פרשת תצווה: על בגדים ופנימיות

הסמיכות בין עיסוק הפרשה בשמן המאור לבין עיסוקה בבגדי הכהונה, מאיר את עיננו לקשר בין הבגד לנפש - בין הפנים והחוץ, ובין פרשת תצווה לפורים

תחיה הורביץ
יא באדר התשעז
,
09 במרץ, 2017 17:56
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

שני הפסוקים הראשונים הפותחים את פרשת תצוה, עוסקים בהכנת שמן המאור למנורת המקדש. היינו מצפים, שהפסוקים הבאים יעסקו בייעודו של השמן - המנורה עצמה, אבל את זה משאיר הכתוב לפרשת "בהעלותך", ובינתיים פונה לעסוק בבגדי כהונה. וכבר עמדו הפרשנים ושאלו על סמיכות הפרשיות הזו. ה"שפת אמת" כותב על כך, שבגדי כהונה הם בבחינת תיקון הגוף ואילו המנורה והשמן הם בבחינת הנשמה. גם הרש"ר הירש מדבר על בגדי כהונה כמתקנים את הגוף ומפרט כיצד כל בגד מתקן תכונת גוף אחרת, מזכך, מטהר ומעלה אותה למדרגה המתאימה למשרתים בקודש. ומוסיף הרש"ר הירש ש"משמעות בגדי הכהונה איננה כלפי חוץ, למראית עיני אחרים, אלא כלפי פנים לתודעת הכהן עצמו, עם לובשו את מדו יעטה טהרת קודש... ".

כלומר, ה"שפת אמת" והרש"ר הירש, ואיתם פרשנים נוספים, טוענים שלבגד יש מקום חשוב מאוד בסדר העבודה במקדש. אלו אינם רק מדי עבודה, כמו שהיינו אומרים אולי (להבדיל) על נהגי אגד, עובדי גן החיות וכד' - שם משמעות הבגדים היא ליצור אחידות, לאפשר לציבור לזהות אותם כבעלי תפקיד כלשהוא ואולי גם ליצור גאוות יחידה. זוהי אינה המשמעות של בגדי הכהנים בכלל ושל בגדי כהן גדול בפרט. בגדי הכהנים צריכים להיות קשורים לפנימיותם ולהשפיע עליה, ובכך מתרחשת השפעה דו כיוונית מהחוץ אל הפנים ולהיפך. הסמיכות בין שמן המאור לבגדי כהונה מלמדת אותנו על הקשר בין הגשמי לרוחני. הכהנים כשליחי העם וכמורי ההוראה בוודאי מסמנים גם עבורנו את המגמה הזו - לקשור בין הלבוש החיצוני למידות הפנימיות (ולעוסקים בחינוך ייתכן שעולה כאן קריאה לעסוק בקשר הזה שבין הפנים והחוץ - בין הבגד לנפש ולא רק במידותיו של הבגד...).

כל מי מאתנו שייגש במוצאי שבת לקריאת מגילת אסתר, לא יוכל שלא לשים לב לקשר שבין המגילה לפסוקים שנקרא בפרשת השבוע בשבת בבוקר. אם בבוקר נקרא תיאור מפורט על הבדים והחומרים מהם עשויים בגדי הכהן הגדול ובניו הכהנים, הרי שאותם החומרים ממש מופיעים שוב, במגילת אסתר. "וְהֵם יִקְחוּ אֶת-הַזָּהָב, וְאֶת-הַתְּכֵלֶת וְאֶת-הָאַרְגָּמָן, וְאֶת-תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת-הַשֵּׁשׁ" (שמות כח', ה'), ואילו במגילה: "חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵישֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת" (אסתר, א', ו'). מקבילה נוספת- "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת... לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת", ואילו במגילה: "בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶתגְּדוּלָּתוֹ". ואומר המדרש, שאחשוורוש קיבל את פני הבאים למשתה בבגדי הכהן הגדול (מגילה דף יב', ע"א. ניתן להרחיב בעניין במאמרו של הרב יונתן גרוסמן "זמנה של המגילה").

ההקבלות הללו דורשות תשומת לב מצדנו, שכן ברור שהכתוב לא מנסה לגרום לנו להשוות בין מקדש אחשוורוש לבית המקדש, אלא להבדיל ביניהם. ניתן לשער שאף אחד מבאי המשתה לא חשב שהוא מגיע לבית המקדש, למרות צבעי הבדים, הזהב, השש, וה"כלים מכלים שונים". ברור גם שאף אחד לא חשב שאחשוורוש הוא הכהן הגדול, אף על פי שלבש בגדים כאלו. מדוע? כי כשאדם לובש בגד שאינו הולם את פנימיותו, זהו לא בגד - זו תחפושת. בבית המקדש היה השמן של המנורה מאיר את אורה הפנימי של הנשמה ומתוך כך היו הבגדים מאירים את תכונות הגוף ומרוממים אותן. בבית אחשוורוש נשפך היין ויצא הסוד, כי כשהשתייה אינה במידה והאדם אינו עוסק בתיקון מידותיו, הדברים ניכרים ויוצאים לאור ולא תעזור גם "תחפושת" של כהן גדול.

המגילה אינה מניחה לנו וממשיכה לעסוק בענייני תחפושות. מרדכי לובש שק ואפר על מנת לבטא את צערו הפנימי וכך הוא מגיע לאסתר. אסתר מתחלחלת ושולחת אליו בגדים להלבישו, כאילו הבגדים ישנו במשהו את המתרחש בנפשו..., ומרדכי מסרב לקבלם. לאחר מכן, לובשת אסתר מלכות, כשהיא רוצה להזכיר למלך את מקומה כמלכה. מרדכי ואסתר מתלבשים באופן שהולם את מהותם - להיות שליחים של עם ישראל, ולכן הלבוש משתנה בהתאם למצב. בהמשך, נדרש המן להלביש את מרדכי בבגדי המלכות, שבהם חשק לעצמו, והבגדים יוצרים מציאות, שכן הם קשורים לתוכן הפנימי. מיד אחר כך מרדכי פונה לשבת בשער המלך, לעומת המן, ש"נדחף אל ביתו".

הקשר בין הפנים לחוץ מתבטא גם בהיעדרו של שם ה' מהמגילה. דווקא היעדרותו החיצונית מלמדת אותנו על הימצאותו הפנימית ועל התהליכים שהוא יוצר בעולם באופן שאינו נגלה. גם פרשת תצוה, ששמו של משה נעדר ממנה, מתחילה מהימצאותו "ואתה תצווה". כמובן שאנחנו איננו בדרגתו של משה (ובוודאי שלא של ריבונו של עולם), אך אולי ניתן ללמוד משתי ההיעדרויות הללו, שהנוכחות שלנו איננה נמדדת רק בנראות. הדברים יכולים להיעשות גם מאחורי הקלעים, גם בתהליכים פנימיים, בשקט ובצניעות.

בפורים ובכל השנה ננסה לבחור לבושים שיהלמו את מהותנו הפנימית וישפיעו עליה לטובה.

הכותבת היא מחנכת כיתה י"א באולפנת אור תורה נווה חנה מבית רשת מוסדות אור תורה סטון

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בית המשפט העליון צילום: יוסי זמיר/פלאש 90

הרב אבינר: הרשות השופטת הם גנבי המדינה

קרא עוד