה מפני "מבקשי נפשו" ו"חושבי רעתו". דוד מבקש מה שעל אותו נבל תבוא שואה. נראה מפסוק זה ששואה היא אסון או רעה כלשהי. דוד מבקש שלא רק שתבוא עליו שואה, אלא שגם ילכד בצורה שואתית, אסונית.


מה מקור המילה "שואה"? האבן עזרא מסביר: "תבואהו לכל אחד רעה שישתאה כל שומעה". ע"פ פירוש זה, מובן הקשר בין פחד לבין שואה. גם פחד וגם שואה הם התייחסות של אדם לדבר שקורה/יקרה. אדם חושש כל חייו מפני דבר נורא שעתיד להתרחש, חי בפחד מתמיד מפני התרחשותו, וכשהדבר הזה קורה הוא מתמלא השתאות מפני הדבר האיום שקרה.


סופת אדים

כפי שכבר הסברנו בעבר, אידכם הוא מלשון ענן. כמו הענן (לא ענן גשם אלא ענן נוצה וכדו) שהוא רוח ותדמית, שאינו מחובר לשום דבר ושמספיקה רוח קלה ע"מ להסיע אותו, כך יום חגם של ע"ז - ריקני וחסר תוחלת, אין לו שום חיבור לאמת והקב"ה כבר ידאג לפזר אותו מהעולם. הסברנו, שהעת שבה אכן יוכח שיום אידם הוא יום חסר משמעות ואמת, בו ביום המציאות תזדכך והעבודה זרה תיעקר מן העולם, בו ביום יהיה ה אחד ושמו אחד, יהיה ברור ששאר הדברים אינם שווים אלא כענן פורח.


וזה בדיוק המשמעות של סופה, שמפזרת במהירות וביעילות מסך שלם של עננים, שיכולה לעקור עשרות עצים בסערה אחת. אידכם יגיע כסופה, אומר שלמה המלך, ברגע אחד יתגלה שכל המעשים היו הבל ורעות רוח, שאי ההקשבה לחכמה הייתה טעות חסרת הגיון.


צורה וצקה

צרה וצוקה, בפשטות, משמעותם בעיות, אסונות וכדו. בלשון חז"ל (וכן בהטייה בתורה - ויקרא י"ח, י"ח "אשה אל אחותה לא תקח לצרור...") יש למילה צרה משמעות נוספת, כשהכוונה היא לאישה השניה של אותו הבעל. נראה לי שהמילה צרה מרמזת על המילה "צר"(ההיפך מרחב), מרחב מצומצם. כך בצרות המתרגשות ובאות לעולם, שהם מצמצמות את מרחב הפעולה והחיים של האדם ומכריחות אותו לעשות דברים מסויימים, וכך גם באישה נוספת, שתופסת תשומת לב, משאבים ומקום מהאישה השניה בחיי הבעל.


המילה צוקה, כך נראה, היא קיצור של "מצוקה". ניתן למשוך את המילה מצוקה ל2 כיוונים שונים: 1. צוק, מקום גבוה ומסוכן. 2. מציק, דבר שמעיק. בעוד שהפירוש הראשון מוסב על נתונים, על מצב קיים שיש לאדם, הפירוש השני מתאר יחס, מגע, של דבר מבחוץ אל/על האדם. לעניות דעתי נראה, שהורדת האות מ מהמילה מצוקה מעידה שהפירוש הראשון, לפחות במקרה דנן, הוא הקולע יותר.

על פי הסברינו כעת, ישנו קשר פשוט בין צרה וצוקה: שתיהן מדברות על מצבים נתונים, בשתיהן יש לאדם הרגשה שהמציאות נגדו ולאיש הנמצא בצרה ובצוקה אין אפילו אדם אחר להאשים אותו, משום ש"העולם" הפנה לו עורף. זה המשמעות של בבוא "עליכם", לפתע נוחת אסון ללא כל הצדקה. למצער, מובן למה אותו האדם לא יכול להאשים אף אחד אחר בפגעים שבאים עליו, משום שהם, בסופו של דבר, נעשו באשמתו. הוא זה שלא הקשיב לאזהרות החכמה ולעצותיה.


בפסוק זה מתאר שלמה המלך ביתר חריפות את המצב הקשה שנקלעו אליו האנשים שאינם מקשיבים לחכמה ואף מתריסים נגדה. כפי שראינו, האדם חי בפחד עצום, התנפצות עולמו המזוייף היא קשה וכואבת, וכל זה מגיע ללא סיבה נראית לעין, ללא יכולת להאשים מישהו - חוץ מאת עצמנו.

בואו לבחור את אנשי השנה שלכם
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

גבי אשכנזי צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

גבי אשכנזי על החרדים: "אני לא נגד עולמה של תורה. העילויים ימשיכו ללמוד על חשבון המדינה"

קרא עוד