הפטרת ניצבים וילך

ירושלים עומדת על סדר היום הציבורי העולמי ללא שום הגיון צבאי, כלכלי או מדיני. רק עבורנו היא מסמלת מצב של גלות או גאולה

דוד נתיב
כ באלול התשסט
,
09 בספטמבר, 2009 0:00

צילום:

הפטרתנו חותמת את הפטרות השנה וכן את הפטרות הנחמה מספר ישעיהו. גם פרשות השבוע עומדות בסימן חתימה, כמו גם כולנו, העוסקים בחתימת השנה שחלפה ונערכים לזו שתבוא, לטובה.

פרשתנו חותמת את החלק הרביעי של נאומי משה, ועוסקת בכריתת הברית בין ה לעמו. ברית זו מעלה אפשרות של שבר גדול בצד אפשרות מתמדת של תשובה ותיקון. הימצאותו של העם בארצו בתנאים ראויים מהווה מדד למצבו: הגלות הינה שיא השבר, והשיבה היא ביטוי לתיקון. בהמשך, מתחיל משה את החלק החמישי בנאומיו ובהתארגנות המעשית הנובעת ממותו הקרוב: הכנסת יהושע לתפקיד, חתימת התורה ומסירתה לבני לוי ועוד.


ירושלים - העומדת במרכז ההפטרה, מהווה מדד למציאות הלאומית הכוללת: בניינה ותפארתה מהוות סמל לגאולה, וחורבנה - ביטוי לגלות. הנביא קורא לירושלים החרבה - "עזובה", ובעת התיקון היא תהפוך ל"עיר לא נעזבה", היא נקראת "חפצי בה" - ביטוי לכך "כי חפץ ה בך".

ההפטרה בהקשרה התנ"כי

מעת היות ירושלים בירת מלכות ישראל בימי דוד, ועם בניית המקדש בה, בימי שלמה, הפכה ללב האומה הישראלית. העקדה על הר המוריה, סימנה את המקום מימי אברהם, כבעל סגולות ייחודיות. גם מלכיצדק מלך שלם, שהיה כהן לא-ל עליון, הכיר והושפע מן המקום. ומיני אז - הפכה ירושלים למקום אליו נושאים עיניים מכל העמים. היא הפכה למוקד מאבק על השליטה בה. לאורך כל ההסטוריה, ואף היום, היא מרתקת אליה תשומת לב עולמית מופלגת. אין כל תחרות עם הנצרות על רומא, ואין כל תחרות עם האיסלאם על מכה ומדינה... אבל כולם נאבקים בנו על השליטה בירושלים. ירושלים עומדת על סדר היום הציבורי העולמי ללא שום הגיון צבאי, כלכלי או מדיני. זה המקום ממנו תצא הוראה לעולם כולו. "והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה בראש ההרים...ונהרו אליו כל הגוים...כי מציון תצא תורה ודבר ה מירושלם".


הספירה לחורבן החלה עם חורבן ידושלים. כל עוד ירושלים והמקדש לא חרבו, ההתייחסות היא אל גוף חי. זאת, למרות המציאות העגומה בה היתה נתונה מלכות יהודה גם לפני החורבן. כל עוד הלב פועם - הגוף חי. עם דום ליבה של ירושלים החלה הגלות הרשמית.


בניינה של ירושלים מבטא את סיום הגלות. כך גם בראשית ימי בית שני. למרות שרוב העם היה בגלות בבל והמציאות בפחוות יהודה הפרסית היה עגום, כמתואר בספרי עזרא ונחמיה.

ירושלים היא לב האומה והעולם. פעימתה מבטאת את החיים, וכן להיפך.

מצב בהפטרה - אירוע מכונן

"על חומתיך ירושלם, הפקדתי שמרים

כל היום וכל הלילה

תמיד

לא יחשו

המזכירים את ה

אל דמי לכם

ואל תתנו דמי לו

עד יכונן

ועד ישים את ירושלם

תהלה בארץ"


הקב"ה מינה אנשים שיהיו מופקדים להעלות את ירושלים על סדר היום, בכל עת. הם נקראים לעשות כך ללא הפוגה, עד אשר יכונן ה את ירושלים, יקים אותה, ייצב אותה.

כי ירושלים אינה עוד מקום. היא "המקום אשר יבחר ה".

זה הלב.


חורבנה ובניינה הם אירועים מכוננים. מצבה קובע את המציאות כולה: אם חורבן, אם גאולה.

ולנו יש הרבה מה לעשות בהקשר זה...

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.


דוד נתיב מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

איילת שקד צילום: כיפה

שקד מגיבה להחלטת הסיעות החרדיות לא לתמוך בפסקת ההתגברות: "אצל החרדים יש דיבורים לחוד ומעשים לחוד"

קרא עוד