פרשת קדושים: עד היכן תוכחה

אנו ערבים זה לזה וגם לא יכולים להישאר אדישים למעשים חריגים ובעייתים שמתרחשים סביבנו, אבל כיצד מקיימים את מצוות תוכחה בלא לפגוע בזולת?

הרב דוד ברופסקי
כו בניסן התשעו
,
04 במאי, 2016 10:39
יח"צ

יח"צצילום: יח"צ

פרשת קדושים עוסקת במכלול של מצוות הנוגעות לכל תחומי החיים. בפרשה אנו מוצאים התייחסות למפגש עם מי שהתנהגותו שונה מהתנהגותנו. התורה מזהירה מפני שנאת האחר - "לא תשנא את אחיך בלבבך" (ויקרא י"ט, י"ז). בפסוק הבא התורה מוסיפה שלא רק שאסור לשנוא יהודי אחר, אלא יש גם מצווה לאהוב אותו - "ואהבת לרעך כמוך" (שם, י"ח).

חז"ל וגם מפרשי המקרא התקשו להבין את הפסוק בשלימותו: האם יש קשר בין ה"לא תשנא את אחיך" להמשך הפסוק "הוכיח תוכיח את עמיתך" ולסוף הפסוק "ולא תשא עליו חטא"? המפרשים העלו שתי גישות עיקריות, מהן ניתן לעמוד על יסודות מאד חשובים ורלוונטיים הנוגעים להתייחסותנו לאנשים בעלי דעות והתנהגויות שונות.

הגישה הראשונה (ראה ברשב"ם, אבן עזרא, רמב"ן) רואה קשר בין החלק הראשון להמשך הפסוק. מהי הדרך למנוע שנאת אחים ("לא תשנא")? התשובה היא לדבר ("הוכיח תוכיח"). כאשר אדם חושד שחבירו פגע בו, עליו לברר את העובדות ולדבר איתו, למנוע מצב שבו ישנא אותו בלבו. המצווה הזאת עוזרת לנו ומלמדת אותנו לתקשר עם אנשים אחרים ולא להגיע לשנאת הזולת.

לעומת זאת, הגישה השנייה אינה רואה את החלק השני של הפסוק כהמשך של איסור "לא תשנא" אלא כמצווה אחרת: "מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו? שנאמר הוכח תוכיח" (ערכין ט"ז עמוד ב'). יותר מזה, "כל שאפשר בידו למחות ואינו מוחה, הוא נתפש בעוון אלו כיוון שאפשר לו למחות בהם" (רמב"ם הלכות דעות ו', ח'). אם אדם אינו משתדל למנוע מאדם אחר לבצע פשע או לגרום נזק, הוא שותף ואפילו אחראי (באופן חלקי) לנזק שנגרם. גם הגמרא מתלבטת בשאלה מתי ובאיזה נסיבות ותדירות חייב אדם להוכיח את חבירו על מעשיו הרעים. כמובן, בהקשר זה יש להתחשב בכלל תלמודי אחר, "מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין" (ביצה ל' עמוד ב') ובמאמר חז"ל אחר "כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות ס"ה עמוד ב').

ביסוד מצוות תוכחה עומדים כמה עקרונות מאד חשובים. ראשית, "כל ישראל ערבין זה לזה". יהודי חייב לעזור ליהודי אחר לשפר את מעשיו. בנוסף, יהודי אינו יכול להיות אדיש - אי אפשר לראות התנהגות בעייתית בלא להגיב. כמובן, ישנם הרבה שיקולים ולא תמיד ניתן להעיר או נכון להוכיח - ובמיוחד כפי שהעיר רבי אלעזר בן עזריה: "תמהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח" (עירובין, שם). עם כל זאת, כואב לנו לראות התנהגות שהיא נגד התורה ובמיוחד אם מדובר בהתנהגות אלימה ומשחיתה. מאידך, אנחנו גם צריכים לתקשר, לדבר, ולהקשיב לזולת.

אנחנו חיים בתקופה שבה העקרונות האלו אינם תמיד ברורים. קודם כל, יהודי צריך להרגיש אחראי לשלומו של חבירו ולחפש דרכים כדי לעזור לזולת לחיות חיים טובים יותר ומשמעותיים יותר. מעבר לזה, יש ערכים שבהם אנחנו מאמינים, ואיננו יכולים להישאר אדישים כאשר חלק גדול מעמנו אינו מקיים את התורה. עם זאת, אנחנו נדרשים לשמור על תקשורת נכונה עם אחינו ולהיות זהירים שלא נגיע חלילה לשנאת אחים.

פרשת קדושים מאתגרת אותנו למצוא את הדרך הנכונה להתמודדות עם חברה מגוונת ולשמירה על ערכים מרכזיים וחשובים. עלינו לדעת כיצד לתקשר עם השונים מאיתנו בלי לעבור על איסור שנאת אחים חלילה.

הכותב הוא ר"מ במדרשת לינדנבאום, מבית אור תורה סטון

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ארכיון צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

נתניהו בהודעה דרמטית: "בני ברק תיכנס לסגר"

קרא עוד