סגור

ללא שמות

מפתיע לגלות שדווקא ספר שמות נפתח בסיפורים על דמויות אלמוניות ללא שמות. האם כאן נמצא סוד השעבוד?

עידו פכטר
טז בטבת התשעב
,
11 בינואר, 2012 10:57

שמו של הספר בכלל ושל פרשתנו בפרט מעניק את הרושם כי בפרקים הבאים נקרא על דמויות שונות בעלות שמות שונים. אך למרבה הפלא רק חצי מרושם זה מתממש. אכן, נקרא בהמשך על דמויות רבות ססגוניות וצבעוניות אך לרבות מהן, כמעט כולן, לא יהיה שם. הן יכונו בשמות יחס, בתואר של תפקיד, אך שמן לא ייזכר. אצל חלקם כנראה שאף לעולם לא נדע מי הן היו.

שחקני הרקע
קריאה מהירה בתחילת הפרשה תבהיר את כוונתנו:

"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף... ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה. ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה. ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים...

וכן בהמשך:

וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. ותהר האשה ותלד בן... ותצפנהו שלשה ירחים. ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר. ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו. ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה. ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה. ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד. ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד. ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו. ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו.

ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו... ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך...

מלך מצרים, מילדות, איש מבית לוי, ילד, בת פרעה, אחתו וכו' - אלו הן ללא ספק הדמויות המרכזיות של תחילת ספר שמות אך כמעט כולן אלמוניות, לא נאמר מה שמן. מדוע?

זכו בזהות
את התשובה ניתן אולי יהיה ללמוד דווקא מן היוצאים מן הכלל, שמהם נלמד על הכלל. שתיים מבין הדמויות שהזכרנו כן זוכות לשם. המילדות - שפרה ופועה; והילד מבית לוי - משה. משה הוא דמות ידועה ומוכרת, אך מי היו המילדות?

פרשנים ומדרשים שונים נחלקו בזיהוין אך מפשוטו של מקרא נראה כי המילדות היו נשים מצריות. הביטוי "המילדות העבריות" איננו מכוון לומר שהמילדות היו עבריות אלא שמדובר במילדות של העבריות, קרי אלו שמילדות אותן. ומסתבר הדבר: ראשית, לא הגיוני שפרעה יצווה על בנות ישראל להרוג את הבנים הזכרים. קרוב לודאי שהן יסרבו לכך. ומעבר לכך, אם היו המילדות עבריות לא היה מקום לשבח אותן על יראתן את הא-להים. וכי יהודי המסרב להרוג את חברו ירא א-להים ייקרא? (ועיין לביאור עניין זה בפירוש שד"ל על אתר). על כן נראה שמדובר בנשים מצריות שנשאו את תפקיד המילדות של עם ישראל. אלא שאם כן, עולה שאלת זיהויין בשמותן. מה תועלת יש בכך, אם אפילו ביחס בת פרעה אין הכתוב מציין את שמה.

נראה שמסר גדול מסתתר מאחורי עניין השמות בפרשתנו. לאורך ספר בראשית כולו אנו קוראים על חשיבותם של השמות ביחס לדמויות הנושאות אותן ובכלל ביחס ליצירה האנושית. למעשה, המעשה הראשון שעושה הקב"ה בבריאת עולמו היא קריאת שם: "ויקרא א-להים לאור יום ולחושך קרא לילה", וכן במהלך כל הבריאה. האדם הראשון קורא שמות לחיות ולחוה אשתו. דור אנוש מתחיל לקרוא בשם ה'. שמם של אברם ושרי משתנים על ידי הקב"ה, יצחק וישמעאל מקבלים את שמם ממרום, שמו של יעקב משתנה וכן שמותם של י"ב השבטים מסמלים את המאבק שהתחולל בבית יעקב בין הנשים. השמות אפוא משחקים תפקיד מאד משמעותי. הסיבה לכך היא שהשם במקרא (כפי שאח"כ יעשה בו שימוש בהלכה ובקבלה) הוא סימן למהות הדבר הנושא אותו. הוא הקולע לייעוד הפנימי של אותה ישות ומגדיר אותה. לכן עסק רב היה סביב עניין השמות בספר בראשית, וכך למעשה נמשך עד היום.

מבשרי גאולה
נשוב לספר שמות. ספר שמות פותח בשעבודם של ישראל. שעבוד נוטל את זהותו ועצמאותו של עם. האנשים מאבדים את מהותם, את ייחודם, ונהפכים לפיונים בהם משתמשים המשעבדים. גם המשעבדים מאבדים את שמם. הם בוגדים בצלם א-להים שבהם, ובמקום להיטיב עם הבריאה הם מתעללים בה. על כן גיבורינו אלמונים הם - הן מצד המשעבדים והן מצד המשועבדים.

חוץ משניים. רק שתי דמויות אינן מאבדות את זהותן העצמית במהלך השעבוד - המילדות המצריות ומשה רבנו. המילדות אינן נכנעות לתכתיבי המלך ועושות את המעשה המוסרי הנכון, ומשה ניצל משעבוד ואף על פי כן אינו זונח את אחיו ויוצא לראות בסבלותם. במעשים אלה קנו דמויות אלו את שמן - את זהותן העצמית, המבדילה אותן משטף האלמוניות של השעבוד ומקנות להן ייחוד ומשמעות. ומכאן מתחילה הגאולה. בזכות אותם אלה שלא אבדו את שמם ייגאל העם כולו, ייפסק השעבוד, ואז גם שם ה' יתגלה במלואו, כפי שלא נגלה עד כה לאף אחד מן האבות. אבל על כך בפרשת וארא.


מתוך עלון 'מסביב לשולחן'

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ארכיון צילום: shutterstock

משבר הקורונה: 13 חולים נוספים נפטרו מהנגיף

קרא עוד