מנהיג יוצר עם יוצר מנהיג

משה רבנו מייצר לעם ישראל משמעות ודרך. כיצד יצר משה בהנחיית הקב"ה את סיפורו של עם ישראל?

משה טור פז 03/03/11 00:00 כז באדר א'

אנו מסיימים בימים אלו את חומש שמות. מה למדנו ממנו?

לפני שנים רבות שאלה אותי מורה לתנ"ך שאלה כזו: מהו המסר של התנ"ך לדעתך? עמדתי המום. בסוף השיעור הבנתי שיש בשאלה הזו עוצמה אדירה, גם אם התשובה פחות טובה מהשאלה. נשאל אם כן באופן דומה: מהו המסר של חומש שמות אותו סיימנו השבת.

החומש מתחיל כך: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה: אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. ב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה. ג יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִן. ד דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר. ה וַיְהִי כָּל-נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ-יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם. ו וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל-אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא. ז וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם.

החומש מסתיים כך: "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד ה מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. לה וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד כִּי-שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן; וּכְבוֹד ה מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. לו וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם. לז וְאִם-לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן--וְלֹא יִסְעוּ עַד-יוֹם הֵעָלֹתוֹ. לח כִּי עֲנַן ה עַל-הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל-בֵּית-יִשְׂרָאֵל בְּכָל-מַסְעֵיהֶם"

מה בין תחילת הספר לסופו?

ספר שמות פותח ביעקב וביתו, איש אחד שהיה לשבעים נפש. וממשיך לבני ישראל שפרו ורבו.

ספר שמות מסתיים בשלושה גורמים חדשים שאין בתחילתו. בסוף ספר שמות ישנו עם ישראל, ישנו כבוד ה וישנו מנהיג - משה. זהו עַם, עִם מנהיג ועִם מנהיג לבירה.

כיצד נוצרו שלושת הדברים הנ"ל?

1. בני ישראל פרו וישרצו והתעצמו והפכו להמון שיכול להרכיב עם.

2. הקב"ה מתגלה למשה ואח"כ לעם ישראל במהלך ספר שמות.

3. משה הוא הבחירה האלוהית למנהיג המתווך ומחבר בין הקב"ה לבין העם.

שמעתי לאחרונה איש חכם שטען כי ספר שמות הוא ספר המנהיגות הראשון והחשוב ביותר. הוא תיאר את מנהיגם של ישראל כך: "משה רבנו רוב הזמן יוצר סיפור ואוכל קש". במילים פשוטות עוד יותר, משה רבנו מייצר לעם ישראל משמעות ודרך. הוא מעניק להם, בהדרכת ה, משמעות לחייהם ומשלם על כך בדרך ולבסוף בהר נבו.

כיצד יצר משה רבנו בהנחיית הקב"ה את סיפורו של עם ישראל?

כמה נקודות ציון עיקריות בולטות בסיפורו של עם ישראל בחומש שמות:

א. " וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג).

הקב"ה אומר למשה: אמור לבני ישראל שאני אינני המצאה חדשה וגם הם אינם. יש לכם שורשים. יש לכם היסטוריה. איננו נפגשים כאן, במצרים, בפעם הראשונה. נפגשנו מזמן בארץ כנען. זהו סיפור של הסטוריה, של שורשים, של בית ושל קשר אשר עַם העבדים במצרים זקוק לו בהיותו בבירא עמיקתא. מכאן אולי גזר יגאל אלון את המשפט המפורסם "עם שאין לו עבר אין לו הווה וגם עתידו לוט בערפל".

ב. עשרת המכות - מעם נחות לעם סגולה

לראשונה, אחרי 210 שנה הופכים בני ישראל ממופלים לרעה למופלים לטובה. אחרי התמודדות בת דורות עם היותם הגזע הנחות במצרים, מגלים בני ישראל כמה טוב להיות עמו של ה. "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם". כמה טוב להיות מאלו שרואים בבהירות לעומת אלו ההולכים בחושך. מכאן ועד התחושה של עם סגולה במובן הטוב של המושג הדרך קצרה.

ג. עשרת הדברות - המאגנה כרטא שלנו

עַם העבדים שיצא ממצרים מקבל מה באמצעות משה קווים מנחים על זמניים, חוקה, דרך לאורה יש ללכת. ולא נדרשים הצבעות ולא ניסוחים נוספים. יש עשרה דברים וממילא יש עיקרים ויש סדר עדיפויות. כמה חשוב לנו לשמור על החוקה הזו בימינו. וכמה היא חסרה בשיח הציבורי הישראלי. החל מאנכי ה אלהיך ועד לא תגנוב ולא תחמוד.

ד. "ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלשתים" - החיים הם כמו אופניים, כשקשה לך, סימן שאתה בעליה

כידוע, עם ישראל יכול היה להיכנס לארץ ישראל תוך מספר ימים. בכנות מרשימה מספרת התורה שהקב"ה חשש שמא ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה. במקום זאת יוצא עם ישראל למסע שהיה אמור לארוך כמה חודשים וארך ארבעים שנה. הדרך הזו יצרה עם מחושל, עם שעבר כברת דרך. נכון, היא ארכה יותר, אבל היא הובילה את עם ישראל לנשום אוויר פסגות אחרי שהתחלף דור העבדים בדור בני החורין.

ה. "נבול תבול..." - למד מאחרים ופזר סמכויות

משה רבנו לומד בעזרת חותנו יתרו כיצד לנהל עַם. לו נכנסו בני ישראל לארץ מיד היה שכר הלימוד המנהיגותי הזה מתרחש בארץ ישראל ולכן גם עולה יותר. בפועל, למד משה במדבר ולימד את עם ישראל כיצד לנהל עם ולפזר סמכויות. הפיזור הזה יצר חיבור, יצר מערכת שלטונית ובסופו של דבר יצר שלטון טוב יותר בארץ ישראל.

ו. "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" - מי שמאמין לא מפחד

במלחמת עמלק לימד משה את עם ישראל לקח של "התערותא דלתתא", אין הקב"ה נוקף אצבע למעלה אלא אם פעל האדם למטה, ומאידך ידיו של משה אינן עושות מלחמה אלא ישראל צריכים, גם באוחזם בחרב, לשאת עיניהם אל אביהם שבשמים.

בימים אלו של אובדן מנהיגות ואובדן דרך, דומה שאין לנו אלא ללמוד מפועלו של משה בהובלת בני ישראל במדבר. ללמוד כיצד בונים עם וכיצד יוצרים דרך, משמעות וסיפור מסע שישרוד לנצח. נכון שלמשה היה מנחה אלוהי, ואף על פי כן דרכו לא היתה קלה. עלינו ללמוד ממשה כיצד מנהיגים עם לדרך חדשה.



משה טור פז הוא מנהל בית הספר שק"ד של הקיבוץ הדתי

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר