חדשות כיפה

הפטרת מקץ - שבת ר"ח וחנוכה

רק הפטרת חנוכה זוכה להיקרא השבת, כיצד חזונו של זכריה מתקשר אלינו?

צילום:

פרשת השבוע מתארת את התפנית הפתאומית והחדה במצבו של יוסף. הנער שנמכר לעבד והושלך לבית הסוהר, זינק למעמד של משנה למלך מצרים. שבת ור"ח, פותחים מעגל חדש של השבוע והחודש, התחלה חדשה, וימי החנוכה מציינים מעבר חד מטומאה ושעבוד לקדושה של אורה בחנוכה, מתלכדים יחד. לאחר קריאה בשלשה ספרי תורה, בסדר המשקף את העיקרון: תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם, יגיע תורה של ההפטרה. כיון שהפטרה קוראים רק אחת - פועלים לפי הכלל: התדיר נדחה מפני הנדיר. ולכן קוראים את ההפטרה המיועדת לחנוכה, מתוך ספר זכריה.

ההפטרה בהקשרה התנ"כי

ההפטרה, הלקוחה מספר זכריה פרקים ב - ד, מתארת את השיבה לארץ בראשית ימי הבית השני, ויש בה אזכור של מנורת הזהב, במראה הנבואי שראה זכריה. מראה זה בא לבטא את האור הגדול האמור לעלות עם ביסוסה של האומה בארצה, לאחר השיבה מגלות בבל.

הימים הם תחילת ימי המלך דריוש כאשר האימפריה הפרסית שלטה בארץ. תהליך שיבת ציון, שהחל בהצהרת כורש ואיפשר את עליית היהודים והקמת המקדש, עלה על שירטון, עקב התנגדות ה"שכנים".

אויבים אלה, אשר כתבו מכתבי שטנה לשלטון הפרסי המרכזי, הטילו דופי ביהודים השבים לארצם, וגרמו להקפאת בניית המקדש. התהליך כולו החל להשתבש עד עלייתו של המלך דריוש. השלטון החדש נערך לכיבוש מצרים והגדלת האימפריה הפרסית לכוון אפריקה. במצב החדש הפכה פחוות יהודה לבסיס חשוב של הצבא הפרסי, בהיותה הקצה החקלאי של שטח השליטה הפרסי. מכאן ועד מצרים משתרע איזור מדברי.

כדי לחזק את אמונם של יושבי יהודה בשלטון הפרסי, הזקוק לאמונם, הופשרה ההקפאה של בניית המקדש והחלה בתנופה מחודשת, בעידודם של זכריה וחגי הנביאים, שהיו בין השבים לארץ מן הגולה.

תנופת הבנייה נמשכה ברצף, מן השנה השנייה ועד השנה השישית למלכות דריוש. בשנת שש לדריוש הושלם הבית השני ונחנך.

ההפטרה מתארת את תהליך ההתאוששות הלאומי - שבמסגרתו מומשה חוליה חשובה בהצהרת כורש - בנין בית המקדש. פעולה זו היתה גם חוליה חשובה בגאולת ישראל, כפי ששורטטה על ידי הנביאים.

מצב בהפטרה: "אוד מוצל מאש"

שתי דמויות מרכזיות בהתרחשויות אלה היו יהושע הכהן הגדול וזרובבל בן שאלתיאל (מזרע בית דוד) ששמש כמנהיג פחוות יהודה מטעם השלטון הפרסי. הם גם עמדו בראש העלייה השנייה מבבל לארץ יהודה. בחייהם הם גילמו את סיפורה של התקופה כולה: המעבר מחורבן לבניין.

לא בכדי מכנה הנביא זכריה את יהושע "אוד מוצל מאש". (האוד הוא גזיר עץ שעימו מסדרים את העצים בתוך המדורה. באופן טבעי האוד עצמו נחרך, אבל הוא שורד את השריפה, בעוד העצים האחרים נשרפים עד תום) יהושע היה ממשפחת גולים שגורשה מירושלים במהלך חורבן בית ראשון. הוא שרד את הגלות במשך עשרות שנים, ושב לארץ לאחר הצהרת כורש בראש העלייה השנייה.

סילוק גורמים משטינים בצד סילוק הבגדים המלוכלכים ולבישת בגדי כהונה במקומם - כמובא בחזון הנביא זכריה, הוא התהליך שעבר על השבים כולם. זהו האור החדש שהאיר על ציון ויצר תקווה גדולה למימוש הגאולה השלימה.

העלאת האור בחנוכה, כמו גם בחזיון של ההפטרה (וזו אף סימלה של המדינה, כמו גם עיטור יהודי מובהק שנחשף בחפירות ארכיאולוגיות רבות על מימצאים מימי בית שני ואילך), מבטאת את התקווה הגדולה שלא פסקה גם בימים החשוכים של חורבן וגלות מרה. מן הכמיהה להעלאת האור מחדש במקדש שיבנה, שאבה האומה כוחות בלתי רגילים, כאוד מוצל מאש, תוך ידיעה שבוא יבוא היום.

המציאות שבה תשוב האומה לארצה ותאיר לעולם כולו, מירושלים, היתה וודאית בקרבה.

"ונלוו גוים רבים אל ה ביום ההוא, והיו לי לעם, ושכנתי בתוכך... לא בחיל ולא בכח, כי אם ברוחי, אמר ה."


דוד נתיב מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב אלי סדן צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הרב אלי סדן מכחיש: מעולם לא תמכתי באיילת שקד לראשות

קרא עוד