פרשת משפטים: עד כמה להתבטל?

גם מה שמובן בשכלנו האנושי, יש לעשותו כי כך ציווה ה'. אפילו באותם חוקים שהגויים נוהגים אותו דבר, כיוון שאצלנו הם נובעים מתוך ציווי ה', משמעות המעשה היא שונה לחלוטין

הרב הלל מרצבך 06/02/18 16:34 כא בשבט התשעח

פרשת משפטים: עד כמה להתבטל?
צילום: shutterstock

לימוד מאות אחת

המשנה במסכת אבות (פ"ו מ"ג) כותבת: "הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסק או דיבור אחד או אפילו אות אחת – צריך לנהוג בו כבוד". מהי אות אחת שניתן ללמוד מחבירו?

ייתכן לומר, שהמשנה מלמדת אותנו שיש ערך גם לאות אחת קטנה, כפי שנפסק להלכה: שספר תורה שחסר אפילו אות אחת הוא פסול.

ואולי ניתן לומר, שיש אות שמשנה תפיסת עולם. הפרשה שלנו (שמות כא,א) פותחת במילים: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם".

רש"י מבאר: "כל מקום שנאמר "אלה" – פסל את הראשונים "ואלה" – מוסיף על הראשונים, מה ראשונים מסיני אף אלו מסיני".

מה החידוש שהכול מסיני?

בתחילת פרשת בהר רש"י מלמד אותנו מהפסוק: "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר" - "מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו סיני". ואם כן, מה החידוש שגם פרשת משפטים נאמרה מסיני?

המשפט בין אדם לחברו נובע ממוסר אלוקי

עונה על כך השפת אמת (משפטים תרמ"ב): "גם המשפטים השכליים לאלוקים הוא". כוונתו שגם מה שמובן בשכלנו האנושי, יש לעשותו כי כך ציווה ה'. אפילו באותם חוקים שהגויים נוהגים אותו דבר, כיוון שאצלנו הם נובעים מתוך ציווי ה', משמעות המעשה היא שונה לחלוטין.

משפטים אלו דברים שכליים. החידוש הוא שגם מה שמובן בשכל אנושי לא צריך להיעשות רק מתוך טבעיות האדם ורצון לחיי חברה תקינים, אלא מתוך חיבור וביטול מוחלט לרצון ה'.

כפי שבמצוות של אדם למקום צריך ביטול לקב"ה, גם במצוות של בן אדם לחברו צריך ביטול לקב"ה.

השל"ה הקדוש (בהקדמה לספרו) כותב: "אם יחיה אלף שנים פעמים לא יעלה ויגיע לתכלית מצוות אחת עד עמוקה ושורשה ושורש שורשה". וכן אנו אומרים בתפילה (בברכות קריאת שמע): "תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו למדת", כלומר שגם את המשפטים אנו לומדים מאת ה'.

מסכת אבות

ייתכן שזו הסיבה שמסכת אבות, הנמצאת בסדר נזיקין, פותחת במילים "משה קיבל תורה מסיני...", רבנו עובדיה מברטנורא תמה מדוע דווקא מסכת זו פותחת במילים אלו, היה מתאים שתחילת הש"ס (מסכת ברכות) יתחיל בהקדמה זו. ועונה שזה בא ללמדנו שגם עבודת המידות, גם ההנהגות של חכמים הכול כלול בתוך התורה.

יש בכך לימוד לחשיבות עשיית הפרטים הקטנים. באה פרשת משפטים ללמדנו שבכל פרט ופרט בחיי היום יום זה מעמד הר סיני.

נעשה ונשמע

הנצי"ב מוולאז'ין (רבו של הרב קוק) מבאר בפירושו העמק דבר, שזו הסיבה שאף שבפרשת יתרו לפני מעמד הר סיני בני ישראל אומרים: "נעשה", בפרשתנו בני ישראל אומרים שוב: "נעשה ונשמע". משום שכל עוד המצוות הם אלוקיות בלבד הן מנותקות מאתנו, הן רק ברובד של ה"נעשה", כי כך ציווה ה'. אך כאשר המצוות הם מובנות לכל אחד ואחד הם הופכות להיות גם נשמעות.  "הנעשה" הופך להיות ממציאות של ביטול ועבדות, למציאות של חיבור, "שמיעה", הבנה ואהבה.

לסיום

שנזכה לשמור את התורה והמוסר מתוך ביטול מוחלט לדבר ה', תוך הקפדה על פרטי התורה והמוסר, ומתוך כך תשרה עלינו שכינתו.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר