יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל – אתחלתא דגאולה

שלושה פירושים שונים מלמדים כי עם ישראל עלול להתייאש מהגאולה. מה עשה משה כדי לחלץ אותו מכך?

הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה" 03/01/13 16:47 כא בטבת התשעג

יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל – אתחלתא דגאולה

שלשה מנהגים שונים נהגו קהילות ישראל:

הרמב"ם פסק: "(בפרשת) ואלה שמות, (קוראים את) "בן אדם הודע את ירושלים" עד "ויצא לך שם" ביחזקאל" (רמב"ם סדר תפילות המפטיר בנביא, זאת למרות מה שמצינו בסוגיא מגילה כה ע"ב ואכמ"ל).

הנוהגים כמנהג עדות המזרח קוראים ב"דברי ירמיהו" הפרק הראשון, שהוא גם נבואת ההקדשה של הנביא.

הנוהגים כמנהג האשכנזים קוראים בספר ישעיהו בהפטרת "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה" (שם, כ"ז ו).

ננסה להבין מה הקשר בין נבואה זו שנאמרה כנראה בימי חזקיהו המלך ובין בני ישראל שירדו מצרימה ומצאו עצמם משועבדים לפרעה.

נביא תחילה כמה פירושים למילים הפותחות את ההפטרה: "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב".

רש"י מסביר זאת כנחמה לדורו של חזקיהו: "הלא ידעתם מה עשיתי בראשונה הבאים למצרים אשר השריש יעקב צצו ופרחו שם עד אשר מלאו פני תבל תנובה". לשיטתו, הבאים הם בני יעקב שירדו מצרימה בשבעים נפש ובסוף "פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם".

הרד"ק מסביר לעומתו: "כלומר הימים הבאים והוא זמן הישועה כמו הנה ימים באים נאם ה' והקמותי לדוד צמח צדיק וגו', ואז בימים ההם ישרש יעקב, ופירוש ישרש יתן שרש כמו שאמר ויך שרשיו כלבנון כי עתה בגלות הוא כמי שאין לו שרש אבל בימים ההם ישרש מלמטה ויציץ פרח מלמעלה". לדעתו זו נבואת נחמה לימים הבאים בעתיד לכשיגיע זמן הגאולה ואז יתקיימו בו נבואות הנחמה שעוסקות בפריחה.הבאים לשיטתו הם הימים.

המלבי"ם לעומת שניהם מסביר: "עתה מפרש מי הוא הכרם אשר דבר ממנו עד הנה? מי נטעו? ומאין השתרגו בדיו וענפיו? משיב הם הגפנים הבאים מן ישרש יעקב, דמה את ישראל אחרי הגליות וההרג אשר עברו עליהם לכרם שחרב כולו עד לכלה ולא נשאר ממנו רק השורש, והשורש הזה יציץ ופרח והתרבה כ"כ עד שמלאו פני תבל תנובה, ויהי לכרם חמר גדול אשר עליו יושר השיר הזה". לשיטתו, הבאים הם ענפי הכרם שפרח מחדש לאחר שנראה שיבש ואין לו תקוה.

בדורנו ניתן להבין כיצד שלשת הפירושים מקבלים משמעות מעשית. לאחר מות יוסף עלולים היו צאצאי יעקב להתייאש מן הגאולה. משה רבנו נשלח אליהם כדי להודיעם כי עת פקדתם באה. הבאים המעטים שפרו ורבו אך נשתעבדו, יפרחו. כך ניחם ישעיהו גם את בני דורו של חזקיהו שראו כיצד האשורים כובשים את הארץ והורסים כל חלקה טובה בה. כשם שישראל נגאלו ממצרים כך גם אתם תשובו לפרוח.

לפני כשבעים שנה הושמד חלק ניכר של עמנו. קהילות רבות נכחדו. שנים מעיר ואחד מקהילה שרדו. היה מי שהיה יכול להבין שאין תקומה. התשובה היא: יציץ ופרח ישראל. לאחר כאלפים ושבע מאות שנות גלות היה נראה שאין עתיד. דורנו זכה לראות שיש סיכוי ושהימים שהובטחו הגיעו. השורשים היבשים והעצמות המתות קמו לתחיה. גם רשי גם הרד"ק וגם המלבי"ם דבריהם צדקו.

הבה נתפלל שנזכה ונהיה ראויים לא רק לאתחלתא דגאולה כי אם לגאולה שלמה.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר