הפטרת צו– שבת הגדול

הצורך הסתכל על העבר ולדעת להסיק מסקנות עבור העתיד הוא חלק מהמסר של ההפטרה ושל ליל הסדר

בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת

במקום שבו חוזרים בתשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד

ארבעה שהם אחד

עבדו את ה´ ביראה

דומה כי חג הפורים מתייחס אל "עבדו את ה´ בשמחה". אולם זה קורה דווקא לאחר סיפור המגילה, כאשר הגענו אל "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", בעוד שסיפור המגילה עצמו – על כל תהפוכותיו – יש בו יראה גדולה ורעדה עצומה.

הצמאון הלוהט והשכל הקר - לפרשת צו

החיבור לחיים המורכבים אף הוא אינו פשוט. הרצון לעשות טוב עלול להיפגע כשהוא פוגש את מהומת החיים ושטף זרימתם. מחשבות און עלולות להיכנס לנפשו של האדם. החיים המעשיים מכסים על הרצון הפנימי התמידי. במצב זה יש לחבר את המציאות עם הרצון הפנימי האלוקי הבוער תמיד בקרבו. לפרשת צו.

זבח השלמים - מלחמה ושלום - לפרשת צו

אם תופס האדם את החיים כמקור להנאה ולזכויות, וחושב שזכותו כאדם היא לשחוט בהמה ולהנות מבשרה מעשהו אינו רצוי. אך אם מבין האדם שהחיים הם חובה - אף כי נעימה - ובאנו לעולם למלא שליחותו של מקום, יכול הוא כחלק מן החובה גם לאכול בשר, על פי מצוותו של מקום. לפרשת צו.

צו את אהרן

רש"י מפרש על המילה "צו" כלשון זירוז ומוסיף שצריך לזרז במקום שיש בו חסרון כיס. האם אהרון היה צריך זירוז ? וכי יש לו חסרון כיס ? ומה הוא מפסיד מכך ?

פנינים לפרשת ''צו''

על גאווה , מה בין ציווי לדיבור, על בגדים, עבודה ועוד בפנינים לפרשת צו..

עולה דשן ותמיד - נפש רוח ונשמה

פרשתנו עוסקת בתחילתה בשלושה עניינים עליהם אומרת התורה "צו את אהרן ואת בניו לאמר" והם קרבן העולה, תרומת הדשן ואש התמיד. ואומר המדרש שאין "צו" אלא לשון זירוז ואומר ר' שמעון שאין המקרא מזרז אלא במקום שיש בו חסרון כיס.ועלינו להבין היאך דוקא בעניינים אלו יש בהם חסרון כיס לכהן שפה נאמר "צו"?

עיקר העבודה – הקרבנות

מפרשת צו ומהפטרתה נוצר רושם שלילי לגבי הקרבנות וישנם הוגים ומתחכמים אשר טענו שבעצם תיקון התפילות במקום הקרבנות היה התקדמות רוחנית לעבר דת ראציונלית יותר המתרחקת מהשפעת הפולחנים הפגאניים. ואפילו התפילות נראות להם בסוף מיותרות כי חפץ ד' הוא עשות חסד צדקה ומשפט, היינו ההתנהגות המוסרית של האדם היא בעיניהם העיקר וכל היתר – מיותר.

האכילה לשם קיום או קיום לשם אכילה?

בעוד פרשת ויקרא עסקה בעיקרה בקורבנות המוקרבים ככפרה וככאלה נשרפים כליל, בפרשת צו מופיע לראשונה השילוב של הקרבת קרבן, עם האכילה של הקורבן על ידי הכהנים. ואנו שואלים את עצמנו מה דבר זה בא ללמדנו ?

בגדים מדברים

פעמים נדמה לנו, כי כל תפקידם של הבגדים הוא כיסוי הגוף, חימומו וכדו'. ואין כל משמעות לצורתם של הבגדים ולייחודם.מפרשת צו אנו למדים אחרת. שינוי עבודתו של הכהן בבית המקדש דורש גם שינוי בגדים. גם תפקידו של האדם בא לידי ביטוי בבגדיו.

מעמדו של נבחר ציבור

אהרון ובניו נבחרים לניהול המשכן עד סוף הדורות, אך כבר בשבוע הראשון, מבצע אחר את עבודתם.