וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ

כשנושא התיקונים בדבר ה"שוויון בנטל" בתחום השרות הצבאי, עולה על הפרק, יש להדגיש גם את נושא קדושת המחנה וגם להמשיך בכל עוז את המאבק בתופעת ההטרדות, שמאוד צומצמה ב"ה בשנים האחרונות

הרב יוסף כרמל
ח באלול התשעג
,
14 באוגוסט, 2013 15:10

צילום:

פרשתנו פותחת את דבריה בפרשיה שחז"ל הגדירוה: "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע" (קידושין כ"א ע"ב). בלשון רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי" היינו מגדירים אותה: "מצאת מקום חרפתנו" .

ננסה השבוע להבין קצת יותר את התופעה. הביטוי "אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר" (דברים כ"א יא) אומר דרשני. לכאורה היה צריך להיות כתוב אשה יפת תואר (גם הלכתית חז"ל התייחסו לשינוי לשון זה).

הביטוי: אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, מרמז לכך שהאשה הזאת הייתה מזומנת לכך. חז"ל בספרי (כמובא גם בדברי הרמב"ן) הסבירו "שהגוים ארורים הם בנותיהם מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים אחריהן" (דברים, כי תצא פיסקא ריג). כלומר, נוהג שבעולם היה, שליד כל מחנה צבאי עמד גם מחנה של נשים מקושטות שעמדו ל"רשותם" של החיילים. לכן, ברור גם מדוע לאותה אשה יש "שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ", כלומר "מדים", ששדרו מה מעשיה ועיסוקיה. במקרה שאותו צד הפסיד במלחמה, מנהג העמים היה לחלקן כשלל. תופעה זו מתוארת בצורה ברורה בדבריה של אם סיסרא:

"חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ: הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל" (שופטים ה' כט-ל).

מסביר הרמב"ן בעקבות חז"ל, שלכן הקפידה התורה על ניוולה של אשה זו במשך חודש ימים, הסרת הבגדים המחטיאים, הסרת התכשיטים, גילוח ראשה וישיבה על הארץ, אולי יחזור בו מי שהלך אחרי יצרו.

לצערנו, כשבע מאות וחמישים שנה לאחר מתן תורה, מתאר הנביא ישעיהו מצב חמור פי כמה וכמה. בדברי התוכחה שלו כנגד עוזיהו ואנשי דורו הוא מבקר במיוחד את החכמים בעיניהם, העשירים והגיבורים קציני הצבא. שם אנו מוצאים את הפסוקים הבאים:

"בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים:.. הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף: הַמַּחֲלָצוֹת...וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה (תסרוקות מיוחדות) קָרְחָה... וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב" (ישעיהו ג' יח-כו).

הבעיה העיקרית היא שהנביא מבקר נשים יהודיות "על תקן" אשת יפת תאר, שהמחנה שלהן היה צמוד למחנה צבאו של עוזיה, אוי לאוזניים שכך שומעות! (פירוט יתר של הנושא יופיע ממש בקרוב בפירושי "צפנת ישעיהו" בהוצאת 'מגיד - קורן', 'ארץ חמדה').

כשנושא התיקונים בדבר ה"שוויון בנטל" בתחום השרות הצבאי, עולה על הפרק, יש להדגיש גם את נושא קדושת המחנה וגם להמשיך בכל עוז את המאבק בתופעת ההטרדות, שמאוד צומצמה ב"ה בשנים האחרונות.

מי יתן ונזכה בקרוב גם להתקיימות פסוק נוסף מתוך פרשתנו:

"כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ

וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ" (דברים כ"ג טו).

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

יועז הנדל צילום: פלאש 90. גרשון אלינסטון

זה היה מהר: יועז הנדל מתחיל לזגזג

קרא עוד