שבע יפול צדיק וקם

יתברך הא-ל המוכיח לנו שוב ושוב כי צריך להראות חולשה, ויש להודות על חטא, ואין צדיקים תמימים ואין דעת תורה אחת. בכל מקום בו מנסה מאן דהו לומר דעה אחת, קו אחד, אמת אחת, צדיק אחד, מפלגה אחת, מיד קמה עליו רוח ישראל המרבה שלום בעולם רק ע"י מחלוקת

הרב שלמה וילק
א בחשון התשעו
,
14 באוקטובר, 2015 10:32
יחצ

יחצצילום: יחצ

בסיפורי הצדיקים התנ״כים, הם תמיד נכשלים ונופלים, כמו מעשה הבריאה של אלקים. תמיד העגלה נשברת ויחד עימה המשפחה. הם תמיד טועים ואלקים בוחר בהם למרות ובגלל. הם הפכו להיות אבות האומה כי היו דמויות לחיקוי, הם נתנו תקווה כי הראו שאפשר להיות אדם ועדיין להיבחר ע״י אלקים. היה אחד, צדיק תמים, שנבחר ע״י האל כדי להמשיך את האנושות. הצדיק הזה התגולל ערום בתוך האהל, שיכור עוד לפני לוט, קילל את בנו ונכדו בקללת ארור. אנחנו הצאצאים שלו, של האחד ששרד את המבול. ולהבדיל מאברהם שלטענת יהודה עמיחי הוריש לנו את המאכלת שבלב, אבי האנושות המתחדשת הוריש לנו דווקא את ההתמכרות לאלכוהול.

אלו היו הצדיקים של פעם, אבל לאחרונה השתפרנו. הצדיקים מושלמים, לא עושים טעויות, דעתם היא דעת התורה, קול אלקים יוצא מפיהם בדיוק מוחלט. הם תמיד יודעים את האמת ולעולם מעשיהם נכונים. אם במקרה אחד המשרתים מגלה את האמת על הרבי, או שאיזה כופר מוציא ביוגרפיה אנושית של אחד מהם, אז כולם נזעקים על השקר הנורא. הצדיקים של היום כבר לא אנושיים, אין להם יצר הרע, הם גדולים מן האלקים שמידי פעם הודה בשיקול דעת מוטעה. התקדמנו, ועכשיו כבר אין מקום לאנושיות הכל כך חלשה ויחסית, אסור להראות חולשה יותר.

והצדיקים תובעים מן ההמון להתקדם, הם אינם מכניסים אל התיבה חוטאים, רק מושלמים. וכל מה שנראה כמו חטא או בשמו האחר- חיים, יש לרחוק ממנו. הכנסיה כבר עשתה זאת לפני שנים ארוכות, האיסלאם כמה שנים אחר כך ולפני מאתיים שנה הגיעה שעתם של היהודים לעידן השלמות. אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, אז לא נחיה בארץ, רק בשמים.

יתברך הא-ל המוכיח לנו שוב ושוב כי צריך להראות חולשה, ויש להודות על חטא, ואין צדיקים תמימים ואין דעת תורה אחת. בכל מקום בו מנסה מאן דהו לומר דעה אחת, קו אחד, אמת אחת, צדיק אחד, מפלגה אחת, מיד קמה עליו רוח ישראל המרבה שלום בעולם רק ע"י מחלוקת. אנו דוחים שוב ושוב את הנסיונות לאחדות המחנה בשפה אחת ובדברים אחדים, מפילים את מגדלי בבל החדשים הנבנים במעוזי השמאל והימין, בישיבות ובאוניברסיטאות, לפני שאלקים יפיץ אותנו על פני כל הארץ.

השאלה הגדולה באמת היא שאלת הגבולות. מה בשבילך נחשב מחלוקת לשם שמים ומתי המחלוקת הופכת להיות כזו של קורח ועדתו? אלו דעות לגיטימיות ומה לא יכול להיכנס לבית המדרש? למי נקרא בשם הנורא מכל - 'רפורמי', ומיד נדע לזהות את הסכנה, ואת מי נוכל לאהוב בסופה של המחלוקת ולשאת את בתו לאישה? מתי מדובר בשמאי ומתי בבן אבויה? וכיוון שהתשובה לשאלה זו ניתנת רק ע"י שר ההיסטוריה, אז מוטב לנו להדק את הגבולות, לסגור את השערים ולאטום את אזני תלמידנו, שמא ילמדו לשקר ונתחייב חובת גלות.

או שמא נפסיק לפחד. הרי ממילא כבר אי אפשר לסגור את השערים ואת החושים, ומה שיבוא בגניבה ובטעות, יהיה לחטא ולאבדן דרך. נלמד שיש אורות בכל מקום, נברור את הקליפה ונתמקד בתוך, נבקש מבט מיטיב במקום מאיים וצר. מה שהיה אתמול חטא יהיה מחר תשובה, ומה שבעבר היה טעון כיסוי והסתרה יהיה היום דרך חיים.

הכותב הוא ראש ישיבת הסדר או"ת מחנים מבית "אור תורה סטון"

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב שלמה אבינר צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יהודי לא רוצח יהודי

קרא עוד