סגור

פרשת ''תזריע'' וחודש אייר

לנו נדמה , שהאדם עולה במעלה על כל שאר הברואים . האדם יש לו יכולת חשיבה ודיבור , הוא ממציא המצאות שבאמצעותן הוא שולט על כל הבריאה … אך נראה שהשקפה זו היא אחיזת עיניים שאין לה על מה להסתמך .לאמיתו של דבר אין לך בריאה חלושה וחסרת אונים כאדם .

ר' מרדכי ארצי
טו בשבט התשסג
,
18 בינואר, 2003 0:00


א. מותר האדם מן הבהמה
אביא בפניכם דברים בשם "הכתב סופר " מהספר "מזקנים אתבונן " שחיברו הרב משה פרייס שליט"א .
הפרשה מתחילה בפסוק : " וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר." ( ויקרא י"ב ב' ) . רש"י מסביר לנו : " אמר רבי שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית , כך תורתו התפרשה אחר תורת בהמה , חיה ועוף " .
נשאלת השאלה מדוע אם כן באמת ספרה תורה על יצירתו של האדם אחרון מכל הברואים ?
אומרים חז"ל ( סנהדרין ל"ח .) שאם תזוח ( יתגאה ) דעתו אומרים לו , יתוש קדמך ! ובמדרש הוסיפו : " שאם זכה אומרים לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית " ( שהנשמות נבראו ביום הראשון ) , ואם לאו יתוש קדמך".
מה לימדונו חז"ל כאן ? מה באה קדימתו של היתוש ללמדנו ?
לנו נדמה , שהאדם עולה במעלה על כל שאר הברואים . האדם יש לו יכולת חשיבה ודיבור , הוא ממציא המצאות שבאמצעותן הוא שולט על כל הבריאה אך נראה שהשקפה זו היא אחיזת עיניים שאין לה על מה להסתמך .לאמיתו של דבר אין לך בריאה חלושה וחסרת אונים כאדם .

ועתה נסביר דברינו : כל הברואים מוצאים את מזונם בטבע מוכן לפניהם , אין להם דאגות פרנסה ודיור. הקב"ה צייד אותם בכל האמצעים הדרושים להם כדי לחיות בנשק טבעי להגנה . הקב"ה דואג למזונם ככתוב : " נותן לחם לכל בשר " .
ואילו האדם על אף תחכומו הגדול והמצאות הנפלאות חי חיים מלאי דאגה וחרדה , הוא עמל על פרנסתו ולא תמיד מוצא את סיפוקו .

האדם נדמה לו שעם כל ההמצאות והשכלולים שלו , הוא עולה על החיות הערומות החסרות כל . הוא שוכח , שהחיות פשוט אינן זקוקות לכל זה יש להן את כל מחסורן ללא מאמץ וללא המצאות . האמת היא , אם כן "שיתוש קדמך" לא רק בזמן , אלא גם בחשיבות ובאיכות החיים .

כיצד בכל זאת ניתן להבין את עליונות האדם , על מה נאמר "זכה אתה קדמת" ?
הבדל אחד ישנו והוא ההופך את הקערה על פיה לבעלי חיים אין מטרה בחיים ( עליהם לשרת את האדם) , הם חיים חיים נוחים אבל לשם מה ? ואילו האדם , יש לו מטרה , הוא חי כדי לזכות בחיי עולם הבא , כדי לעבוד את ה' ולכן עדיפים חייו על חייהם של שאר הבריות אף על פי שהם חיי עמל ודאגה .

ב. או חברותא או מיתותא
אביא דברים בשם הרב חיים שמואלביץ זצ"ל גם מספרו של הרב משה פרייס שליט"א "מזקנים אתבונן" : אנו קוראים בפרשתנו : " כל ימי אשר הנגע בו יטמא , טמא הוא בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו " ( ויקרא י"ג , מ"ו ) .
ידועים הם דברי חז"ל ( נדרים ס"ד : ) " אל נא תהי כמת " ( במדבר י"ב , י"ב ) אהרון הכהן אומר למשה רבינו להתפלל על אחותם מרים המצורעת . מכאן שמצורע חשוב כמת .
ועוד שלושה אנשים נמנו שם " שחשובים כמת " : עני , סגי נהור ( עוור ) ומי שאין לו בנים .
מהו המכנה המשותף שבינהם ?
לכאורה , היה אפשר להבין כוונת חז"ל שעצם החולי והייסורים הכרוכים בו הופכים את האדם הסובל מעוני " למת מחיים" . אבל הרי לא אמרו " שחולה חשוב כמת " וגם מצאנו שחז"ל התייחסו ליצורים בצורה אחרת . " מה יתאונן אדם חי " אמר ירמיהו הנביא ( באיכה ג' , ט' ) דיו שהוא חי ( בקידושין פ: ) .
למה יתרעם אדם על הקורות הבאות עליו אחר כל החסד שאני עושה עימו ? שנתתי לו חיים ולא הבאתי עליו מיתה ( רש"י שם ) , כלומר , אין להשוות ייסורים למיתה , ואפילו המתייסר כייסורי איוב עדיין לא נחשב כמת .

מוכרחים אנו לומר אם כן שבדידותו של המצורע היא הגורמת לו להיות " חשוב כמת " לא זו בלבד שמשלחים אותו מחוץ למחנה ( שלוש מחנות ) אלא " בדד ישב " שלא יהיו שאר טמאים יושבים איתו ( רש"י ) . התורה כופה עליו בדידות מוחלטת .
וזהו באמת המכנה המשותף של ארבעת הסוגים שהחשיבו אותם חז"ל כמת : עני , מצורע , סומא ומי שאין לו בנים .
מדוע נחשב העני כמת ?
משום שאין לו במה להתפרנס ! וכי הוא סובל יותר מאדם חולה ? אלא הוא שאמרנו , הוא בודד ! אך נשאלת השאלה וכי כלל הוא זה ? האם כל עני הוא גם בודד ? האם מי שלא זכה בבנים חי בבדידות ?
ברם , לא כוונו כאן חז"ל אלא לתת לנו משל לעניים וחשוכי בנים לא זו בלבד שהם חסרים אמצעי קיום הם מוגבלים גם מבחינת הנתינה וכאן מקור הבעייה .חז"ל הבינו , שרק אדם המסוגל לתת לסביבתו יכול להיות קשור עמה בקשר של קיימא . מי שאין בידו להיטיב עם הבריות הרי הוא "יושב בדד" .
האדם שאינו נותן לזולת הוא כמת . עני הנותן לזולת הרי הוא עשיר . מי שמיטב עם הבריות כלם חשובים כבניו .
ובדומה לזה העוור , הקשר שלו עם הבריות אינו קשר אמיתי . הוא חי בתוך חברה שאינו מסוגל להרגיש אותה . הוא קשור עם הסובבים אותו בקשר שכלי , אך לא בקשר רגשי .

זאת לימדונו חז"ל בעומק דבריהם : גם ייסורי איוב אין בכוחם לשלול מן האדם את היקר לו ביותר , את חיותו . אבל האדם הבודד המנותק מסביבתו הוא זה שנחשב כמת .

עלינו להרגיש את הזולת , לשאת עימו בעול , להיטיב עימו ורק אז נוכל בצדק לשאת את התואר חי .


ג. חודש אייר - חודש החגים בזמננו

הקב"ה זיכה אותנו בחודש אייר בשני חגים : האחד בתחילת החודש " יום העצמאות " ה' באייר , השני בסוף החודש יום ירושליים כ"ח באייר ( ובאמצע החודש ל"ג בעומר י"ח באייר ) .
כשם שבחג הפסח נגאלנו גאולה פיסית ובחג השבועות נגאלנו גאולה רוחנית כך גם ביום העצמאות נגאלנו גאולה פיסית וביום ירושלים נגאלנו גאולה רוחנית .
ר"ת אייר : אי ארץ ישראל , יר ירושלים .
מצאנו רמז בפסוקים הנזכרים כדלקמן : "לא בחיל ולא בכח כי ברוחי אמר ה' " (זכריה ,ב' )
( ה ה' באייר יום העצמאות , חי י"ח באייר ל"ג בעומר , כ"ח כ"ח באייר יום ירושלים ) .
" אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני " ( תהלים קל"ז, ה' ) . ( משני צדי המילה ירושלים , מופיעים האותיות כח ) .
ועוד , אם נספור שבעים יום ( גימטריא סוד ) מכ"ח באייר יום ירושלים , נגיע לתשעה באב . הקב"ה הקדים את תאריך הגאולה לתאריך החורבן .

יהי רצון שנזכה כלנו יחד לקבל פני משיח צדקינו ואז הגאולה תהיה שלמה " ושיבנה בית המקדש במהרה בימנו ותן חלקנו בתורתך ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות "
אמן כן יהי רצון . אמן ואמן .

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אילוסטרציה צילום: Hadas Parush/Flash90

בג"ץ קבע כי יש להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים

קרא עוד