ש: האם יש לחשב את צאת הכוכבים לפי שיטת רבנו תם, במיוחד במוצאי שבת?
ת: זו חומרא. המנהג הנפוץ בארץ ישראל הוא שיטת הגאונים, שהיא שיטת הגר"א, בעל התניא ועוד אחרונים, שצאת הכוכבים הוא זמן הילוך 4\3 מיל אחרי השקיעה, שלרוב השיטות זה 18 דקות, אבל יש מחשבים 13.5 דקות.
שיטת רבנו תם היא שצאת הכוכבים הוא זמן הילוך ארבע מיל אחרי השקיעה, כלומר 72 דקות, וכך נוהגים בחוץ לארץ וכן כמה שיטות של חסידים בארץ.
ויש גם שיטת שלישית של החזון איש, שלא קבע זמן מדוייק אלא היה מבקש לצאת החוצה לראות אם הוחשך, וזמן זה נע בין 40 דקות בחורף ל-50 דקות בקיץ.
ובוודאי שאין לנהוג כרבנו תם להכניס את השבת יותר מאוחר, או לגבי ברית מילה בחישוב אם התינוק נולד בשבת או בחול.
שלושה מעשים בעניין:
ונשאל הגרי"ש אלישיב: אבא שנוהג בכל דבריו כדעת ר"ת הן לחומרא הן לקולא, ונולד לו בן ביום ראשון לאחר השקיעה, כאשר לפי ר"ת זהו עדיין יום, מתי למול את הבן, האם ביום ראשון, כיון שלפי האבא הנוהג כר"ת זהו יום השמיני, או ביום שני כיון שסוף כל סוף הבן נולד לאחר השקיעה, ולרוב העולם, זהו יום השמיני? והשיב: שאין מתחשבים כלל בדעת האב כיון שהדבר נוגע לבן ולכן יש למול ביום שני.
והסביר חתנו הגר"י זילברשטיין: נראה שכוונת מו"ח זצוק"ל, שאף כשהאב נוהג בכל דבריו כפי שיטת ר"ת, מכל מקום בנו, שעדיין לא קיבל מנהג אביו, הרי הוא נמשך כפי שנהגו רוב העולם כשיטת הגאונים, ולכן יש לנהוג עמו כפי שיטת הגאונים. ואולי יש לומר שכוונת מו"ח זצוק"ל היתה באותו מקום שכולם נוהגים כשיטת הגאונים, וגם המוהל נוהג כשיטת הגאונים, ולא כשיטת ר"ת (קב ונקי ב שיז).
נשאל הג"ר משה שטרנבוך, ראב"ד של העדה החרדית, מבן תורה ספרדי המתגורר באמריקה בעיר ליקווד, שנולד לו בן בע"ש בזמן שלדעת הגאונים זהו כבר לילה ולדעת ר"ת עדיין הוא יום, וסיפר לו שהג"ר אהרן קוטלר תיקן בעירו ליקווד שלא למול בשבת מי שנולד בזמן שלדעת ר"ת זהו עדיין ע"ש, רק ידחו המילה ליום ראשון.
ושאל את הגר"מ שטרנבוך האם כיון שמסורת אבותיו לנהוג כדעת הגאונים, צריך לנסוע בשבת לעיר אחרת כדי שיוכל למולו בשבת, והשיב לו דאכן רשאי ליסוע לעיר אחרת כדי שיוכל למול בשבת, אבל אינו מחויב בכך, דרשאי לנהוג כמנהג מקומו, שנתקן ע"פ רב מובהק, שנהגו שבכה"ג אין מלין בשבת ואי"צ לחשוב (שו"ת תשובות והנהגות ו צב).
פעם אחת הגיע האדמו"ר מסאטמר לביקור בארץ. הוא היה נוהג כר"ת גם בקבלת שבת, כמו בחו"ל. כשהיו חוזרים מהתפילה בליל שבת, אחרי צאת הכוכבים - היה הרבי מסאטמר נוסע למקווה ברכבו. חכם צדקה חוצין והגר"מ אליהו הלכו אליו להוכיח.
חכם צדקה אמר שהוא מדבר בהגייה הספרדית, הוא ידבר והגר"מ אליהו יתרגם להגייה אשכנזית. אמר חכם צדקה להגר"מ אליהו: "תאמר לו: חילול שבת! סקילה"! חשב הג"ר אליהו: "מה? אני אעז להגיד לו כך, מה אעשה"? פנה הג"ר אליהו לרבי ואמר: "כבודו יודע, שישנן אנשים החושבים שהיום מתחיל מאמצע הלילה והלאה, כמו אצל הנוצרים. ואז מי שיטעה ויסע - יהא חייב מיתה בסקילה...". תמה הרבי: "האמנם? עמי ארצות כל כך גדולים יש לכם פה? טוב, אני לא אסע בלילה, אסע רק בין השמשות" (דורש טוב לעמו עמ' 66).
רשם: הרב מרדכי ציון