פרשת פקודי: כנסת ישראל כאשה, בת, אחות ואמא

ישנם היבטים מגוונים ועמוקים בקשר בין ה´ וכנסת ישראל שיכולים ללמד גם על מערכות יחסים בתוך משפחה

מרדכי שפייר
ל באדר א'
,
10 במרץ, 2016 14:35
Shutterstock

Shutterstockצילום: Shutterstock

תמה מלאכת המשכן, מתקדמים לעבר חיים משותפים:

"ותכל כל עבודת משכן אהל מועד, ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה' את משה, כן עשו. ויביאו את המשכן אל משה..." (שמות, ל"ט, ל"ב-ל"ג)
ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן" (שמות מ', י"ז)

דברי חז"ל במדרש (שמות רבה, פרשה נ"ב), מאפשרים לנו להבין מה משמעות האירוע, על הפסוק "ויביאו את המשכן" אומרים חז"ל:


לכך רומז הכתוב בשיר השירים (שיר השירים, ג', י"א): "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו".
"אימתי נאמר הפסוק הזה ('צאינה וראינה'...אודות יום חתונתו ויום שמחת לבו)?
ביום שעמד המשכן שהיתה שמחה גדולה בישראל שהקב"ה שורה אצלם"
ובאופן ממוקד:
"בנות ציון= בנים המצוינין לי... (מובחנים ומוכרים כבני)
במלך שלמה= במלך שהשלום שלו, זה מלך מלכי המלכים הקב"ה.
בעטרה שעטרה לו אמו= זה המשכן".

כלומר יום הקמת המשכן נחשב כיום חתונתו של הקב"ה עם כנסת ישראל, עכשיו ניתן להפגש: "ושכנתי בתוכם", אפשר להשרות שכינה בעם ישראל.

הקשר בין הקב"ה וכנסת ישראל ושמחת החתונה הבאה לידי ביטוי בקריעת ים סוף, במתן תורה ובהקמת המשכן והמקדש, מופיעים במדרש (שם) בדימויים מתחום החיים במשפחה, המאירים וממקדים את ההיבטים השונים של הקשר:

"רשב"י שאל את ר' אלעזר ברבי יוסי: איפשר ששמעת מאביך, מהו 'בעטרה שעטרה לו אמו'?
אמר לו: הן, משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי,
והיה קורא אותה בתי, לא זז מחבבה עד שקראה אחותי, ועד שקראה אמי.
כך הקב"ה:
בתחילה קרא לישראל בת,
שנאמר: (תהלים מ"ה, י"א) 'שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך'.
לא זז מחבבן עד שקראן אחותי,
שנאמר: (שיר השירים, ה', ב') 'פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה'.
לא זז מחבבן עד שקראן אמי,
שנאמר: (ישעיה נ"א, ד') 'הקשיבו אלי עמי ולאומי (ניתן לכתוב 'לאומי' ללא ו"ו, והכתיב כמו 'לאמי') אלי האזינו,
כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע'. עמד רשב"י ונשקו על ראשו.


כלומר ישנם היבטים מגוונים ועמוקים בקשר בין ה' וכנסת ישראל, כדלהלן:
זוגיות כביכול, קשר בין בעל ואשה: יום הקמת המשכן כיום חתונת ה' וכנסת ישראל, המאופיינים בהדדיות בין בני הזוג.
יחסי אב ובת: המאופיינים באחריות גדולה של האב לבת.
יחסי אח ואחות: המאופיינים בכך שצמחו באותו בית גידול, לאח ולאחות יש מקור יניקה אחד, מערכת אמונות משותפת.
ולא זו בלבד, החיבה היא כל כך גדולה עד שכדי לבטאה, צריך כביכול הקב"ה לקרא לכנסת ישראל אמא !!!
יחסי בן ואמא: המאופיינים בתלות של הבן באמו, כביכול, כביכול, הקב"ה תלוי בכנסת ישראל. מכוח חיבתם, צמצם הקב"ה מכוחו כביכול והעניק לכנסת ישראל את היכולת לגלות את שם ה' בעולם: "אתם עדי", ואני זקוק לכם כדי לגלות את שמי ולהופיע לעיני כל חי.

כלומר השראת השכינה והקשר המלא בין ה' ועם ישראל מכיל בתוכו את כל אבות הטיפוס של מערכות היחסים אשר ניתן למצוא במשפחה.
העולה מדברים אלו: המשפחה כגוף חי והקשרים המתקיימים בה, הינה דגם מוקטן, מעין בבואה עוצמתית ומוחשית למערכת היחסים העמוקה והרב גוונית בין הקב"ה ועם ישראל.


שאלות לדיון עם בני המשפחה: (כל אחד משתף את האחרים במה שמרגיש וחושב)
* מדוע הביטוי "אמי" מתאר באופן הבולט ביותר את חיבתו של הקב"ה לכנסת ישראל?
* "נטלו כל אחד ואחד מלאכתו ובאו להם אצל משה ואומרים: 'הרי קרשים הרי בריחין', כיון שראה משה אותם מיד שרתה עליו רוה"ק והקימו. ולא תאמר משה העמידו, אלא המשכן נעשו בו נסים ועמד מעצמו, שנאמר: הוקם המשכן" (שמות רבה, פרשה נ"ב). מהם העקרונות אשר ניתן ללמוד מדברי המדרש, בהקשר לעקרון בו עסקנו בדברינו?

מרדכי שפייר, מדריך חלמי"ש, חינוך לחיים במשפחה, מחוז ירושלים

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בירה  צילום: shutterstock

לידיעתכם: בירה קורונה אקסטרה איננה כשרה

קרא עוד