סגור

לך לך – הדרך לברכה עוברת בראיית טובת הזולת

על הקשר בין הליכתו של אברהם להליכתה של רות המואביה, ועל הסיבה להרחקתו של לוט. הרב יאיר בן מנחם דרכו של אברהם אבינו אל הברכה.

הרב יאיר בן מנחם
ט בחשון התשעז
,
10 בנובמבר, 2016 18:32
באדיבות המצלם

באדיבות המצלםצילום: באדיבות המצלם

השבת זוכים אנו לשוב ולחזות בקריאתו של הקב"ה לאברהם אבינו, אבי האומה ועמוד החסד והאמונה, לעלות לגדולה, ולהיעשות לדמות מבורכת ונעלה שהכל חפֶצים להידמות אליה וללכת בדרכה (רש"י) :

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".(בראשית יב א -א).

למעלה מכך הסבירו חכמים (בראשית רבה נט, ה) שהקב"ה מוסר בידו של אברהם את הכוח והיכולת לברך את הכל, ולהתברך בעצמו מידי הקב"ה :

"אַבְרָהָם הָיָה מְבָרֵךְ אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, ג): וְנִבְרְכוּ בְךָ, מִי בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרְכוֹ, וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל".

כדי להגיע אל המעלה הרמה הזאת, אל המדרגה בה הברכה דבקה בו, נדרש אברהם אבינו לצאת אל הארץ "אשר אראך", אל ארץ ישראל, המקום בו הוא יוכל להוציא לפועל ולממש את מעלותיו הגבוהות (כפי שמסביר ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי מאמר שני לאחר משל הכרם המפורסם, אות טו). זו הארץ שבה יהיה אברהם אבינו ראוי "להשראת שכינה ולרוב הצלחות" (אור החיים בראשית יב, א), שכן זו הארץ שבה הוא יוכל להתחבר אל נשמתו :

"בלכתך אל הארץ אתה כהולך ומתחבר אל עצמך ושורשך. וזהו לך לך, שהוא כי לך ולעצמך אתה הולך הוא השורש הדבק באלהיך, כי איכותך מתעלה ומתקדש ומשתלם בזה. הנה כי אין עצמותך בחוץ לארץ כעצמותך בארץ" (אלשיך).

כדי להתעלות לא נדרש האדם לעלות לשמים "לא בשמים היא ולא מעבר לים", כדי להתעלות צריך האדם להתחבר לשורשיו, לתוככי נשמתו. לכל איש ואישה יש את השליחות המיוחדת להם, את הייעוד שלשמו ניתנה בהם נשמתם, הדבר שאיש לא יכול לעשות תחתיהם. כך היה נוהג רבא לסיים את תפילתו (ברכות יז, א) :

"רבא בתר צלותיה אמר הכי: אלקי, עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי, עפר אני בחיי, קל וחומר במיתתי ..."

רבא היה שב ומזכיר לעצמו שעד שהוא לא נוצר הוא לא היה כדאי, לא הייתה לו כל שליחות בעולם, ורק עתה משהוא נולד יש לו שליחות וייעוד שאותם הוא צריך להשתדל שלא לאבד ולא להחטיא כדי שלא יהיה כעפר בחייו (ועיין גם בדברי הרב סולוביצ'יק בספרו על התשובה עמ' 34).

אל השליחות והייעוד האלה, אל עצמו ואל שורש נשמתו מוביל עתה הקב"ה את אברהם. על כן אין זה פלא שלא לבדו יוצא אבינו אברהם למסע הזה. כדרכו לדאוג ולהטיב לכל מי שניתן, לכל איש ואישה באשר הם, הוא נוטל עמו, יחד עם שרה אמנו, את לוט בן אחיו, ואת כל האנשים והנשים שהוא ושרה כבר זכו להכניס תחת כנפי השכינה. הוא אינו מזניח איש מאחור. זהו אחד מייעודיו ומן הדברים שהוא התייחד בהם, להיות דמות מאחה ומאחדת (בראשית רבה לט, ג) :

"'אחות לנו קטנה' זה אברהם שאיחה את כל באי עולם".

אלא שדווקא בארץ ישראל, דווקא כאשר הוא מתבסס בארץ, מתחבר לשורשיו, ונעשה "כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב" (בראשית יג, ב), דווקא אז הוא פונה ללוט בן אחיו ומבקש ממנו דבר שהוא לא אמר ולא עשה לאף אדם מעולם :

"היפרד נא מעלי, אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה".

מרחיק מעליו את לוט ואף קובע באוזניו, כי החיבור ביניהם לעולם לא יצלח :

""אמר רבי חלבו 'הבדל נא' אין כתיב כאן אלא 'הפרד' מה הפרדה הזו אינה קולטת זרע, כך אי אפשר לאותו האיש להתערב בזרעו של אברהם"(בראשית רבה מא, ז).

ומאליה עולה השאלה : מה זה קרה ? ובשל מה נהיה הסער הזה בו "מבטיח" אברהם ללוט "הבטחה" כל כך קשה ? הבטחה שברבות הימים לא רק שלא תתגשם, אלא שיתגשם בדיוק ההיפך ממנה, ובני בניו של אברהם ימתינו ויצפו למי שיבוא מ"זרעו" של לוט, למלך המשיח, משיח בן דוד שבא מרות המואביה.

כדי לענות על שאלה זו נדרשים אנו להתחקות אחר שורשי הפירוד שבין אברהם ולוט, פירוד שהמדרש תולה אותו ביסוד אחד :

"'ויהי ריב בין רֹעי מקנה אברם ובין רֹעי מקנה לוט' - ר' ברכיה בשם ר' יודה: בהמתו שלאברהם היתה יוצאה זמומה, ושל לוט לא היתה יוצאה זמומה. אמרו להם רֹעי אברהם: הותר הגזל?! אמרו להם רועי לוט: כך אמר הקב"ה לאברהם - 'לזרעך אתן את הארץ הזאת' (י"ב, ז), ואברהם פרדה עקרה הוא אינו מוליד, ולוט יורשו ומדידהון אכלין. אמר להם הקב"ה: כך אמרתי לו - 'לזרעך נתתי את הארץ הזאת', אימתי? לכשיעקרו ז' עממים מתוכה, 'והכנעני והפריזי אז יושב בארץ' וגו', עד עכשיו מתבקש להם זכות בארץ(בראשית רבה פרשה מ, ז)".

לאחר המבול שְמַחה את העולם כולו בשל הגזל, כדבריו המפורשים של הקב"ה "כי מלאה הארץ חמס", ברור הוא כי אברהם ובני ביתו יהיו רגישים עד מאוד לחטא הזה. אלא שלוט כלל לא סבר שיש כאן גזל, לוט התייחס אל אברהם כאל "פרדה עקרה" כאל מי שלא יותיר אחריו זרע ליורשו, ועל כן הוא הרשה לעצמו להתייחס כבר עתה אל הארץ כאילו היא קניינו. אולם הקב"ה מאיר ואומר שגם אברהם אבינו עצמו טרם זכה בארץ שכן הכנעני והפריזי "אז יושב בארץ" זכותם בה טרם כלתה וממילא זכותו של אברהם טרם חלה.

לוט היה עיוור לזכויותיהם של האחרים, מבחינתו זכיותיו של אברהם ובוודאי זכיותיהם של הכנעני והפריזי היו לוטות בערפל. בניגוד לדרכו של אברהם אבינו, לוט ראה בעיקר את עצמו, וסבר שהכל מגיע לו. ואכן כאשר לוט נפרד מאברהם הוא בוחר לעצמו את סדום וסופו היה שגם מבנותיו הוא לא נמנע וכדברי המדרש (בראשית רבה מז, א) :

"אמר רבי נחמן בר חנין: כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות, סוף שמאכילים אותו מבשרו".

לוט שבתאוותיו לא היה מסוגל להכיר באחרים ובזכויותיהם התגלגל לדיוטא כה תחתונה, וזאת למרות שהוא ידע על מעשיה של בתו הגדולה, ובכל זאת לא נזהר בלילה שלמחרת מבתו הצעירה (מסכת נזיר כג, א).

עתה נקל להבין מדוע חרד אברהם את כל החרדה הזו. אברהם ידע שבמעשיו אלו לוט הינו ההיפך הגמור ממנו. הוא שדאג לכל, שאמונתו הדריכה אותו להטיב עם הכלל ולגמול איתם חסד לא ההין להסכים עם הנהגתו של לוט אשר במעשיו "הסיע עצמו מקדמונו של עולם אמר אי אפשי לא באברם ולא בא-להיו" (רש"י). כשאברהם אבינו שמע את הציווי "לך לך" הוא לא התכוון ללכת ולדאוג אך לטובתו ולהנאתו, ההיפך, הוא הלך מארצו כדי להתעלות ולהוסיף ברכה ותועלת לכל משפחות האדמה.

אך דבר אחד עוד ילמד על בשרו זרעו של אברהם. אברהם אבינו אמנם אמר נואש מלוט עד כדי בטחון גמור כי עבורו הוא כ"פרדה" שלא ניתן להזריעה, ממש כשם שלוט ראה באברהם "פרדה עקרה", אך אנו בניו כבר יודעים כי גם ללוט נמצאה תקנה, וגם אצלו נמצאה אותה אשה דגולה שידעה לדבוק, חרף כל הקשיים, בחמותה ולומר לה בדיוק ההיפך ממה שאמר זקנה לוט, ובעוד שהוא הסיע את עצמו מאברהם ומאלוקיו, היא למדה את מידת החסד של אברהם ובאוזניה של נעמי חמותה היא קראה :

"כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלוקיך אלוקי".

בניגוד ללוט שלא רצה להמשיך ללכת עם אברהם היא הלכה עם חמותה, דבקה בה ובעמה, לימדה אותנו כי גם מהמדרגות הנמוכות ביותר ניתן להתעלות, והביאה לנו את אורו של משיח.

נערך משיעור של הרב יאיר בן מנחם, דיין בבית הדין האזורי בת"א

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בנט וליברמן צילום: פלאש 90. הדס פרוש

ליברמן לא שולל ישיבה עם בנט: "לא פוסל אף מפלגה ציונית"

קרא עוד