פרשת נח: על הראיה ועל המעשה

ד"ר משה מאיר אומר כי יש רוע בעולם ואסור לעצום את העיניים מלראות אותו. אבל עלינו מוטלת האחריות לבנות לעצמנו עולם טוב וטהור

ד"ר משה מאיר
ב בחשון התשעז
,
03 בנובמבר, 2016 15:25
משה מאיר, יחצ

משה מאיר, יחצצילום: משה מאיר, יחצ

משהו רע התרחש במשפחת נח אחר המבול. משהו רע, וכדרכם של דברים רעים - הוא עלום וסתום ומעורפל:

וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה, שֵׁם וְחָם וָיָפֶת, וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן.
שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ, וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ.
וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה, וַיִּטַּע כָּרֶם.
וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר, וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה.
וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו, וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ.
וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ.
וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ, וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן.
וַיֹּאמֶר: אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו.
וַיֹּאמֶר: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם, וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ.
יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם, וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ. [בראשית ט' י"ט - כ"ז]

על פניו, המעשה הרע הוא הראייה שראה חם את ערוות אביו. אך יש כמה עקבות המורים כי זה לא כל הסיפור, או שאולי זה בכלל לא הסיפור. ראשית - כאשר נח מתעורר הוא יודע את אשר עשה לו בנו. עשייה - לכאורה - איננה ראייה. יתרה מזו, אם אכן היתה ראייה - מניין הוא יודע? אם יש כאן מעשה המותיר עקבות - אזי יש פשר פשוט יותר לידיעה. שנית - בנו הקטן על פי סדר הבנים המופיע כמה וכמה פעמים בפרשה הוא יפת, ואילו הרואה הוא חם. שלישית - באופן מוזר ולא ברור, מורה התורה כי 'חם הוא אבי כנען'. רביעית - נח מקלל שלוש פעמים את כנען, ולא את חם שראה את ערוותו.

מכל אלה אפשר להעלות את ההשערה הבאה: חם ראה את ערוות אביו, זה היה מעשה רע - אך הרע הקטן. שם ויפת הדגימו כיצד אפשר לנהוג באב הערום, מבלי לראות את ערוותו. כנען, בנו של חם, עשה מעשה. רש"י מביא את מסורת החכמים שנחלקו האם סרסו או האם רבעו [פסוק כ"ב. רש"י מביא המסורת ביחס למעשה חם, אני לוקח אותה מסורת ומייחס אותה לכנען]. איש לא דיבר על הפשע הגדול, גם נח המקלל מקלל את כנען אך לא מפרש את אשר עשה. [הקללה של כנען כי יהיה עבד, נשלבת במסורת החכמים שעבדים פרוצים בעריות (פסחים צ"א ע"א). הרי כאן מידה כנגד מידה, הוא היה פרוץ - במעשה - עריות, לפיכך יהיה זרעו לעבד הפרוץ בעריות]

עמעום הפשע, משתלב במסורת של התורה ביחס השפה אל הרוע. אחד הביטויים לכך נמצא אף הוא בפרשתנו. בהוראות לבחירת החיות שיוכנסו לתיבה נאמר:

מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר רֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה: [בראשית ז' ח']

חכמים שמו ליבם אל הביטוי המסורבל 'אשר איננה טהורה'. אפשר היה לנקוט בביטוי פשוט יותר, 'טמאה'. על כך מעיר המדרש:

מצינו שעיקם הקדוש ברוך הוא ח' אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר 'מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה'. [ויקרא רבה, כ"ו א']

יש ערך והוא נקיטת לשון נקיה ולא לשון מגונה, והוא מצדיק את הסרבול הלשוני. השפה הנקייה מבנה מציאות נקייה, לא מדברים על דברים רעים כדי לבנות מציאות טובה. מעניין ההקשר בו מופיעה הדרשה הזאת. מדובר בפסקה המתחילה בפסוק: 'אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ, מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם. [תהילים י"ב ז']

על הפסוק הזה אומר המדרש:

אמרות בשר ודם אינן אמרות טהורות.
בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם נכנס למדינה, כל בני המדינה מקלסין אותו, וערב לו קילוסן.
אמר להם: 'למחר אני בונה לכם דימוסיאות ומרחצאות, למחר אני מכניס לכם אמה של מים'.
ישן לו ולא עמד.
היכן הוא והיכן אמרותיו?!
אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא 'וה' אלהים אמת'.
[ויקרא רבה, שם. הפסוק מירימיה י' י']

הערך העולה מהפסקה הזאת, הוא ערך האמת. על פניו, ערך האמת עומד בסתירה לערך הלשון הנקייה. ערך האמת דורש שתהיה התאמה בין השפה ובין המציאות, ערך הלשון הנקייה מורה על עיקום ההתאמה ובלבד שהשפה תהיה נקייה.

אפשר לומר, כי ראוי שיהיה מתח שכזה בעולם הערכים. המתח יבטיח מצד אחד את ניקיון השפה עד כמה שאפשר, ומצד שני את הדבקות באמת עד כמה שאפשר. אבל לי נראה שהתורה בחרה בדרך אחרת בכדי לאזן בין הערכים. היא הציבה את התיאור של הסיפור בשפה נקייה, אך עם עקבות המאפשרים לעוקב למצוא את הסיפור האמיתי - המלוכלך.

יש רוע בעולם, אסור לעצום את העיניים מלראות אותו. אבל עלינו מוטלת האחריות לבנות לעצמנו עולם טוב וטהור. צריך לחפש את הדרך לאזן בין שני המרכיבים הסותרים האלה, התורה מציעה כלי איזון אחד. אפשר לחפש כלים נוספים, אבל המטרה - לאחוז במקל הזה בשני קצותיו - היא המטרה הראויה.

17.02.2018

1. יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו (palmoni777)

(כהמשך לפוסט "דָּ֣ם יֵחָשֵׁ֞ב לָאִ֤ישׁ הַהוּא֙ דָּ֣ם שָׁפָ֔ךְ" goo.gl/mqn85k)

"הקב"ה יודע כעת את חולשות האדם ומבין כי יצרו האנושי, "הרע מנעוריו", עשוי להביאו לידי חטא"

מה הנה "חולשות האדם"? ו"יצרו האנושי הרע מנעוריו"? ומי בכלל הביא את אותו רוע? "לְבַד֙ רְאֵה־זֶ֣ה מָצָ֔אתִי אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָדָ֖ם יָשָׁ֑ר וְהֵ֥מָּה בִקְשׁ֖וּ חִשְּׁבֹנ֥וֹת רַבִּֽים׃"

"וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃
צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃ כָּל־הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־אִתְּךָ֜ מִכָּל־בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃"

בפועל:
"וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃ כָּל־הַֽחַיָּ֗ה כָּל־הָרֶ֙מֶשׂ֙ וְכָל־הָע֔וֹף כֹּ֖ל רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה׃ וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃"

אפשר להשתגע. האם עד כדי כך נוח דפוק? אם נצטווה על המין החי "וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ", על מה ולמה "וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃"? מה הם עשו לו, ששלח אותם לחפש בתולות בגן עדן? האם נוח עיין ברש"י "וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ-וְלֹא בַּתֵּיבָה, מַגִּיד שֶׁאַף הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף נֶאֱסְרוּ בְתַשְׁמִישׁ:" איך לעזאזל רש"י לא עיין בדברי הרמב"ם "ולא תהיה הצואה לבהמות ולא למי שאין לו שכל"! וכי באיזו שפה יצווה עליהם נוח לבלתי יקיימו יחסים? נראה אותו מצווה על הארי והדוב. וכעת מובן לי מה עשו לו הבהמות הטהורות. על כי "לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה׃" שהעזו לקיים יחסים בתיבה, או אז שלח אותם נוח לחפש בתולות בגן עדן. וזאת, למרות שאיסור אכילת ושחיטת בשר עדיין בתוקפו. כך שאין פלא "וַיָּ֣רַח יְהוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃" הם ידאגו כבר להרוג זה את זה.

בעל העיקרים המודה: "מלבד מה שיש בהריגת הבעלי חיים, אכזריות חמה ושטף אף, ולמוד תכונה רעה אל האדם לשפוך דם חנם, עוד יוליד אכילת בשר קצת הבעלי חיים, עובי ועכירות ואטימות בנפש... ולזה אסר אכילת הבעלי חיים לאדם". א"כ מהו אומרו: "כָּל־רֶ֙מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־כֹּֽל׃" אם לא כאומר, שיפסיקו להלעיט את אלהים בבהמות, וירגילו את עצמם בתכונות האכזריות חמה ושטף דם, לשפוך דם חינם.

המין החי, שהיה להם את השכל. וע"כ "לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־הַתֵּבָֽה׃". ומה עם המין האנושי? אף כי "מִשְׁפַּט דּוֹר הַמַּבּוּל, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ" עכ"ז "וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃" בגפם נכנסו ובגפם יצאו. דפוקים בראש. "וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃"

"וַֽיְהִי־נֹ֕חַ בֶּן־חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֣וֹלֶד נֹ֔חַ אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת... וְנֹ֕חַ בֶּן־שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃" ז"א שאחר המבול בני נוח הינם בני 100 שנה. ואם לדעת חז"ל "כל דבר שבמנין, צריך מנין אחר להתירו" כלומר, דבר שנקבע על פי מנין והצבעת הסנהדרין בזמנו, שיש צורך בהצבעה אחרת להתיר אותו במפורש. הנה מצוות "פריה ורביה" הוקבעה לא על פי "מנין והצבעת הסנהדרין בזמנו" אלא ע"פ האל בכבודו ובעצמו. אז היכן לעזאזל הודיעם מפורשות שכאילו וויתר להם על מצווה זו כל ימי שהותם בתיבה? הכי על סמך "וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃-הָאֲנָשִׁים לְבַד וְהַנָּשִׁים לְבָד; מִכַּאן שֶׁנֶּאֱסְרוּ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה:"? אלהים סה"כ הודיעו שהוא מקים את בריתו עם הגברים לחוד, ועם הנשים לחוד. והם הספיקו לעשות הפריה מלאכותית לדברי האל, עד שאסרו עליהם לקיים יחסים בתיבה. אין זאת אלא שנוח הוא זה שאסר עליהם.

אנחנו עדיין בתיבה. "וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃ צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃-אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, כַּאן הִתִּיר לָהֶם תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה:" לפי דברי רש"י, כאן לכאורה חזרו למצווה הראשונה. והוזקקו לתזכורת נוספת "וְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ׃" ומה מעשיו של נוח ובניו? כמו בשיח אילמים חירשים, "וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃" משהו מוזר. כאילו פקודות ומצוות האל מגיעים מהמאדים, באחור של 20 דקות. ומי יודע מאיזו גלאקסיה אלהים משדר? ועד שאלהים משדר את המצווה הראשונה, ובמקומה מתקבל השדר של "וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃" אל דאגה. התשדורת של "וְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ׃" כמצוות האל תגיע לארצנו בעוד כמה אלפי שנים, ורק בתקופת חז"ל. בהיות ואת הטקסט המקראי שינתן עם התורה, אין סיכוי שיקראוהו.

לא אכפת לי מה התרחש באהלו של נוח. די בזאת שחם בנו הוא בגיל 100+. ומישום מה בוש הוא לגלות את נטייתו הטבעית, אחר "זה החוש אשר הוא חרפה לנו" עפ"ל. שמא הרמב"ם "ירחיב פה ויאריך לשון בגנותם ובפחיתותם ויתלוצץ עליהם". ואילו במקום לעבוד את האדמה, היה מקיים את מצוות האל, או אז לא היה אותו שיכור מקלל את כל יוצאי חלציו. אכן כן. גם שם הוא בכלל המקוללים. "יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאָֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם" ובזכות זה השכין את האירופאים ואת איראן וטורקיה, ורומי, ומי לא? באהלי שם, ע"י מלחמות.

מי יגלה עפר מעיני רש"י שכתב: "וְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ׃-לְפִי פְּשׁוּטוֹ הָרִאשׁוֹנָה לִבְרָכָה, וְכַאן לְצִוּוּי וְלְפִי מִדְרָשׁוֹ לְהַקִּישׁ מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה לְשׁוֹפֵךְ דָּמִים". ואעפ"כ "אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃" ז"א שהצדיק שֵׁם שנתיים הוא בגדר שופך דמים, אף לפי רש"י.

שוב פעם קיבלה האנושות חלוקה למעמדות, כהבטחת כבמוהר"ר הנחש צי"ע "וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים". וקיבלנו את "בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים" הרואים "זה החוש אשר הוא חרפה עליהם" לעומת "בְּנֵ֥י הָאָדָֽם" אשר מאסו בבני האלהים המתחסדים, בנטותם אחר זה החוש. והצד השוה ביניהם, שאף אחד מהם אינו מעלה על דעתו, שמדובר במצוות האלהים. כך "בְּנֵ֥י הָאָדָֽם" הרגישו עצמם כחילונים, וכמורדים באל.

דווח על תגובה לא ראויה
08.03.2018

2. תגובה מעודכנת (palmoni777)

באתר של palmoni777
http://palmoni777.com/breshit/al-Hareaiyh-Val-Hamase.html

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ראש הממשלה נתניהו צילום: פלאש 90. הדס פרוש

נתניהו יוביל עצרת חירום נגד ממשלת מיעוט

קרא עוד