סגור

לשכנו תדרשו ובאת שמה

התורה מזכירה פעם אחר פעם את המקום אשר בחר ה', כלומר בית המקדש. אך הפלא הוא שהתורה לא מציינת היכן הוא אותו מקום מקודש

אבישי גרינצייג
כח באב התשעה
,
13 באוגוסט, 2015 11:46
cc by Ariely

cc by Arielyצילום: cc by Ariely

בפרשתנו, פרשת ראה, מזכירה התורה פעם אחר פעם את המקום אשר בחר ה', כלומר בית המקדש. אך הפלא הוא שהתורה לא מציינת היכן הוא אותו מקום מקודש. הדבר מפליא עוד יותר לאור נקודות הציון שנותנת התורה לזיהוי הר גריזים והר עיבל: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה.

התורה מבהירה ונותנים סימנים ברורים היכן נמצאים הר גריזים והר עיבל (עי' רש"י; מדרש אגדה לדברים פרק יא סי' ל). וכבר התקשו המפרשים מדוע התורה הוצרכה להאריך כל כך הרבה בסימנים הללו, הרי בלאו הכי הרים אלו היו ידועים (עי' רש"ר הירש).

אם כן כל שכן שיש לתמוה מדוע על בית קדשנו ותפארתנו אין הנחיות ברורות היכן הוא נמצא, ואפילו רמז דק שבדקים חסר מספר הספרים!

בשאלה זו כבר עסק הרמב"ם במורה נבוכים (ח"ג פרק מה):

ואשר לא התבאר בתורה ולא נזכר בפרט, אבל רמז אליו ואמר אל המקום אשר יבחר ה' וגו', יש בו אצלי שלש חכמות, האחת מהן, שלא יחזיקו בו האומות וילחמו עליו מלחמה חזקה כשידעו שזה המקום מן הארץ הוא תכלית התורה. והשנית, שלא יפסידוהו מי שהוא בידם עתה וישחיתוהו בכל יכלתם. והשלישית, והיא החזקה שבהם, שלא יבקש כל שבט היותו בנחלתו ולמשול בו, והיה נופל עליו מן המחלוקת והקטטה כמו שנפל בבקשת הכהונה

החזקוני (דברים יב, ה) מציע פירוש רביעי:

לא פירש המקום, לפי שהשכינה שרתה בכמה מקומות כמו גלגל שילה נוב וגבעון ובית עולמים וחייב אדם לשנות לתלמידו דרך קצרה.

ברצוני להציע פירוש חדש.

התורה אומרת: כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה.

מה פשר המילים "לשכנו תדרשו"? אנו צריכים לדרוש את השכינה, לדרוש את בית המקדש! אך כיצד? הלא הקב"ה לא גילה ולא רמז היכן מקום כבודו!

הספרֵי (פרשת ראה פסקה סב) דרש את מילים אלו כך:

דרוש על פי נביא. יכול תמתין עד שיאמר לך נביא? תלמוד לומר לשכנו תדרשו ובאת שמה. דרוש ומצוא ואחר כך יאמר לך נביא.

דברי הספרי קשים להבנה. אם נביא עתיד לומר היכן הוא מקום בית המקדש, וחובה היא לציית לגילוי זה של הנביא, אזי לא ברור לשם מה צריך לחקור ולדרוש לפני כן היכן המקום אשר בחר ה', וכאמור לעיל גם לא ברור היאך אפשרי לחפש מקום בלי שיש לי כלים למצוא אותו.

המלבי"ם ענה על השאלה הראשונה כך:

בכמה מקומות קורא מקום המקדש מקום אשר יבחר ה'. כי נתודע ע"י נביא שהוא מקום הנבחר [...] ובכל זאת מצאנו שדוד דרש אחרי המקום כמו שכתוב "עד אמצא מקום לה'", ולא המתין עד שבא אליו נביא, ולמד ממ"ש לשכנו תדרשו, שהדרישה היא מה שחוקר בעצמו למצוא את הדבר [...]לימד להם שלא יגלה ה' סודו ע"י נביאיו להודיעם מקום הנבחר רק אם ישתדלו בזה וידרשו אחריו, ואז יערה עליהם רוח ממרומים אחרי ההכנה הראויה.

כלומר, גילוי מקום המקדש מגיע אך ורק על ידי השתדלות, על ידי כיסופים עזים למציאת מקום שכינתו.

ולגבי שאלתנו השניה, נראה לענות כך: בית המקדש הינו החיבור של המציאות הגשמית עם המציאות הרוחנית. עשרה ניסים מעל הטבע נעשו לאבותינו יום יום שעה שעה בבית המקדש. מקום רוחני לא רואים ולא מוצאים בעזרת חמשת החושים הגשמיים שלנו. הנשמה שלנו היא שרואה ויודעת היכן נמצא בית המקדש. ההשתוקקות לבניין בית המקדש וקדושת האדם הדורש מסייעות לו לשמוע את דברי הנשמה, ובכך לחשוף היכן נמצא בית המקדש! לא כן הר גריזים והר עיבל, אלו מקומות גשמיים לחלוטין. ללא נקודות ציון מדויקות היכן ההרים נמצאים - עלולים לטעות בהרים אחרים.

קהילות רבות נוהגות לומר פיוט "עת שערי רצון" לפני תקיעת שופר בראש השנה, המתאר את השלבים לקראת עקידת יצחק. באחד הבתים הפייטן מתייחס לדין ודברים בין אברהם לנעריו שליוו אותו ואת יצחק, הממחיש עיקרון זה - אדם שלא דורש את המקום אשר יבחר ה' - יכול לעמוד בקודש הקדשים ולראות רק גבעה.

ידעו נעריו כי קראם לאמר: אור הראיתם צץ בראש המור? ויאמרו לא נחזה רק מהמור. ענה שבו פה עם משולים לחמור.

יש להוסיף את דברי ה"שם משמואל":

ובאמת שיש בזה פלא גדול, הלוא מפורש בתורה מקום העקידה ושם (בראשית כ"ב י"ד) כתוב מפורש ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה ופירש"י ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות וכו' בהר זה יראה הקדוש ברוך הוא לעמו, עכ"ל, אם כן היה המקום ידוע להם. ודוחק לומר שידעו רק את ההר ולא את המקום המצומצם. ומוכרח לומר כי מאת ה' היתה זאת שלא יהי' המקום נגלה אלא לפי מסת הדרישה, וע"כ אף שהי' מפורש לא התבוננו בה בינה.

והדברים נפלאים ומזעזעים כאחד! עם ישראל ידע היכן נמצא בית המקדש, אך חוסר ההשתוקקות גרם להם שהוא נעלם לחלוטין מתודעתם.

הדברים נוגעים לימינו, ללא קשר לשאלה אם מותר או אסור לעלות להר הבית. כולנו יודעים היכן הר הבית, אך רק מתי מספר באמת דורשים את המקום! רבים מאוד, למרות שיודעים היכן הר הבית ממוקם פיזית, המקום אשר בחר ה' מנותק לחלוטין מתודעתם.

לפני מספר שנים התפרסם מאמר בכתב עת מכובד לכל הדעות ('תחומין' כרך כז עמ' 471), ובו כותב המאמר מציע שלעתיד לבוא בית המקדש לא ייבנה כלל בהר הבית, בניגוד לשני בתי המקדש הקודמים. הכותב מנסה לבסס את השערתו על ידי השערה נוספת שיש סמכות ביד הנביא לקבוע מקום אחר לבית המקדש.

אך מדוע נזקק כותב המאמר לטענה משונה זו? כי 'הר הבית' כבר תפוס. המוסלמים זכו בו, ולכן עלינו לחפש מקום אחר.

איני יכול להסביר כיצד אדם בר דעת הגיע למסקנה כל כך משובשת, לולא דברינו לעיל. "לשכנו תדרשו" - אדם מסוגל לדעת בבירור היכן המקום אשר בחר ה', אך חוסר הדרישה של הנשמה - מסתיר ומכסה ממנו זאת.

"לשכנו תדרשו ובאת שמה"

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

טופז לוק ונתניהו צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מקומם: יועצו של נתניהו הפר בידוד

קרא עוד